מגזין

מסכמים את השנה במוזיקה || בחירות השדרנים, חלק א'

לקראת משדר הסיכום החגיגי בו ייחשפו הבחירות שלכם לאלבומי השנה, שדרני התחנה מגישים את הדברים שעשו להם את תשע"ג

מאת קול הקמפוס. 13-08-2013

תגיות: הדר זילברשטיין, אלבומי השנה, בן אליעד, עדי רותם, תשע"ג

 

פרויקט סיכום תשע"ג במוזיקה הישראלית העצמאית נמשך. היום אנחנו מביאים את החלק הראשון של הבחירות של שדרני "קול הקמפוס". בחלק הראשון יהיו אלה הדר "דירי" זילברשטיין, עדי רותם ובן אליעד שיציגו את הדברים שעשו להם את השנה במוזיקה המקומית.

גם אתם מוזמנים להשפיע על רשימת אלבומי השנה במוזיקה הישראלית. הכינסו לממשק ההצבעה המיוחד שלנו בו ניתן להאזין ל-50 האלבומים הבולטים של השנה ולבחור את החמישה שאתם הכי אוהבים. תוצאות ההצבעה שלכם ייחשפו במשדר סיכום חגיגי שיתקיים ב-1 בספטמבר, אותו יגישו סער גמזו, ניר גורלי, ובן שלו.

 

 

 

בן אליעד

בשנה האחרונה עושה רושם שיותר ויותר אמנים מבקשים לחזור ולכתוב בעברית. זה מעניין, כי נדמה שהמגמה הייתה לטובת השפה האנגלית - הרי היא קלה יותר לכתיבה, פשוטה לביצוע והפוטנציאל לקריירה בחו"ל הרבה יותר גבוה. ובכל זאת, נראה שהיוצרים המקומיים עושים מאמץ לפרק את השפה המקומית והקשה, לתמרן איתה ולנסות לעורר איתה רגשות בקרב המאזינים, כאלו ששום שיר באנגלית לא יצליח.

הסט שערכתי לא כולל את כל המוזיקה האהובה עליי (זה יצריך יומיים של האזנה), אבל זו הרשימה של קטעים שעשו אצלי איזה טוויסט בחדרים הקטנים של הלב, כאלה שאני אזכור לטובה מהשנה החולפת- מהאלקטרוניקה של אליוט, דרך הבריט-רוק העברי של שי נובלמן, סביב הדרים-פופ החלומי של עבודות עפר ועד הפופ החרדתי של שני קדר.

בן אליעד עורך ומגיש את התכנית "קונוטציה", מדי יום רביעי בשעה 16:00


 

עדי רותם

נדמה שהשנה כל מוזיקאים השלימו עם המצב, הפסיקו להתבכיין והתחילו לעשות מוזיקה. כבר לא צריך לדבר יותר מדי, פשוט לזרוק כמה מיקרופונים ולהתחיל להקליט. הרנדומאליות שבהקלטות הביתיות הופכת כל אחד ואחד מהאלבומים והשירים שיצאו השנה ל-שונים לחלוטין. וגם מי שלא מקליט בבית מחפש את הסאונד הלא מהוקצע - הסאונד האמיתי.

ה"סיכומיקס" שהכנתי מנסה לגוון. מתחילים עם 'אדיר והילדות' ששומרים על סאונד רטוב ומדויק, 'Doctor B' שמתזמנים כל מכה כאילו היו בשוויץ, בדרך נפגוש גם את הלהקה שלי Pattie Boyd עם סינגל שהוקלט ומוקסס בבית, וגם 'שלי ורותם', שמנגנות מוזיקה בוסרית אבל אמיתית.

עדי רותם עורך ומגיש את את "שפיץ פלייר", מדי יום שני ב-15:00


 

הדר "דירי" זילברשטיין

"יש תחושה שגל רוק ישראלי החל לשטוף אותנו, גל של יצירה עשירה שעתידה להציף אותנו בכל טוב בשנים הקרובות. גם אם הוא לא רק רוק'נרול ויש בו ביט, או מחשב, או בלוז, ובמיוחד אם הוא בעברית.

ייתכן שתפקידן של ההגדרות הז'אנריות עבר מהעולם, ולכן רוב האלבומים שמייצגים עבורי את הקרם דה ל'ה קרם של תשע"ג הם מה שנקרא חוצי ז'אנר. ובכל זאת, רוק ישראלי מגלם בתוכו ערכים של חופש, מקוריות, אמנים שלא מפחדים לרגש ולהתרגש גם אם המנגינה לא נוגה. כאלה שמצליחים בעברית, כאלה שמתרסקים על האמת היצירתית שלהם, כאלה שמשלבים את כל האהבות המוזיקליות שלהם בטראק אחד, עם הישענות על העבר לצד יצירה עתידנית, מקומית וזוהרת.

"מורדי ליין" (מארקי פאנק, מיול דרייבר ומיקסמונסטר) מצאו סיפור נדיר של מבצע נשכח שבלעה אותו האדמה ורקחו סביבו מוזיקה על זמנית עם ניחוחות מהעבר והבזקים של העתיד. טליה אליאב הוציאה אלבום נשי, אמיץ ורגיש שיש בו תמהיל מוזיקלי מדוייק של אלקטרוניקה קלה לצד קברט, רוק וסול. רוקפור שוב מראים שהרוק'נרול הישראלי שלהם הוא רלוונטי ומקורי. "כלבי רוח" שיחררו אלבום בכורה ויחד עם אביב גדג' ואלבומו המעולה "ילדים של מהגרים" הזכירו לי, שיש רוקנ'רול, בעברית והוא פאקינג טוב.

יש גם את האחים רמירז – רוק, בלוז, אמריקנה, מוזיקה עשירה, צבעונית, כזו שנשלפת בטבעיות מקצות האצבעות והשירה יחד עם הומור עצמי ועולמי. ולקינוח - קראנץ' 22, שהוציאו את אלבום השנה שלי; טריו המפיח חיים בגרוב".

הדר זילברשטיין מגישה ועורכת את "מדפים", המשודרת מדי יום שלישי ב-17:00.

 

 

תגובות