מגזין

המפלצות הנחמדות של הפטיפונים

עופר טל ואורי ורטהיים הם אספני תקליטים ואנשי מוזיקה. האוספים שלהם מלאים בקטעים נדירים ומעל הכול מלאי גרוב שקשה להתנגד לו

מאת נמרוד הלברטל. 28-07-2013

 

עופר טל ואורי ורטהיים, סקולמאסטר ומיקסמונסטר בהתאמה, הלוא הם צמד "רדיו טריפ", ידועים בחיבה שלהם לצליל הישן והטוב של שנות השבעים במוזיקת הגרוב הישראלית. הידע העצום שלהם והדרייב לחיפוש אינסופי אחר תקליטים ישנים, הביא אותם להיות מזוהים עם התחייה של מוסיקת המועדונים של יפו- תל אביב של סוף שנות השישים- תחילת שנות השבעים.

עופר "סקול מאסטר" טל, נחשב לאחד האספנים הבכירים והידועים בסצנת אספני התקליטים המקומית. במסגרת עבודתו בחנות התקליטים "חור בשחור", אשר פעילה למעלה משני עשורים בכל הקשור לתקליטים יד שנייה ותקליטים נדירים, הוא קיבל גישה למאות ואלפי תקליטים. במשך השנים, בנה אוסף פרטי, בין החשובים והנדירים, הקיימים בארץ.

אורי "מיקס מונסטר" ורטהיים, מתמחה בהוצאות ואיסוף תקליטים של חברת "קוליפון" אשר פועלת מאמצע שנות החמישים. הוא מחזיק ברשותו בין 300-400 הוצאות של הלייבל המיוחד הזה, אשר היה אחראי לצליל הייחודי של מוזיקת הגרוב ביפו משנותיה הראשונות של המדינה וכיום, נחשב לאחת האוטוריטות הבכירות לכל הקשור ל"קוליפון". יחד, הוציאו השניים שני אלבומי אולפן שלמים (Now What You Hear Is Not A Test (2003 ו (Music Heads (2007, שנהם יצאו תחת הלייבל Audio Montage Entertainment ‎.

 

האזינו לראיון ולסט  Diggin' Deeper

 

השם שניתן לטרילוגיית המיקסטייפים, ולא במקרה הוא, Diggin'. זהו ביטוי של אספני תקליטים ובתור שני אספנים כבדים, מייחסים השניים את השם לתהליך החיפוש והנבירה בערמות תקליטים, חנויות, שווקים ובעצם, כל מקום שיכול להימצא בו תקליט ישן. "אתה לא יכול להתאפק. אולי תמצא אוצר. זוהי סוג של סקרנות שלא יודעת שובע" אומר אורי ועופר מוסיף: "כל שיר שלא מכירים, רוצים להכיר".

בשלושת הסטים בטרילוגיה: Diggin' Jaffa Tel Aviv Vol.1, Diggin' Jaffa Tel Aviv Vol.2, ו Diggin' Deeper, ניכר שהבחירות שלהם מורכבות מטעם מאד ספציפי. בתור צמד, נראה שהתיאום בניהם כמעט מושלם לגבי מה נכנס או לא נכנס לסט. ישנם חילוקי דעות כמו: האם להכניס גרסה באנגלית ל Because של הביטלס בביצוע להקת הווי חיל צנחנים, אך כקו מנחה, בוחנים השניים איך השיר ממלא פונקציה ספציפית בתוך הסט. זוהי תולדה של עבודה משותפת רבת שנים.

השירים שהשניים בוחרים להכניס למיקסטייפים מיוחדים לא רק בגלל הנדירות של הביצועים אלא גם המקום שהם תפסו במוזיקה של אותם שנים. לפי עופר, "אלה היו שירים שלא נכנסו למצעדי הפזמונים לרוב, היה בהם אלמנט של מוזיקה אלטרנטיבית והם נחשבו למשהו "במשקל קל", לא מספיק פטריוטים" ואורי מוסיף: "שירים של הבועה התל אביבית". מבחינה הזו, שירים אלו נפלו קצת "בין הכיסאות" כי הם לא תאמו את הטעם של הזרם המרכזי הוותיק מחד, אך לא מספיק חתרניים בשביל הצעירים מאידך. אותם צעירים מצאו את מבוקשם במועדונים של רמלה, שם ניגנו להקות הקצב.

ההבדלים בין המיקסטייפים ניכרים בעיקר בין שני הכרכים הראשונים לזה השלישי. שני המיקסטייפים הראשונים, מורכבים מכל קצוות מוזיקת המועדונים של יפו-תל אביב. אורי מסביר: "המיקסטייפ הראשון ניחן במיקסים חדים, ברייקס ובאופן כללי, ארויינטציה של היפ- הופ. במיקסטייפ השני, אפשרנו לעצמנו להיות יותר משוחררים ופשוט לחבר בין השירים, למשל מדובר בתקלוט חי". בכרך השלישי, Diggin' Deeper, ממש ניתן לשמוע סגנון אחר של מוזיקה. מוזיקה שהיא לא רקידה, יותר עמוקה, פסיכודאלית ורוחנית.
הטרילוגיה הזו היא מסע לעבר. לשירים שידעו עדנה מסוימת בתקופה מאד ספציפית, ופרט לידועי חן, נשארו נסתרים מהאוזן של הציבור. עופר ואורי פותחים שער בזמן ומגישים לא רק מוזיקה משובחת, אלא פיסת היסטוריה תרבותית שעיצבה את המוזיקה הפופולרית בישראל בשנים שלאחר מכן.

 

שעתיים שכולן יפו- תל אביב. Diggin' Jaffa-Tel-Aviv vol.1+vol.2

 

תגובות