מגזין

אני רק שאלה - עדי אולמנסקי

היא רוצה לג'מגם עם זוהר ארגוב, לא מתרגשת מהתיוג שלה כהיפסטרית וזוכה להערצה דרך הרשתות החברתיות מירדן ואפילו מאלג'יריה

מאת קול הקמפוס. 20-01-2013

תגיות: עדי אולמנסקי

 

את עדי אולמנסקי רובנו זכינו להכיר דווקא דרך כוכב נולד. כבוגרת הריאליטי היא אולי לא מתנצלת על ההשתתפות, אבל אולי היא מעדיפה יותר שיזכרו לה את העבודה עם הרכב האם שלה לורנה בי שאיתו הוציאה אלבום אחד ואי.פי שזכה לשבחים רבים, כולל מאחד, ג'רוויס קוקר. בימים אלו משחררת אולמנסקי, מולטי טאלנטית מוסיקלית שגם שרה, יוצרת ומפיקה, מיקסטייפ ראשון בשם Shit Just Got real, נוטף אלקטרוניקה אקלקטית והרבה מאוד חוצפה חיובית. עוד לפני כן, החיבור בינה לוניה היימן, אמן הסרטונים הוויראליים, הוליד את אחד הקליפים הוויזואליים המבריקים והיצירתיים ביותר של העת האחרונה, שרק העלה את ההייפ החזק סביבה. שנייה לפני שהיא עוזבת אותנו לטובת סיבוב הופעות חורפי באנגליה, התיישבה אולמנסקי לענות על השאלות שלנו.

 

בגללו/ בגללה/ בגלל זה התחלתי לעשות מוזיקה: "אני חושבת שהתחלתי לעשות מוזיקה בגלל תום יורק ורדיוהד, החיבור שלהם למוזיקה אלקטרונית גרם לי להבין שזה מה שאני אמורה לעשות והם פתחו מבחינתי את הפתח לעולם הזה של מוזיקה אלקטרונית, שרק גדל וקיבל מקום אצלי עם השנים".

התקליט הראשון שקנית : "הדיסק הראשון שקניתי היה אלבום של בק, שנקרא Sea Change. זה אלבום פרידה עצוב ושובר שממש ריגש אותי וחשף אותי למוזיקה המעולה של בק ודרכו הגעתי גם לאלבומים היותר הזויים ומעניינים שלו".

השיר הראשון שכתבת: "את השיר הראשון שלי כתבתי בגיל 17, על גיטרה, ומה שמדהים זה שהוא הולך להיות כלול במיקס טייפ שאני עומדת להוציא. לשיר קוראים Stop This Trainוכמובן שבניתי לו הפקה אלקטרונית שונה לחלוטין ממה שהוא היה במקור ולקחתי אותו לכיוון מאוד מלנכולי, סול, איטי ומאוד ג'יימס בלייקי. הסיבה שרק עכשיו אני מוציאה אותו היא בגלל ששנים הוא הרגיש לי קצת ילדותי ומתקתק. רק כששיניתי את העיבוד וכל הגישה לשיר, הרגשתי שהוא מקבל את הנופך העמוק ממש שרציתי שיהיה בו. זה אגב כמעט השיר היחיד במיקס טייפ שיש בו גיטרה".

כשעצוב לי אני: "זה מאוד תלוי. כשאני בדיכאון אמיתי אני מנסה לברוח מזה כמה שרק אפשר ולהעמיס על עצמי מלא עבודה על המוזיקה שלי כדי לא לחשוב. כמובן גם להקיף את עצמי באנשים ולראות כמה שיותר סרטים והרצאות ב- TED. אבל כשהעצב הוא יותר רגוע ונינוח אז אני נוטה לשמוע מוזיקה שנותנת לי תחושה של הזדהות כמו האלבום האחרון של דרייק שליווה אותי תקופה ארוכה, או האלבום המדהים של ג'ימס בלייק או ה-XX".

כששמח לי אני:" אני מחייכת. ומעריכה. משתדלת תמיד לזכור שדברים טובים הם לא מובנים מאליהם,.

כשאני נכנסת,לסרט: "יש כמה במאים שאני מאוד אוהבת. מ-קובריק, דרך אלמדובר ועד טרנטינו. מאוד נדוש מצדי אבל אני מאוד אוהבת את הסרטים Fight Club, ממזרים חסרי כבוד, אמריקה X, דבר אליה, רוקדת בחשיכה, הניצוץ... בעיקר סרטי דרמה פסיכולוגיים ושיט כזה".

אם יש לי זמן לקרוא: "בעבר הייתי קוראת המון. הרבה פילוסופיה וסיפורת. האמת שבשנים האחרונות הפסקתי לקרוא כמעט באופן מוחלט. משום מה העיסוק בקריאה הרגיש לי לא נוח ותקופה מסוימת הרגשתי שהרבה אנשים עושים את זה רק למען השיחות האינטלקטואליות שלאחר הקריאה וזה יצר בי מעין אנטגוניזם. לאחרונה חזרתי שוב לקרוא קצת. נראה לי שהספר הכי אהוב עלי מאז ומעולם היה 'נרקיס וגולדמונד' של הרמן הסה".

מי היית רוצה שיזמין אותך לאי בודד? למה?: "הייתי מאוד רוצה שהפסנתרן והג'אזיסט קית' ג'ארט יזמין אותי. כשנחשפתי לאלבום ההופעה שלו בקלן, גרמניה, התאהבתי בו. הוא אחד המוזיקאים היותר מרגשים שיצא לי לשמוע ומאוד היה מעניין אותי לפגוש אותו לשמוע אותו מנגן. חוץ ממנו הייתי שמחה להיות באי בודד עם אדוארד נואטון הגאון ומעצב האופנה אלכסנדר מקווין ז"ל".

יש לך שעה בגן עדן -אם מי היית רוצה להיפגש ולג'מגם איתו? "נראה לי שהייתי רוצה לנגן עם אליוט סמית' וקורט קוביין. שניהם התאבדו ושניהם מוזיקאים מדהימים בעיני, וזה חלום לעשות איתם משהו מוזיקלי. אה וגם זוהר ארגוב כמובן".

עם איזה אמן היית רוצה לשתף איתו פעולה? "יש המון. הייתי מאוד שמחה לעבוד עם הבמאי טרנס ניל, שביים את אחד הקליפים המדהימים של די אנטוורד. חוץ מזה הייתי מאוד שמחה לעבוד עם מעצב האופנה ג'רמי סקוט שעושה דברים הזויים וטראשיים, ועם מוזיקאים כמו האדסון מוהוק, דרייק, ליל ווין, קנדריק לאמר, גריימס, איגי אזליה, לוניס, איינג'ל הייז, ופראנק אושן".

מה את שומעת עכשיו? "לאלבום המדהים של קנדריק לאמר".

במה היית עוסק אילולא היית מוזיקאי? "הייתי מתעסקת בטוח בתחום שקשור לויזואליות – מצילום, דרך בימוי, עיצוב אופנה או עיצוב גראפי. מאז ומתמיד ממש נמשכתי לויזואליות וזה דבר שאני מאוד מתעסקת בו גם ביצירה שלי. אני תמיד מרגישה שהדבר שלם רק כשהוא מורכז גם מהויזואליות וגם מהסאונד".

רגע בלתי נשכח שחווית במהלך הופעה: "בהופעה הראשונה של החומרים של המיקס טייפ שלי בבלוק. הגענו לשם מבלי לדעת באמת איך השירים ירגישו על הבמה ואם זה יעבוד. התגובה של הקהל הייתה התחושה הכי מדהימה שיכולתי לדמיין – הכול פשוט קרה והקהל עף. קשה לי להסביר כמה זה מרגש להרגיש שדבר עובד ושהקהל מתחבר ורוקד. זה בהחלט היה רגע מדהים בשבילי".

הרבה פעמים קיימת הרבה ציניות שסובבת סביב תוכניות כמו כוכב נולד, The Voice. את יכולה לספר במספר מילים על החוויה? "בהחלט יש הרבה ציניות, וגם אני מלאה בציניות הזאת ומאז ומתמיד הייתי. הגעתי לקחת חלק בדבר הזה בשלב די צעיר בחיים שלי, בתקופה קצת אבודה מבחינת המוזיקה, עוד לפני בכלל שהתחלתי לעשות מוזיקה משלי ולפני שהקמתי את הלהקה שלי לורנה בי. ההפקה שלהם פנתה למורה למוזיקה שלי וביקשה המלצה על זמרים ואז הזמינו אותי לשני אודישנים בלי שום תור. הלכתי בהתחלה בעיקר בשביל הצחוקים, ובשביל לראות אם יש סיכוי שאעבור. ברגע שאתה עובר פתאום ומתקבל לנבחרת קשה לסרב לזה, אבל בהחלט הייתי בדילמה כי מאז ומעולם התעסקתי במוזיקה אלטרנטיבית, ולהיות משויכת לתוכניות כזאת יכול לפגוע במה שאנשים חושבים עליי. בדיעבד אני ממש לא מתחרטת על זה. זאת הייתה חוויה הזויה ומעניינת שנתנה לי בעיקר את ההבנה שאם נבחרתי להיות אחת מ-20, מתוך 80,000 איש שניגשו – כנראה שיש פה משהו".

כמה שונה הולך להיות המיקסטייפ החדש לעומת הדברים שעשית בעבר? "האמת שהמיקסטייפ שאני מוציאה בקרוב, הוא הדבר הכי שונה שעשיתי עד עכשיו ואפשר לומר שהוא הכי אני. יותר נכון – אני נכון לעכשיו. זה מיקסטייפ מאוד מגוון סגנונית, וזאת הייתה חוויה מדהימה פעם ראשונה לעשות הכול, הכול לבד – להפיק, להלחין, לכתוב את הטקסטים ולעשות את המיקסים. המון אחריות מצד אחד – אבל גם המון סיפוק מנגד. אני בטוחה שאנשים שאהבו את לורנה בי יאהבו גם את זה, אבל אין ספק שהלכתי לכיוון אחר – הרשיתי לעצמי לעשות הרבה קטעים כיפיים וקלילים, להתפרע עם השירה והטקסטים ולהעיז לעשות מה שבא לי ומה שאני אוהבת".

איך היית מגדירה את סגנון המוסיקה שלך? "אני לא חושבת שיש באמת הגדרות, אלא פשוט המון שילובים והשפעות שלקוחים מכל מיני עולמות. אני בחרתי לשלב השפעות של ראפ והיפ-הופ יחד עם טראפ, פוסט דאבסטפ, וגם אלמנטים מזרח תיכוניים כמו דרבוקות וכלים מזרחיים. אני מרגישה שהחיבור לכיוון הים תיכוני היה די טבעי לי, כי הרגשתי שאני ממציאה דבר מחדש ונותנת לו את האינטרפרטציה שלי. יש המון ציניות ביצירה, בהפקה ובטקסטים שלי, ונהניתי מאוד לאפשר לעצמי להביע את זה בדרכים שונות – מהשימוש בביטים מסוימים, בכלים מסוימים, ועד שימוש במילים שמסמלות כל מיני אופנות מגוחכות וזמניות".

מה הוביל למעבר ללונדון? "אנגליה מאז ומתמיד הייתה המקום שבו נמצאות כל חברות התקליטים הענקיות ומבחינה מוזיקלית שם נמצא קהל היעד שצורך את המוזיקה שאני עושה. גם ארה"ב קורצת בהחלט ואני מניחה שגם לשם אגיע (מקווה לפחות)".

אנחנו יכולים לצפות לחומרים נוספים עם לורנה בי? "אני כרגע מאוד מתמקדת בהוצאת המיקס טייפ שלי ולכן לורנה כרגע טיפה ממתינה עד שאסיים עם זה. אני עוד לא יודעת מה יהיה בדיוק אבל בטוח שנמשיך לעבוד ולעשות דברים ביחד".

היום אנחנו רואים המון אמנים ויוצרים שמחוברים בצורה בלתי נפרדת לרשתות החברתיות. אצלך מדובר בחיבור שהתחיל בעקבות העבודה בתחום המוסיקה או שתמיד המעורבות שלך בתחום הייתה גבוהה? "מגיל די צעיר הייתי מאוד מחוברת לרשתות חברתיות ולתקשורת שכזאת. זה התחיל אצלי באייסיקיו, משם למייספייס ואז כמובן לפייסבוק, טוויטר, וטאמבלר. אני די מכורה לשימוש בהן אבל מבחינתי זאת הדרך הכי מדהימה וכיפית לתקשר עם אנשים שעוקבים אחרי היצירה שלי ולהגיע לעוד כמה אנשים חדשים. אני מקבלת תגובות והודעות על המוזיקה שלי מאנשים מכל העולם דרך הפייסבוק – קיבלתי הודעות מירדן, מאלג'יריה, מקסיקו ועוד מקומות שיכולתי רק לחלום שיצרכו את המוזיקה שלי. תחושה מדהימה".

התיוג של "היפסטרית שעושה מוסיקה להיפסטרים" מפריע לך? "לא מעניין אותי איך מגדירים אותי. הבנתי מזמן שאם אני עושה משהו שאני מאמינה בו ושלמה איתו – זה מה שחשוב. אני יכולה להבין למה אנשים קוראים לי היפסטרית ואין לי בעיה עם זה – אני יוצרת את מה שהייתי רוצה לשמוע, ומרשה לעצמי להעיז גם ויזואלית וגם קונספטואלית. יש המון אנשים בעולם ובארץ שמחפשים מוזיקה כזאת ויזואלית, שמתבטאת באופנה, באימאג'ים ובאמירה ואני יודעת שכל עוד אני עושה את מה שאני מאמינה בו עד הסוף – אז לא משנה לי איך יגדירו את זה".

איפה היית רוצה להיות שנתיים מהיום? "להופיע בכל העולם, לעשות מלא מוסיקה, להיות חתומה בחברת תקליטים מדהימה כמו XL Recordings, ובעיקר – להיות מאושרת".

איזה שאלה שכחנו לשאול אותך? והתשובה?: "שכחתם לשאול אותי לגבי הופעות. אני טסה בקרוב להופיע באנגליה וזה מרגש ממש. חוץ מזה לי הופעה ראשונה שכולי לבד על הבמה ברדיו איפיג'יבי ב-18.2. בואו!".

היום אני עובדת על: "אני מוציאה את המיקסטייפ בכורה שלי שינתן להורדה חינמית אונליין, כולל חוברת מדליקה ממש, וגם עובדת על קליפ חדש שאני מביימת ועושה ארט וסטיילינג יחד עם חבר לאחד השירים מהמיקס טייפ".

 

תגובות