מגזין

מיק ג'אגר, הילד הנצחי של הרוקנרול, חוגג 70

לפני שסר מייקל פיליפ ג'אגר הקים את אחת הלהקות הגדולות בכל הזמנים, הוא בכלל למד ראיית חשבון. סיכום קצר של 50 שנות קריירה

מאת שחר זלצמן. 25-07-2013

תגיות: רוק, 70, יומולדת, שחר זלצמן, מיק ג'אגר, הרוליג סטונז

 

סר מיק ג'אגר, הילד הנצחי, חוגג 70 וזו סיבה מצוינת להציץ בכמה רגעים מתוך הקריירה המפוארת שלו. ג'אגר הוא המנהיג הבלתי מעורער של אחת מלהקות הרוק הגדולות והחשובות בכל הזמנים, הרוליג סטונז, אותם חבר'ה שקופצים, משתוללים ומנגנים רוקנרול כבר חמישים שנה. הלהקה שבהופעות שלה תוכלו לראות סבים ונכדים עומדים זה לצד זה וצורחים את המילים של השירים.

 

מייקל פיליפ ג'אגר נולד ב-26 ביולי 1943 בדרת'פורד בריטניה. קצת קשה לדמיין את זה קורה אבל הבחור הצטיין בלימודים והלך לרכוש לעצמו תואר בראיית חשבון. אחרי שלא הצליח לשלב בין חייו הפרועים (נער מרדן וחובב פרובוקציות) לשגרת חייו המשעממת (רואה חשבון בפוטנציה) הוא החליט באחד ממעשי הקונדס שלו להיכנס עם אופנוע לספרייה בה למדו חבריו. בעקבות המעשה הוא נזרק מהאוניברסיטה והיה צריך לחשוב על כיוון חדש. אולי טלוויזיה?

 

ג'אגר, שאהב מאוד לקרוא שירה ולהאזין למוזיקת בלוז, החליט לקחת את עצמו בידיים ולהתמקד במשהו שהוא באמת אוהב – מוזיקה. לאחר שהופיע קצת לבד הוא הקים יחד עם חבר ילדות בשם קית' ריצ'רדס מספר להקות. השניים נהגו להיפגש ולנגן קאברים ללהיטי רוקנרול שהיו מוכרים באותה תקופה לצד שירים פחות מוכרים מעולם הבלוז.

 

ב-1963 ג'אגר וריצרדס חברו לבריאן ג'ונס, ביל ויימן, איאן סטוארט וצ'ארלי ווטס והקימו את אחד ההרכבים הגדולים של כל הזמנים, הרולינג סטונז. בתור הרכב חדש וצעיר ללא שום אפיון, כל מה שהם רצו לעשות זה לנגן את הבלוז. האלבומים הראשונים היו מלאים בקאברים לזמרים כמו מאדי ווטרס, ווילי דיקסון ועוד בלוזיסטים רבים ונעדרו כמעט לחלוטין חומרים מקוריים. ג'אגר וחבריו לא האמינו שהם ימשיכו כל כך הרבה זמן במוזיקה עד שיצא השיר הזה:

 

מפה הכל הלך והשתנה, הקאברים הלכו ונעלמו ובמקומם הגיעו להיטים שחיברו חברי ההרכב בזה אחר זה. התדמית של הלהקה הלכה והתגבשה ומכיוון שהתדמית של הילדים הטובים בחליפות היה תפוס ע"י הביטלס, הסטונז התיישבו במשבצת של הילדים הפרועים של אנגליה. בהופעות הם היו מלאים בביטחון ובאנרגיה, מטיפים לכל הצעירים לעשות כמה שיותר סקס סמים ורוקנרול. ההופעות הלכו ונעשו פרועות יותר ועמוסות בסמים ובאלימות. הופעה אחת ב-69 תיזכר יותר מכולן כשמעריץ של הסטונז נרצח במהלך ההופעה במה שהפך ל"מוות של עידן הוודסטוק".

 

מאז השנים חלפו, ברייאן ג'ונס הלך לעולמו, אך המעמד של הסטונז הלך והתבסס. אומנם לא כל האלבומים היו מוצלחים, אבל כמעט בכל אלבום היה שיר או שניים שבלטו במצעדים. הלהקה החלה להתנסות גם בכיוונים אחרים בין אם בהלחנת שירים שקטים ומלאים באלמנטים של מוזיקה קלאסית או בהקלטות במקומות רחוקים כמו ג'מייקה ומרוקו.  אין ספק שאחד מהרגעים הגדולים של הלהקה הוא ההופעה המשותפת עם המודל לחיקוי הגדול ביותר שלהם, האבא של השיקגו בלוז, מאדי ווטרס, שבזכות מילות השיר שלו "קאטפיש בלוז", הם החליטו לקרוא לעצמם הרולינג סטונז.

 

מעבר לסטונז, ג'אגר עבד עם מוזיקאים והרכבים רבים מז'אנרים שונים. אחד מהלהיטים הגדולים שלו היה בשיתוף  עם דייויד בואי,  ויחד הם הצליחו ליצור את אחד הקליפים היותר מגוחכים ומביכים שנעשו בהיסטורית הפופ והמוזיקה בכלל. שנות ה-80 אחרי הכל.

 

קית' ריצ'ארדס אמר שהוא לעולם לא יסלח למיק ג'אגר על שקיבל תואר של "סר". נראה שעם השנים ג'אגר זנח את תדמית הפרובקטור ו"בגד" בחבריו בכך שקיבל את אות האבירות מהמלכה, ובאמת הוא נעשה אחד מהסלבריטים החביבים על כמה מנציגי הציבור הבכירים בעולם. במונדיאל האחרון הייתם יכולים לראות אותו מרכל עם קלינטון, ולפני שנה הוא הוזמן לבית הלבן להופעה פרטית בפני אובמה ואנשיו.

 

מעבר להובלת אחד ההרכבים הנחשבים בעולם, ג'אגר עשה את זה גם לבד, ושיחרר 4 אלבומי סולו. הפרוייקט האחרון שלו היה לפני שנתיים שבו הוא לקח חלק ב"סופרגרופ" שכלל את דמיאן מארלי, ג'וס סטון ואחרים. ההרכב הוציא עד כה אלבום אחד שנקרא על שמם - SuperHavey . עם שם כזה הייתם אולי מצפים לשמוע כאסח של רוק כבד אבל לצערכם / שמחתכם זה נשמע כך:

 

נראה שג'אגר לעולם לא יתעייף. כשצופים בסרטוני ההופעות מהשנה האחרונה של הסטונז קשה להבין איך הוא עושה את זה, הוא פשוט מסרב להתבגר. זה מעבר למראה הצעיר והרענן שלו - זה הקול, התזוזה הבלתי פוסקת על הבמה ו"הריקודים". לפני שנה הסטונז הוציאו שיר וקליפ חדש ונדמה שהקסם והאנרגיה עדיין שם, בדיוק כמו לפני 50 שנה.

 

שחר זלצמן משדר את התוכנית מודלוציה בימי שני ב 12:00. להאזנה לתוכניות לחצו כאן

תגובות