מגזין

הפוסל בסודן פוסל

הסיכום השבועי של התוכנית "אני אוהב אותך, אבל ". פליטי רצח העם בדארפור, נמלטים מסודן לאילת.

מאת . 03-06-2007
הפוסל בסודן פוסל

 מסודן עד כאן

מאות אלפים כבר נרצחו, מיליונים נעקרו מבתיהם ומי שהתמזל מזלו, גווע במחנות הפליטים. אפשר לעזור לקורבנות רצח העם בדארפור, וזה אפילו די פשוט.

מאז שנת 2002, מיליציות ה"ג'נג'וויד" הערביות-מוסלמיות, הנהנות מתמיכת ממשלת סודן, טובחות בצורה שיטתית ומתוכננת באוכלוסיה האפריקאית המקומית, בחבל דארפור שבסודאן. למעלה משלוש מאות אלף בני אדם -  גברים, נשים, קשישים וטף, נרצחו או גוועו ברעב וממחלות. למעלה משני מיליון נפשות נעקרו מבתיהן.

מאות פליטים מסודן חצו ברגל את הגבול מסיני לישראל. רובם הגיעו לאילת ושוכנו בבתי מלון בעיר. ביניהם היו שסבלו מפגיעות שונות, וטופלו בבית החולים יוספטל. מוקד הסיוע לעובדים זרים מטפל בחלק מהפליטים, אשר אינם במעמד חוקי בארץ. כמו כן, ארגוני מתנדבים נוספים מנסים לסייע לפליטים.

 עיר מקלט

רשת 'קלאב הוטל' ורשת 'ישרוטל' מאמצות את הפליטים הסודנים - הומניזם לצד פתרון מצוקת העובדים הזרים בענף.

בבתי מלון באילת מנסים לסייע לפליטים על ידי מתן עבודה למבוגרים שבהם, ובתמורה אמורים המבוגרים לקבל מזון, דיור ושכר עבודה. כך הם אמורים לאפשר לקיים את עשרות הילדים שבין הפליטים.

שרון הראל, נציגת האו"ם לענייני פליטים: " 'קלאב הוטל' ו'ישרוטל' פתחו את הלב לפליטים. איש לא מסתיר את השיקול הכלכלי, אך לא ראינו שיתר בתי המלון עומדים בתור לקלוט פליטים".

את העובדים החדשים שנקלטו במלון 'קלאב הוטל' באילת אי אפשר לצלם. חמישים פליטים סודניים מלווים ב- 29 ילדים בגילאים שונים עושים את צעדיהם הראשונים במלון האילתי, כשהם מתקשרים באמצעות מתורגמן ומקבלים תרומות של ביגוד וחפצים מאנשי אילת. הפליטים ברחו מדארפור, שם מתקיים רצח עם מזעזע, או ברחו מאזורים אחרים בסודן, מוכי מלחמה אף הם. רובם עברו טראומות קשות והיו עדים לזוועותיה של המלחמה האכזרית. ההתמודדות עם הכוחות המוסלמים הרצחניים גרמו להם לנהור דווקא לישראל, מדינה שעל פי כל דרכון סודני, אין אפשרות חוקית לבקר בה והעונש על ביקור בה הוא מוות.

שרון הראל מנציבות האו"ם לפליטים אומרת: "דווקא מכיוון שהפליטים יודעים על היחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות, הם חשבו שכאן דווקא ינהגו בהם היטב".

הראל, המטפלת בפליטים המגיעים לישראל ומבקשים מקלט מדיני, מתארת את הרקע לבואם של הסודנים: "המקרה של הסודנים מיוחד, כי הם אזרחי מדינת אויב". עד כה הסודנים היו נתונים במעצר. רק לאחר פניות לבג"ץ, הם שוחררו בתנאי שישוכנו במקומות מוגדרים כגון קיבוצים, מושבים או אילת לדוגמה. באילת, הרימו את הכפפה שתי רשתות בתי מלון: 'ישרוטל' ו'קלאב הוטל', שהציעו לקלוט את הפליטים כעובדים לכל דבר ועניין ולספק להם שכר, מגורים ותנאי מחייה נאותים. האם מדובר רק בהומניזם או שבתי המלון זיהו הזדמנות לפתור את מצוקת העובדים הזרים בה הם נתונים מאז החליטה הממשלה על הוצאת העובדים הזרים מענף המלונאות?

"בתי המלון לא מסתירים שמונחים על הכף שיקולים כלכלים, עם זאת, לא כל בתי המלון עמדו בתור להציע סיוע לסודנים" אומרת שרון הראל.

 כרטיס בכיוון אחד

"הסיוע שנותנים בתי המלון, מלבד שכר ותנאים סוציאליים, הוא רב: טיפול בילדים, איסוף תרומות. אתמול הייתי באילת וחשתי כמה מאמץ ולוגיסטיקה מושקעים בנושא". לא בכל מקום רמת האירוח והעזרה כלפי הסודנים עלתה בקנה אחד עם הסיוע האילתי: "כבר נתקלתי במושבים וקיבוצים שקלטו סודנים, פליטים והתייחסו אליהם כמו כל עובד זר אחר. צריך לזכור, שיש הבדל בין מהגר עבודה לבין פליט שנמלט על חייו. לפליט אין הרבה ברירות", אומרת הראל. בינתיים, שאלת חזרתם של הפליטים לסודן לא עומדת על הפרק: "הפליטים לא יחזרו לסודן. אין יחסים בין סודן וישראל. בכל דרכון סודני כתוב שכניסה לישראל היא עבירה שמחירה עונש קשה. היה מקרה אחד של שניים שהסתננו לישראל והוחזרו וקיבלו עונש מוות. הקו הברור כעת הוא לא לקחת סיכונים. האו"ם פועל בכמה כיוונים כדי למצוא פתרון הולם לטווח ארוך, הן במישור דיפלומטי והן בזירה הבינלאומית, כדי למצוא מדינה שיכולה לקלוט אותם או להשאיר חלק מהם בארץ", אומרת הראל.

 צעדים ראשונים במסע

מנהלת גיוס ורווחה ב'ישרוטל', אתי קרחילי, האחראית ומלווה את הפליטים הסודנים עוד משלב נביטת התהליך, בסלון ביתה באילת: "הכול התחיל כשישבתי ביום שישי בבית וראיתי כתבה שסיפרה על החוויות שלהם ועל מה שהפליטים עוברים. ליבי יצא אליהם. החלטתי לעשות מעשה. הגעתי ביום ראשון לדובר שלהם ומכאן התחיל מסע של שלושה חודשים עם הרבה מאוד התכתבויות וטלפונים ושעות עבודה והתחייבויות, כשהמטרה הייתה לתת לפליטים הללו מענה הולם ראוי ומכובד מבחינת כל ציוד שיקבלו, תנאי העסקה ויחס כמובן". לאחר שמרבית המכשולים הבירוקרטים הוסרו, הפליטים החלו לזרום: "הסודני הראשון הגיע אליי באפריל, היום יש 49, מתוכם נשים הרות, יש ילדים קטנים, תינוקות", מספרת אתי ומדגישה את הקליטה והחיבוק לו זכו הסודנים: "זה מדהים לראות איך עובדי 'ישרוטל' פתחו את ליבם וכיסם. עשינו מבצע ענק והתרמנו כל מה שאפשר. גם חברות מסחריות הבטיחו לתרום לפליטים מוצרי היגיינה, ביגוד, כלי רחצה ועוד. העובדת הסוציאלית של 'ישרוטל' עובדת יום ולילה לרווחתם של הפליטים. היא מטפלת בכל הצרכים האלמנטאריים וגם עוזרת לנו מול משרד החינוך.

אנחנו רואים את העיניים שלהם ואת הכרת התודה שלהם וזה עושה את זה הכי טוב. האמיני לי, שאין צורך לפרט את כל העשייה. אנחנו יודעים כמה אנחנו עושים עבור האנשים הללו ורואים עד כמה הרעפת היחס והתנאים מיטיבה עמם ומרגשת אותם, לי זה מספיק".

דויד בלום - מנהל משאבי אנוש "ישרוטל", מיוזמיי העסקת הפליטים, מזמין מתנדבים להתקשר אליו ולהשיג מקום מגורים באילת לזמן ההתנדבות .(דיויד בלום: 08-6386602)

 נשים קטנות

הצביעות העולמית אינה יודעת גבולות. רצח העם בסודן נמשך כבר שנים, אך מלבד כמה ארגונים איזוטריים, אף אחד לא פוצה פה. יבשת אפריקה גוססת ומדממת ממלחמות, מחלות ומאבקים שבטיים עקובים מדם. היבשת, ערש האנושות, מתה כל יום מחדש. הם מתים ולנו נותר רק למות מבושה.

11 נשים צעירות, ילדות כמעט, ו-18 ילדיהן, מתגוררות כיום במבנה בן שמונת החדרים, הממוקם ביישוב באזור הכרמל. במקלט שהיה לביתן הן מנהלות חיים סבוכים של תלישות ובדידות בארץ זרה, מתמודדות עם טראומות העבר ועם מצוקות ההווה, ומנסות למצוא לעצמן פינה בבית הצפוף. המתנדבים המסייעים בהפעלת המקלט נעזרים באמצעים דלים כדי לספק את צורכיהן של הנשים הצעירות. למרות הדוחק הרב המקום מצוחצח ובוהק מניקיון. ארוחות משותפות משופעות בתבשילים נערכות דרך קבע, ימי הולדת וחגים נחגגים בצוותא.

ריטה, מנהלת המקלט - "המקלט מתקיים הודות לתרומות בלבד ומפעיליו זקוקים לכל סיוע חומרי אפשרי. מוצרים לתינוקות כמו שמיכות, מצעים, בגדים, מיטות ועגלות, צעצועים לילדים וספרים". בחודשים הראשונים, ריטה נזכרת, היא לא ידעה דבר על הצעירות השונות כל-כך מהאוכלוסייה אליה היא מורגלת. "לא היה לי מושג כמה מהן עוד יגיעו, כמה כבר הגיעו, מה יהיה עליהן או כמה זמן הן ישהו כאן", היא משחזרת. "הבית אינו גדול ובכל זאת החלטנו, בהתייעצות עם הנשים שכבר שוהות כאן, לא לסרב לקבל פליטות נוספות. אז נכון, אף פעם אין מספיק, אך האמונה שלי באל עוזרת לי להאמין שנצליח להחזיק מעמד".

(לתרומות כתבו למייל: sigal@hotline.org.il )

להחזיר את השמש ליבשת השחורה

מטה "הקואליציה למען דארפור" קם בישראל במטרה להביא לפליטי דארפור וניצולי הטיהור האתני ציוד בסיסי - אמצעים לטיהור מים, אוהלים, שמיכות מזון, כלי אוכל וציוד רפואי. מתברר שהאוכלוסיה הישראלית מתנדבת, והרבה. עשרות מתנדבים עצמאיים כבר פועלים במטה, ורבים אחרים מגיעים דרך ארגונים השותפים למאמץ, ביניהם מד"א, התנועה הקיבוצית, משרד החוץ, ברית עולם ותנועות הנוער. כמו כן, ניתן לתרום לארגונים המופעלים על ידי מתנדבים, וארגונים בינלאומיים ועצמאיים, כגון הארגון action against hunger. תרומה לארגונים שכאלה תהיה יעילה למדי, ואחוז גדול יותר של התרומה יגיע לשטח בצורת מזון, מים, ביטחון וציוד רפואי. בכל הארגונים, כמו גם במטה "קואליציה למען דארפור" או סוכנות האו"ם לענייני מתנדבים, ניתן לקחת חלק פעיל יותר כמו תחזוק אתרי האינטרנט, גיוס כספים ופעילות להעלאת המודעות האזרחית והתקשורתית למשבר ולמצבם של הפליטים.כמובן שגם אנשי מקצוע יכולים פשוט לתרום בהתמחותם. בין היתר, צלמים מקצועיים התנדבו למטה על מנת לצלם את פעולות המטה, אנשי מד"א תרמו מידיעותיהם ומציודם, ורופאים פעילים בסיוע לפליטים.למעוניינים לקחת חלק במבצע, ניתן לשלוח מייל למטה "קואליציה למען דארפור".

(Idarfur@gmail.com)

אם במקרה הזדמנתם לאזור הדרום או ברצונכם לעזור בדרכים נוספות,

ניתן ליצור קשר עם אלישבע, סטודנטית מבאר שבע, שנרתמה לסיוע לפליטים -

אלישבע - בפלאפון 0507519558

מוקד סיוע לעובדים זרים

התמונות לקוחות מעמודי הפליקר של contents under pressure ושל grossiroma

תגובות