מגזין

אני רק שאלה - שב"ק ס'

קאברים למשינה, קונג פו של זומבים, מדע בידיוני בפולנית, רובינזון קרוזו ומכות במועדונים. מירו ודוידי, מהאבות המייסדים של הלהקה, עונים על השאלון

מאת קול הקמפוס. 09-08-2012

תגיות: פרה פרה, שב"ק ס'

 

עדיין בועטים. שבעדיין בועטים. שב"ק ס' | זהר שטרית

שב"ק ס', חוזרים עם אלבום אולפן חמישי במספר, ומגייסים שוב את יוסי פיין לעמדת המפיק. הם חוזרים אל הרוקנרול, שומרים על האנרגיות החייתיות, ומחזקים ברעיונות טריים ומקצבים מקפיצים. כמו תמיד אצל השב"ק, השירים נעים בין שירי חברה, כיף ושעשוע, לטקסטים ארס-פואטיים ושירי מחאה נוקבים. הכל בעטיפה מוסיקלית מוקפדת השמה את הדגש על הרגשה והגשה של הופעה חיה. לציון 20 שנות פעילות ולרגל השקת האלבום החדש הושבנו את מירו ודוידי, מהאבות המייסדים של הלהקה, לענות על השאלון שלנו. זה מה שהיה להם להגיד:

 

בגלל זה התחלתי לעשות מוזיקה:
מירו:
 האשם האמיתי כנראה היה השעמום. בכיתה יא שמעתי שלהקה מהשכבה בבית הספר משתתפת בתחרות להקות ברוקסן. חשבנו בחברה שאם הם יכולים אז למה בעצם שאנחנו לא נקים להקה? נפגשנו במחסן של פלומפי והתחלנו לנגן. לפני זה היה לי ברור שלעולם לא אהיה מוסיקאי. ללהקה קראו floating fat man ע"ש דוכס הארקונן מחולית. אח"כ היא הפכה לשבק"ס.  את התחרות ברוקסן כמובן לקחנו בהליכה.
דוידי: אין משהו ספציפי. התחלתי לנגן בגיל קטן (כי הכריחו אותי- איזה מזל!), אבל התחלתי באמת לאהוב את העניין כשהכרתי את הגיטרה בס.

השיר הראשון שכתבתי:
מירו:
 זה קרה אי אז בשנת תשנ"ב. אחרי שניגנו בחזרות הראשונות במחסן של פלומפי בעיקר קאברים למשינה ול'מכסחי השדים' החלטנו שאנחנו כבר מוסיקאים בשלים וצריך חומר מקורי. אז ישבתי בסלון של ההורים, שמעתי NWA  וכתבתי את שיר הראפ הראשון בעברית שנקרא בקיצור 'אופרת המוות של שבק"ס'. השיר הופיע באלבום הראשון של השבק בשם 'סכנה לחברה'.
דוידי: בגיל 14 כתבתי שיר על מישהי בשם סיסי ואיך אני תותח איתה במיטה. זאת היתה פנטזיה מוחלטת.חבל...

כשעצוב לי אני:
מירו:
 יושב לבד מול הים בשקיעה, מחסל ג'ארות של גלידה מול סרטים עצובים בטלוויזיה, שומע אבי ביטר ומטביע את יגוני בעראק. נראה לכם? עם שתי עבודות, שני ילדים, משכנתא, מס-הכנסה, ביטוח לאומי, עמלות, חשבונות קבלות ודוחות – למי בכלל יש זמן להיות עצוב?
דוידי: נזכר שאומרים שיכול להיות יותר גרוע. 

כששמח לי אני:
מירו:
 יוצא למועדון משתכר למוות והולך מכות. זה לא מה שכולם עושים בימנו?
דוידי: משתדל להנות מזה.

כשאני נכנס לסרט:
מירו: אני רוצה לראות ים של פיצוצים, קונג פו של זומבים כשברקע צי של חלליות מלאות בנינג'ות שיוצאות לחסל קוהורטה רומאית שהגיעה בגלל קללת האלים אל העתיד והקימה מחדש את האימפריה בין הכוכבים. ושיהיו ציצים.  פחות מזה אני זורק את הפופקורן על המסך ויוצא מהסרט בזעם.
דוידי: אני רוצה לראות הרבה דם, אקדחים ופיצוצים או קלאסיקות כמו כלבי אשמורת, שבעה חטאים או ספרות זולה. 

אם יש לי זמן לקרוא:
מירו:
 אני קורא לפחות ספר בשבוע וזמן פנוי לא משחק פה תפקיד. לאחרונה התחלתי לקרוא בספר אלקטרוני ואפשרויות הקריאה שלי התרחבו בבת אחת עד אין קץ. בשנה האחרונה חזרתי להתעדכן (בין השאר כמובן) בספרות מד"ב עדכנית ואני עף על זה. הספר האחרון שקראתי היה "Blood of Elves" של הסופר הפולני אנדרי ספקובסקי ואני כוסס ציפורניים לקראת צאת ספריו האחרים באנגלית.
דוידי: אני מבסוט שיש לי זמן...

מי היית רוצה שיזמין אותך לאי בודד? למה?:
מירו:
באמא שלכם, איפה אפשר למצוא היום בכלל אי בודד? אם כבר הייתי שמח שחייזרים יזמינו אותי לכוכב בודד שם אתחיל את כל העסק מבראשית, והפעם כמו שצריך.
דוידי: רובינזון קרוזו. נראה לי שהוא ידע הכי טוב מה עושים במצב כזה.

איזה שאלה שכחנו לשאול אותך? והתשובה?:
מירו:
מה אומרות הראשי תיבות של שבק"ס? וטוב שלא שאלתם. אני עונה על זה כבר עשרים שנה ובאמת הגיע הזמן לעבור הלאה. מי שעדיין לא יודע שישלח בעורב.
דוידי: את מי אני אוהב יותר את אבא או את אמא.

היום אני עובד על:
מירו:
השקת האלבום החדש של השבק, 'פרה פרה', אלבום שאני מאד אוהב ושתהליך יצירתו (עם יוסי פיין כמפיק) היה מהנה ביותר. במקביל אני גם כותב עבודת דוקטורט בנושא מוסיקה ודת ביוון העתיקה ככה שבין הופעה לחזרה או לראיון אני מבלה בספריה בחברת ערמות ספרים, כוסות קפה ומקלדת שחוקה. 
דוידי: סיבוב ההופעות של שבק ס- מחכה כבר לתת בראש לכל המדינה !! חוץ מזה אני כותב שירים בבית שיבשילו בקרוב לפרויקט סולו ראשון. יש גם פנטזיות על כתיבת ספר ללימוד גיטרה בס.

במקום לסמס לי:
מירו:
 אתם יכולים לשלוח לי מכתב עם עורב. זה הלהיט החדש.
דוידי: הכנסו לפייסבוק של שבק ותעקבו אחרינו ביוטיוב או באינסטגרם (@shabaks). יש לנו גם אתר שכדאי שתציצו בו

» האלבום "פרה פרה" יושק במועדון הבארבי בת"א, ב-14 בספטמבר

תגובות