מגזין

מסכמים שנה: פופ חכם ואלקטרוניקה אינטליגנטית

ניר חסון מברך על הטיימינג של אלון עדר, מתרגש מהפולקטרוניקה של אורי אלבוחר ומסוקרן מהאקלקטיקה של identical testicle. איזה אלבומים עשו לכם את השנה?

מאת ניר חסון. 29-08-2012

תגיות: סיכום שנה, מצעד שנתי, המצעד השנתי

 

בדיוק מה שחסר לנו. אלון עדרבדיוק מה שחסר לנו. אלון עדר

זאת הפעם הראשונה שאני מסתכל אחורה ומסכם את השנה שלי בצורה רשמית, וגברת תשע"ב לא הייתה אליי נחמדה בכלל. במקום להקל עליי דווקא גרמה להחלטה בבחירת האלבומים להיות קשה יותר. כל כך הרבה דברים טובים יצאו במהלך השנה -  הרכבים וזמרים חדשים שהוציאו אלבומי בכורה מעולים, החברה הוותיקים כמו רם אוריון ואפרת בן צור הוציאו את האלבומים הטובים שלהם ומגוון רחב של סגנונות שטף אותנו.

 

» הצביעו עבור אלבום השנה (ניתן לבחור עד שלושה אלבומים)

» הצביעו עבור EP השנה (ניתן לבחור EP אחד)

» הצביעו עבור קליפ השנה (ניתן לבחור קליפ אחד)

» הצביעו עבור הופעת השנה (ניתן לבחור בהופעה אחת)

בסופו של דבר הלכתי על מימד הזמן, שלושת האלבומים שהתנגנו אצלי הכי הרבה, וגרמו לשנה שלי להיות טובה יותר הם:

אלון עדר – אלון עדר ולהקה

בזמן שמוזיקאים רבים סופגים את השפעות מחו"ל ומנסים לצאת מגבולות הארץ, אלון עדר בחר ללכת באלבומו "אלון עדר ולהקה" בדרך אחרת. עדר בחר לחזור דווקא למקורות של הפופ הארץ ישראלי. לא בטוח שבאופן מכוון, אבל זה קרה, וזה קרה בצורה טובה ובול בזמן, כי בדיוק אלו הדברים שחסרים לנו במוזיקה בארץ.

אלון עדר לא מחקה אף אחד ובטח שלא מנסה להיות משהו שהוא לא. נשמע שהעבודה על האלבום נעשתה בכיף טהור ובלי שום ניסיון לרצות אף אחד. היכולת של עדר לשלב לחנים קליטים מצד אחד, ועם הרבה עומק מצד שני, ביחד עם טקסטים חצי ציניים-הומוריסטיים ("מוצא אל הים" שכתב מאיר ויזלטיר) וחצי רציניים ומרגשים ("שוטף את המילים"),  ולהגיש אותם ביחד עם צוות הנגנים המוכשר - ספי ועונגי ציזלינג ויאיר סלוצקי על מחלקת הנשיפה, ואבנר קלמר בכלי שמעט מוזיקאים בוחרים להשתמש בו, כינור - יוצרים אלבום פופ מושלם ותחליף מקורי, מרענן, מיוחד ומרגש לכל מה שאנחנו רגילים לשמוע בתחנות הרדיו. הפשטות של העטיפה, והקליפים ששחרר עם צאת האלבום לשירים "כל טיפה של רגש" ו"לא חשוב כלל מה יבוא" (אחד השירים הכיפיים שהכי מאפיינים את האלבום), מוסיפים לכל האווירה שאלון עדר מייצר באחד האלבומים הטובים שיצאו השנה בארץ.

Ori Alboher – Unwind

אורי אלבוחר גרם לבחירת אלבומי השנה שלי להיות קשה במיוחד. רגע לפני סוף השנה, היוצר הירושלמי שפועל כבר לא מעט שנים, משחרר במקביל שני אלבומים שיכולים לעשות לכל אחד מכם את השנה, ובכיף גם את השנה הבאה – אלבום סולו ראשון ואלבום עם להקת folo. שני האלבומים נשענים על פולק עדין ורך, עוטפים אותו באלקטרוניקה וסימפולים, ונשמעים כמו המשך האחד של השני.

השיר "Er" הפותח את האלבום של אלבוחר, מכניס את המאזינים כבר ברגע הראשון לאווירה חלומית שלא רוצים לעזוב, והשיר הסוגר את האלבום, "The Next Message”", מסיים את החוויה הזאת באופן הרבה יותר כיפי, שמשאיר טעים לעוד הרבה. סימפולים כמו "קרב יום", יושבים בול עם הסאונד של הלהקה, שתופרת אותו טוב טוב לשיר הטוב ביותר באלבום. מצד שני, הסימפולים שאלבוחר בחר להשתמש בהם כמו בשיר "Haman", שלוקח דגימות מקלטת ילדים של סיפור מגילת אסתר (איך לא חשבו לעשות את זה לפניו?), מוכיחים שאין יוצר מקורי ממנו כרגע.

בסופו של דבר, הבחירה שלי הולכת לאלבום הסולו של אלבוחר בזכות ההגשה האינטימית שמקרבת אותו למאזינים. נשמע כאילו הוא הגיע עם כל הציוד להופעה פרטית אצלך בחדר. שירים כמו Clean so fresh and comfotable" ו Behind so back מבליטים את היכולות הווקאליות המיוחדות שלו, שיושבות בול עם ההפקות הפולקטרוניות ומאפשרות להשוות אותו לאמנים גדולים כמו בון איבר או תום יורק. רגע לקראת סוף השנה, קיבלנו את אחד האלבומים המקוריים והמרגשים שיצאו לאחרונה בארץ, שהופק והוקלט בצורה עצמאית לחלוטין, ואם היה קצת יותר ארוך, גם לא היינו מתבאסים שהוא נגמר מהר מדי.

identical testicle – galaxy cross

אפשר להגדיר את בן הנדלר ורג'ויסר כשני גאונים, כל אחד בתחומו. בן הנדלר, שעד היום היה עסוק בלא מעט פרויקטים והפקות רגאיי והיפ הופ, חובר למפיק ההיפ הופ האינסטרומנטלי רג'ויסר, אחד הפעילים בקולקטיב הביטים רוו טייפס, וביחד הם מוציאים אלבום שכולו מסע ליבשת חדשה ולא מוגדרת שהם הקימו. גלקסי קרוס עמוס בסאונדים חדשניים, השפעות אפריקאיות, כלים אתניים, מקצבי היפ הופ שבורים ודאב, שמתחברים באופן טבעי אחד לשני. השניים לא מנסים לשמור על משהו אחיד במהלך כל האלבום, ודווקא חוסר הרצף והקטעים שנשמעים קצת לא קשורים אחד לשני, מביאים את השלמות לאלבום והופכים אותו לאלבום אלקטרוני שצריך להאזין לו בריכוז ולא לשים אותו ברקע.

הקטע הקצר "say wow" נותן את התמצית הטובה ביותר למה שהצמד עושה במהלך האלבום, ואני בטוח שקטעים כמו   "dragons" או "computer noise", שבאים אחד אחרי השני, יכולים להרטיט כל חובב מוזיקה שלא כל כך התחבר עד עכשיו לצד האלקטרוני שבו. בהחלט אחד האלבומים המסקרנים שיצאו השנה, וכבוד גדול לחבורת רוו טייפס שדואגת להכניס את סגנון  האלקטרוניקה והביטים לארץ, ושהוציאה בהמלך השנה כמה פרויקטים שחובה על כל אחד מכם לבדוק.

» מסכמים שנה: הקשיבו היום למיתוסים של מחר

» מסכמים שנה: באנגים וכדורי הרגעה בדבש

» מסכמים שנה: הבחירות של קוואמי, דניאלה ספקטור ורני בלייר

 

תגובות