מגזין

מתחת לרדאר

כמה יצירות מדהימות נכתבות למגירה ולא זוכות לחשיפה? שיטוט בשוליים הצרים בהשראת העסקה של דניאל ג'ונסטון עם השטן. האזינו

מאת רוקי בי. 17-04-2013

תגיות: שוליים, רוקי B, מוזיקת שוליים, רדאר

 

דניאל ג'ונסטון הוא מוזיקאי וצייר אמריקני שחלה בסכיזופרניה, הסרט התיעודי המרתק אודותיו, "השטן ודניאל ג'ונסטון", עורר בי שאלות רבות בקשר למוזיקה ויצירה. ברוב שנות הקריירה המוזיקלית שלו, ג'ונסטון היה ידוע למעט אנשים, בתחילת דרכו ג'ונסטון היה מקליט את האלבומים על קלטות , לעיתים משום שלא היה באפשרותו להקליט מקלטת לקלטת הוא היה מקליט את האלבום עוד פעם מתחילתו ועד סופו. בזכות מעריץ שלו שהפך להיות המפיק האישי שלו ושכפל את האלבומים בעותקים מוגבלים ושלח אותם באמצעות הדואר, ג'ונסטון הפך לפולחן בקהילת האינדי האמריקאי.

בתחילת שנות התשעים קורט קוביין, סולן להקת נירוונה, לבש חולצה של ג'ונסטון לצילומים רבים, הצעד עורר עניין ועיתונאים החלו לשאול את קוביין אודות החולצה והוא ענה שזה חולצה של דניאל ג'ונסטון וציין אותו כהשפעה אומנותית. כך הפך ג'ונסטון לשם דבר במוזיקת האינדי האמריקאית וחתם בלייבל גדול. למרבה האבסורד, כל העניין שעורר סביבו קוביין התרחש בעת שג'ונסטון היה באחת מתקופות האשפוז הארוכות שלו במוסד פסיכיאטרי תוך שהוא איננו מודע לקוביין ולתמיכתו.

סיפורו של ג'ונסטון מרתק והמוזיקה שלו היא ללא ספק תופעה מעניינת שמעבר לצלילים, אך אחת מהשאלות שעלו בי לאחר הצפייה בסרט- כמה דניאל ג'ונסטונים יש כרגע בעולם? יוצרים שלא מעלים קטעים לרשת, כותבים לעצמם בחדרים מבולגנים, שלא משמיעים אפילו לחבריהם הטובים. לדעתי יש הרבה יותר מוזיקאים כאלו מאשר מוזיקאים פעילים שמוציאים לאור. ובכלל, כמה דניאל ג'ונסטונים היו בעולם ולא זכו לעלות על סלילי ההקלטה?

 

ישראל. ירושלים. רחוב שץ. יורם מכניס דיסקים לשרוולי קרטון


חנות תקליטים קטנה בשם באלאנס הפכה לבסיס האם של הלייבל פאקט, לייבל שוליים ירושלמי שנוהל על ידי יורם אליקים. הכותר הראשון שיצא לאור בפאקט היה האלבום של להקת ישראל-יהוה, אלבום שידוע למתי מעט, ויצא בירושלים בסוף שנות השמונים במספר מוגבל של תקליטים שכל עטיפה צוירה ביד(!). הבחירה של אליקים להחיות תקליט של להקת שוליים שלא הושמעה כמעט ברדיו, בלייבל שתרגומו החופשי בעברית הוא עובדה, מרמזת בעיני על הדרך שהתווה יורם אלייקים ללייבל, דרך של הוצאת הדניאל ג'ונסטונים לאור.

בזכות יורם זכיתי לשמוע אלבום מופלא שבעיני הוא מיצירות המופת הישראליות.

הסרט הדוקומנטרי FactByFAct המתעד את הלייבל פאקט:

 

 

מתחת לרדאר התקשורתי חיים וקיימים אמנים ששואפים ליצור בצורה טוטאלית ללא מנגנוני יחסי ציבור משומנים, ללא טלפונים למבקרים וללא טובות הנאה משדרנים כאלה ואחרים. אמנים שנעלמים אף מעיני קהילת השוליים, שממעטים להופיע או מופיעים למול עשרה אנשים במקרה הטוב. לא מדובר באמני בוסר אלא באמנים בעלי עומק, איכות, והקפדה. יוצרים שגורמים לך להרגיש כבר בהאזנה ראשונה שהיצירה היא מרכז חייהם.

לאחר שנים של עשייה במחוזות המצומצמים של קהילת השוליים הירושלמית, התחלתי לשדר תוכנית רדיו לילית ("התדר הנעלם"). המטרה היא להעלות לפני השטח כמה שיותר אמנים שמתחבאים מעיני הציבור ואף מקהילת השוליים עצמה. אמנים שנמצאים מתחת לרדאר.

לפני ההאזנה אבקש סבלנות. לעיתים בעידן היו טיוב אנו נוטים לזפזפ בין תכנים. תנו לצלילים לשקוע, אני מבטיח מסע מעניין.

 

לוס ג'ובילי

לוס ג'ובילי הוקם בשנת 2009 על ידי מיול דרייבר(הראל שרייבר), מוותיקי הסצנה האלקטרונית הישראלית, ממקימי הלייבל החלוצי אק דאק (ביחד עם קלבתא וספארק) וחבר בלהקת "מוג'הדין" ומעצב גרפי. הלייבל מוציא לאור במוזיקה אלקטרונית מגוונת, מקטעי אסיד רקידים עד לאלקטרוניקה ניסיונית, כל האלבומים זוכים לעיצוב ייחודי ויוצאים במהדורה פיזית מוגבלת. הסאונד של הלייבל מעניין, איכותי ומושקע והקטלוג שלו מגוון ונע מהקל לכבד.

 

דוגמאות מהקטלוג:

אורלוגין-00

האלבום האחרון שיצא בלוס ג'ובילי הוא יצירת הבכורה של אורלוגין - אמן אלקטרוני תל אביבי. הקטעים ב-00 נשמעים כבית רדוף רוחות בו פעימות תדרי באס עמוקות מרטיטות את הקירות. ניתן להגדיר את האלבום כיצירת פוסט דאבסטפ המזכירה את הלייבל הבריטי הייפר דאב ואמנים כדוגמת BURIAL.

מלכודת ידועה ומעצבנת לטעמי במוזיקה האלקטרונית היא הניקיון החולני חסר העומק והחום, אורלוגין מדלג מעל המלכודת הזו כאשר הוא משתמש בסאונד של קסטות ישנות וחורקות במכוון בכדי ליצור אווירה שונה ומעניינת.

 

 

רובקופ-רובקופ:

רובקופ, צמד מוזיקאים אלקטרונים ואמני וידאו, בר פבר (המתופף של אשכרה מתים בעבר ושל הוט סאמר בהווה) וטום פורת. אלבום הבכורה של הצמד מקיים שפה ייחודית, מינמליסטית והדוקה, אלקטרוניקה ניסיונית במיטבה.

רובקופ משתמשים בקסטות וידאו ישנות בדגימות ובסינטיסיזרים עתיקים ליצור אווירה מכשפת, הקצב של הקטעים איטי ומכניס את המאזין לאזור מדיטטיבי. תצללו.

 

 

רוקי בי הוא מוסיקאי, אמן מילה, ראפר, כותב ואספן קבצים עם נטייה לקצוות.

 

תגובות