מגזין

אמריקאי, ישראלי וטורקי עולים על במה

טוד אשלי ו-FIrewater, מחלוצי השילוב בין המזרח והמערב, חוזרים לישראל עם נגנים טורקים וישראלים. רגע לפני, שיחה קטנה על בירה והשראה

מאת מור לוי. 24-03-2013

תגיות: לייב, אוזןבר, Firewater, ישראל, טורקיה, ארה"ב, אורי קפלן, טוד אשלי

 

הרבה לפני להקת ביירות והבלקן ביט בוקס, פעלו אמנים כמו טוד אשלי וההרכב בראשו הוא עומד, Firewater, שערבבו פאנק עם מוסיקת עולם. הרצון ליצור את השילובים עם ז'אנרים כמו סקא, מוסיקה צוענית וכלייזמר, התחיל בקופסת תקליטים וקסטות בה נתקל בחנות יד-שנייה בבעלות רוסית במנהטן. מקרה שהוביל אותו לשלב בין המוסיקה עליה גדל למלודיות מזרח אירופאיות. מאז, עם שבעה אלבומים מאחוריו, עזב אשלי את ניו-יורק, עבר דרך הודו וקיבוץ צאלים, לפני שהתיישב באיסטנבול. את ההשפעה של התרבות המקומית קשה לפספס באלבומם האחרון של ההרכב, International Orange!, שיצא בשנה שעברה. תמיר מוסקט, שאחראי למיקסוסו, אינו השם הישראלי היחיד שנקשר לקולקטיב הניו-יורקי. אמנים כמו תומר יוסף, אורי כינורות ואורן קפלן עומדים בבסיסו לצד יוצרים טורקים. עם מסע ההופעות בארה"ב ואירופה כבר מאחוריהם, ולפני טיול באיים היווניים, מגיעים Firewater להעביר את חג הפסח במחוזותינו. לקראת שתי ההופעות באוזןבר שבתל אביב, מדבר אשלי על מוסיקה, יחסי טורקיה-ישראל והמון בירה.

 

בגללו/ בגללה/ בגלל זה התחלת לעשות מוסיקה: "תמיד נמשכתי למוסיקה. אבל רק בגיל 15, שגיליתי לראשונה את הפאנק-רוק, הבנתי שמוסיקה זה משהו שאני אוכל לעסוק בו".


השיר הראשון שכתבת: "השיר הראשון נקרא "Zero Hour". הוא דיבר על מרוץ החימוש בין ארה"ב וברית המועצות במהלך שנות ה-80. זאת לא הייתה יצירה גאונית, אבל כל אחד צריך להתחיל איפשהו".


כשעצוב לך אתה: "לרוב מאזין למוסיקה או כותב שיר".


כששמח לך אתה: "מנסה לשמר את אותו הרגע. הרגעים הטובים יכולים להיות מעטים מאוד ורחוקים אחד מהשני".


כשאתה נכנס לסרט: "אני אוהב סרטים דוקומנטריים: הבי.בי.סי מדהים. אני מסוגל להאזין לדייוויד אטנבורו מדבר על דגים במשך שעות".


אם יש לך זמן לקרוא: "אני קורא המון ספרי עיון, בעיקר ספרי היסטוריה, ביוגראפיות וכתבי נסיעות. אני חושב שמבחינת סיפורת אפשר להגדיר את הז'אנר שאני הכי מחבב כ"קומדיה שחורה", עם סופרים כמו האנטר ס. תומפסון, צ'ארלס בוקובסקי, קפקא".


מי היית רוצה שיזמין אותך לאי בודד? למה?: "את החברה היפה שלי. אנחנו נגור בבית על עץ, עם קוף בתור משרת".


איזה ז'אנר מוסיקלי, שעדיין לא נגעתם בו במסגרת ההרכב, היית רוצה לנסות? "אני חי באיסטנבול כבר קרוב לשלוש שנים, אז יצא לי לספוג המון מוסיקה טורקית. השנה אני עתיד לטייל באיים היוונים ולחוות את המוסיקה שמייצגת את האזור הזה: יש לי משיכה חזקה למלודיות יווניות. אני רוצה גם לבקר באפריקה ודרום אמריקה. זה עולם גדול. אני רוצה לראות הכול".


עם איזה יוצר ישראלי היית רוצה לעבוד? "הייתי מאוד רוצה לעבוד עם קותימן יום אחד. אני חושב שהוא גאון".

 

 

מה התרומה של האמנים הישראלים למוסיקה של Firewater? "כל חבר בהרכב, בעבר או בהווה, הביאו איתם את הכישרון וההשפעות הייחודיות להם. פגישה מקרית עם יובל גבאי, שהיה המתופף המקורי של ההרכב, הוביל לשיתופי פעולה רבים וממושכים וידידות עם המון ישראלים. הייתה לי הזכות לנגן עם כל אחד מהם, ואני תמיד לומד מהם".


הוצאתם את אלבום הקאברים Songs We Should Have Written ב-2004. אילו שירים, אם הייתה לך האפשרות, היית מוסיף לאלבום, או מוציא? "חלק מהגרסאות היו מוצלחות יותר מהאחרות באלבום. אלו היו שירים שביצענו תוך כדי הקלטות של חומרים אחרים שלנו. יש כל כך הרבה שירים שאנחנו אוהבים, והיינו רוצים לפרק ולהפוך לשלנו רובם לא כל כך מוכרים. בהופעות חיות, ביצענו את "Sonido Amazonico" של Los Mirlos, הרכב צ'יצ'ה פרואני. הייתי רוצה לבצע קאבר ל"Miserlo", אבל יותר בכיוון של המקור היווני מאשר להיט הסרף (של דיק דייל, שזכור כשיר הנושא מהסרט ספרות זולה)".


אתה צריך תנאים מסוימים בשביל לכתוב? "אני אף פעם לא מסוגל להכריח את עצמי לכתוב. אני כותב רק כאשר מכה בי השראה. בירה לרוב משמנת את הגלגלים היצירתיים ומטביעה את הקולות הביקורתיים בראש שלי. אני כותב מילים לשירים כשאני שיכור, ומוסיקה כשאני מתאושש, בהאנגהובר. לפחות פעם אחת בכל אלבום, קיים שיר שפוגע בי כמו מכת ברק, מופיע בשלמותו, עם המילים והלחן והכול. זה תמיד מפחיד אותי, כי אני מפחד שאולי גנבתי אותו".


מה מייחד את האלבום החדש, International Orange, מאלבומים האחרים? "הוא בהחלט פחות אלקטרוני ויותר מגובש מאלבומים אחרים שלנו. ניסיתי להגביל את מגוון הכלים בהם השתמשנו לבס, תופים, גיטרה, כלי הקשה טורקים וקרן יער. אני חושב גם שהשירים קצת יותר חיוביים – לפחות עבור מאני- דפרסיבי כמוני".

 


אתה נרגש לחזור לישראל? "זה תמיד נהדר לחזור ולראות את כל החברים שלנו – שהם יותר כמו משפחה עכשיו. ההופעה באוזן הולכת להיות המון כיף. החברים הלא ישראלים בהרכב מאוד מצפים לחלוק את ערב החג של פסח עם המתופף שלנו, יוני הלוי, ועם המשפחה שלו".


איזה שאלה שכחנו לשאול אותך? והתשובה?: "למה עברת לאיסטנבול? הגעתי לכאן בגלל אהבה לבחורה. אבל אז התאהבתי באוכל ובמוסיקה".


מה מצפה לנו בהופעות בארץ? "אם הייתי מספר לכם, אז לא היה נשאר שום דבר מפתיע, לא? בנוסף לשירים חדשים, אנחנו הולכים להוריד אבק מהמון דברים שאנחנו אוהבים במיוחד מהאלבומים המוקדמים. גם יהיו כמה אורחים מפתיעים".

 

Firewater יופיעו באוזןבר בר בשלישי וגם ברביעי השבוע עם אורחים מיוחדים. 

 

תגובות