מגזין

לא פה עם הסיגריה בבקשה

עם הזמן נעשה יותר ויותר קשה לחיות כמעשן בתל אביב. מור לוי לא מחפשת שתצילו אותה, רק קצת הבנה

מאת מור לוי. 29-10-2012

תגיות: סיגריות, עישון

 

לכולנו מגיע לנשום אוויר נקי במרחב הציבורי. עבור רוב האנשים, הסטיקר המקסים הזה של משרד הבריאות מסמל אואזיס של אוויר צח במדבר של עשן. עבורי מדובר בתמרור עצור אחד ענק שמחכה לי בכניסה לבתי עסק, שכנראה יכולים להסתדר בלעדי ובלי הבעיה הקטנה והמסריחה שלי. כבר שנים שאני משלימה עם ההשלכות של הבעיה הזו, בין אם מדובר בריאות מפויחות או צמצום מרחב המחייה שלי כמעשנת. אבל אז הגיע חודש אוגוסט וזהו הרגע, אני חושבת, שאיבדתי לחלוטין את האיפוק הבריטי שדאגתי לטפח בשנים אלו. כשאמרו לי להפסיק לעשן בחדרי מדרגות, הנהנתי ויצאתי החוצה. כשאיימו עלי בקנסות אם לא אעמוד מעבר לפס הצהוב ברציף הרכבת, לקחתי נשימה עמוקה (כמה שיכולתי) וגררתי את עצמי לסוף הרציף. אם פעם יכולתי לצאת לעשן עם המאבטח כדי לא להטריד את חברי טהורי-הריאות, היום אני סופרת צעדים בין תחנת האוטובוס ודלת הכניסה של אותו מוסד, לרקע קולו הערב של אותו מאבטח.

 

אם הייתי מבלה חלק גדול מהזמן שלי בערים קטנות, רוב הסיכויים שהייתי סותמת את הפה. אבל בג'ונגל בטון כמו תל אביב החיים לא כל כך קלים. תעשני בדרך או ברחוב, הם אומרים לי, והשאלה היחידה שעולה לי בראש היא – איפה? רחובות העיר עמוסים בתחנות של תחבורה ציבורית מצד אחד ומוסדות כאלו או אחרים מצד שני. מכולם עלי לתפוס מרחק של לפחות חמישה מטרים (המרחק ביניהם הוא קצת פחות משלוש). בשביל זה יש לך פינות עישון, הם ממשיכים, ואני תוהה אם הם מתייחסים לאינקובטורים שהעמידו בסנטר. אני חוזרת ושואלת את עצמי איפה, איפה הם רוצים שאני אעמוד?

לכולנו יש חופש בחירה וחופש תנועה, רק שאני בחרתי בסיגריות ולכן החופש הזה נידון להיות מוגבל. נכון, אין טיעון רציונאלי שיצדיק את הצורך האימפולסיבי שלי לעשן בכל מקום ובכל מצב, כל מה שנותר לי הוא העקשנות הילדותית שחוזרת ואומרת – בגלל שנמאס לי. נמאס לי לעמוד בפינות שכוחות אל וסמטאות רק בגלל שזה מה שעיריית תל אביב מאפשרת לי. אין לי כוח למשחקי חתול ועכבר עם הפקחים. נמאס לי מזרים מודאגים ששולחים לי קמפיינים שונים בפייסבוק שמטרתם להכחיד את ההרגל המגונה שלי. טוב לי להיות מוקפת בדפוקים כמוני שהבריאות לא מעניינת אותם, אני הורגת את עצמי ומודעת לכך. אני לא מחפשת מישהו שיציל אותי מעצמי, אלא קצת הבנה. 

תגובות