מגזין

מהפריקסה עד למדלן ובחזרה

יש לה קסם מיוחד, סטאר קוואליטי, אחלה שותפים ויופי של גרוב. ריף כהן השיקה את אלבום הבכורה שלה, אבל ריח דק של בוסריות עמד באוויר

מאת נועה ברודצקי. 22-09-2012

תגיות: רוק, נועה ברודצקי, אתני, הופעה, רביד כחלני, עוזי רמירז, השקה, אלבום בכורה, ריף כהן, אלאייב

 

המקצועיות טעונה שיפור. כהןהמקצועיות טעונה שיפור. כהן

ווידוי - אני נמנית על אלה שהרימו גבה ושיבחו בקנאה את הבולדוזר (הוא הרי חייב להיות כזה) שהצליח לסגור לעוגית המדלן האתנית, ריף כהן, את החימום של רד הוט צ'ילי פפרס הרוקיסטים, לפני כשבועיים. בהשקת אלבום הבכורה של כהן A Paris בבארבי הבנתי את הטעות – ריף אמנם אתנית, צרפתייה חמודה אבל הסאונד והעיבוד המוזיקלי הם בהחלט גיטרות צורמות בנגיעות רוק סבנטיז משובח. כהן עלתה לבמה לבושה בשמלה זהובה וכובע נפליאון, התואם את גובהה, עם השיר החזק Dans Mon Quartier הפותח גם את האלבום.
הפתיחה הייתה טובה, תופסת את תשומת הלב מייד ובעיקר מזיזה אגנים. משם המשיכה כהן בצורה טבעית למדי לשיר השני באלבום Une Femme Assise, אשר דומה יותר באווירתו לשאנס אליזה מאשר רוק אווגרדי שיגיע בהמשך ההופעה. עד כה הרצף מחושב – שמצליח להביא בשני שירים בלבד את כול אווירת האלבום המגוונת.הרקע המשפחתי של כהן ניכר במוזיקה שלה; אמה נולדה באלג'ריה, ברחה לצרפת ולבסוף עלתה לישראל, ואילו אביה מביא עמו את צד הפריקסה (סנדוויץ טוניסאי) אשר גדל בעג'מי שביפו. יש פה את כל הטוב - קצת אתני מסולסל, בתיבול שיק אירופאי מתקתק מהול במחוספסות ישראלית. זוהי ריף כהן! נותר כמובן לתהות על מבטא הצרפתי שנוצר משהות של שנתיים בלבד בפריז, אבל לא נהיה קטנוניים.כיאה לאלבום בכורה, עבדה כהן על האלבום כמה שנים טובות  לרוב בעבודת צוות עם פטריסיה, אמה, אשר כתבה את מילות השירים בצרפתית אותם כהן הלחינה. הלחנים באלבום הם אלו שהופכים את המתיקות הצרפתית ממעצבנת למעניינת - ועל כן נשבח את כהן שהשכילה ליצור לחנים מחוספסים העומדים בקונטרסט לאופן השירה. אלבום הבכורה הוא לא פחות ממצוין, ההשקה שלו – לקתה בחסר. כהן המשדרת תמיד תמימות של ילדה שמלווה בשיחרור טבעי הייתה תחילה לחוצה בצורה שהרחיקה את הקהל שלא נענה להגדרת "שבוי מבעוד מועד". ייאמר לזכותה שהזן השני של הקהל – השבוי – נכח והפגין היטב את נוכחותו.גם עלייתו של רביד כחלני הגדול, מוזיקאלית ופיזית עם הלהיט הנושא את שם האלבום, לא שיחררה את כהן מחיוכה הקפוא.כחלני שהוגדר על ידי פעם כג'יימס בראון התימני עלה בכוח, בעוצמה וכאילו אסף את כל הקהל אליו בתנועותיו הגדולות ובאופן הייחודי לו בו הוא מוחא כפיים. לאחר a paris, הגיע השיר השני שבו כחלני מתארח באלבומה של כהן Greetings, החלטה זו היא נכונה מבחינת הלוגיסטיקה, אבל מוטעית מבחינת בנייה נכונה של ליינאפ.

הקהל חיכה להתרומם, באמת שכל מה שרצינו זה פשוט לקפוץ לצלילי המקצב הצפון אפריקאי. אבל משום מה הליינאפ היה בנוי כך שכל פעם שעלינו, זה היה  לצורך ירידה – וכל פעם שהקהל פיזז קצת שלפו אותנו מהריקוד לכיוון הבלדה. מה שהקל על עליות ומורדות אילו היא העובדה שבשלב הזה כהן כבר הצליחה להשתחרר. כוחה של כהן כנראה כמו שמשון הגיבור, טמון בשערה – וכשהיא נפטרה מכובע הנפוליאון סוף סוף החלה לרקוד ולהתנועע בהנאה.להשקה הזו היו את כל האלמנטים הנכונים.  מלבד אירוחו של כחלני, התארחו האחים אלייב, עוזי רמירז נמנה על הנגנים שעל הבמה, אלכס - ראפר צרפתי שפרץ במפתיע לבמה בJ'aime - והביא בדיוק את הטוויסט שלהיט מוכר צריך בהופעת השקה, שלישיית רקדי בטן - שברור שאינם עונים על אף הגדרה אחרת מלבד גימיק שקטעו את הרצף המוזיקאלי. יחד עם זאת לו הייתי כהן הייתי מחתימה אותם על חוזה לכל הופעה עתידית בארץ ובחו"ל ואם בגימיקים טובים עסקינן עלייתה של הדראג סוזי הייתה הברקה בימתית בהדרן. אבל לא משנה כמה תבלינים טובים, חריפים, מתוקים, סותרים ומשלימים תוסיפו על עוף הוא לא ייהפך לאנטריקוט. זהו סימפטום ידוע – הופעות השקה הן לרוב לא מוצלחות, במיוחד אלו שהצפייה להן כ"כ ממושכת. אני צופה לריף כהן עתיד מזהיר ומקווה שהיא תשמר את האותנטיות אבל לא יזיק חיזוק של מקצועיות. 

 

תגובות