מגזין

מחאה או גחמה?

הבחירות הקרובות יקבעו אם ה"מחאה" היתה גחמה המונית או כוונה אמיתית לחולל שינוי חברתי

מאת אביעד טובי. 21-01-2013

תגיות: מחאה, צדק חברתי, בחירות 2013

 

זמן קצר לאחר פרוץ מחאת האוהלים בקיץ 2011 כבר היה ברור שלמרות היותה אמיתית ומוצדקת, הצלחת המחאה להביא לשינוי כלכלי-חברתי מוטלת בספק. זאת מפני שלרוב המכריע של אותם צעירים נלהבים שצעדו ומילאו את הרחובות והכיכרות, חסְרה תודעה פוליטית בסיסית, שמנעה מהם להבין את הקשר בין המציאות היומיומית לתהליכי מאקרו ברמה המדינית והכלכלית. צריך להבין – אין ולעולם לא יהיה שינוי חברתי-פוליטי אמיתי וארוך-טווח מבלי שתתקיים קודם כל ולפני הכל תודעה פוליטית, בקרב מסה קריטית של אזרחים.

 

תודעה פוליטית פירושה קודם כל להבין היטב את הסדר החברתי הקיים, אחר-כך את קבוצות הכח שפועלות במסגרתו וקובעות אותו ולבסוף את מקומו של כל אזרח באותן קבוצות. תודעה פוליטית היא לא רק לברר לאיזו מפלגה להצביע, אלא גם לדעת להבחין בין הטלוויזיה למציאות, בין פופוליזם לפוליטיקה ובין סיסמאות לפעולות. מה לעשות, מי שעדיין שבוי במיתוס הלאומי-גזעני-קפיטליסטי לעולם לא יוכל לחולל שינוי כלשהו מפני שהוא לא מודע למציאות המורכבת שבה הוא חי.

אי-הצדק החברתי, שנגדו יצאה המחאה, קיים ושריר גם היום. הגרעין הקשה של המוחים ממשיך להתקיים גם הוא, בין אם במסגרת קבוצות וארגונים שהתקיימו עוד לפניה ובין אם בזכות פעילים וקבוצות שהתעוררו והתגבשו במהלכה. אחדים מהם סבורים שהם יביאו לשינוי חברתי באמצעות התמודדות בבחירות לכנסת, אחרים משוכנעים שיש לפעול ברמה האזרחית. כך או כך, תהיינה פעולותיהן חשובות ומבורכות ככל שתהיינה, אין להן סיכוי ללא תמיכה המונית.

לכן הבחירות הקרובות הן אחד המבחנים הקריטיים של ההמון שצעד והפגין באותו קיץ, אבל שב אל חיק הייאוש והאסקפיזם החמימים מיד עם בוא החורף. זהו מבחן גם למי שב-2011 דרש בנחרצות אדום-אדום אבל מעולם לא חדל להאמין בסדר היום הכחול-לבן, המוכר והמנחם. כדי לעמוד במבחן יש קודם כל להתייצב ביום הבחירות ולהצביע. זהו צעד קטן וראשוני שתכליתו להראות שהאדישות, בעיקר זאת של הצעירים, מתה. אי-אמון במנגנון הדמוקרטי ויחס ציני כלפיו, לא רק שלא מביאים לשינוי, אלא אף תורמים לחיזוקו ולביצורו של הסדר הקיים.

בנוסף, כדאי להטיל ספק במוסכמה הרווחת שלפיה מטרת הבחירות היא רק להחליף את השלטון. יתכן שבינואר 2013 ההצבעה חשובה דווקא מפני שהיא נועדה להוליד סוף-סוף אופוזיציה אמיתית. אופוזיציה חזקה, לוחמנית והכי חשוב – נראית. כזאת שממשיכה להפוך את המחאה החברתית למשנה פוליטית ומציעה אלטרנטיבה על בסיס אידיאולוגי עמוק. הפוליטיקה הישראלית כבר הראתה שאופוזיציה עקשנית, פעילה וסבלנית יכולה, גם אם אחרי 30 שנה, להביא בסופו של דבר למהפך.

הדברים נשמעים מובנים מאליהם, אולם נדמה שקיים צורך דחוף לשוב ולהזכיר אותם. נכון לעכשיו, השתתפות המונית בבחירות והצבעה אידיאולוגית, מתוך כוונה לכונן אופוזיציה משמעותית וברורה ולאו-דווקא כדי להחליף שלטון, יקבעו האם אותו "עם" שדרש "צדק חברתי" הצליח להבין מה בדיוק דרש ופיתח תודעה פוליטית – ולו המינימלית ביותר – בשנה וחצי האחרונות. עכשיו נדע האם ה"מחאה" היתה גחמה המונית או כוונה ורצון אמיתיים לחולל שינוי.

 

תגובות