מגזין

אני רק שאלה - The Raw Men Empire

הם חוגגים שלוש שנות פעילות ענפה ומתכננים חגיגית ענק. במקום לעשות להם זר, הושבנו אותם לענות על השאלון שלנו

מאת קול הקמפוס. 19-07-2012

תגיות: The Raw Men Empire

 

יום כתום. TRMEיום כתום. TRME

בשלוש השנים מאז שהוקמה TRME, הוציאה הלהקה שני אי.פי: "The Rise and the Fall"  ו "Elodie", עלתה על הבמה מעל ל 150 פעמים, ובכל פעם מחדש שבתה את הקהל הנאמן. כל הופעה של TRME  מעניינת ומאתגרת, משלהבת שוב ושוב. בזמן הזה יצאו לשני סיבובי הופעות באירופה, התקבלו לפסטיבלים הנחשבים ביותר בארה"ב - CMJ ו SXSW, חיממו את ג'פרי לואיס בהופעתו המדוברת בארץ והרקידו מעל במות האינדי נגב ופסטיבל יערות מנשה אלפי אנשים. עכשיו, רגע לפני חגיגות יום ההולדת האקסטרווגנטיות שלהם, הושבנו אותם לענות על השאלון המפורסם שלנו. התוצאות לפניכם.

 

בגללו/ בגללה/ בגלל זה התחלתי לעשות מוזיקה:
צביקה:
הייתי סטודנט לקולנוע ואומנות, התלבטתי במה להתמקד, שמעתי במקרה את  Turn On the Bright Lights של אינטרפול - ונגמרה ההתלבטות.
איתי: בילי ג'ואל בשירו Just the Way You Are. היה לחבר שלי דמו באורגנית של השיר הזה ואהבתי אותו כל כך שפשוט התחלתי לחפש איך מנגנים אותו. תודה לבילי ול-Yamaha.

השיר הראשון שכתבתי: 
יונתן: "נשרים שחורים חגים מעלי" בסביבות גיל 8, הקלדתי אותו על מכונת כתיבה ישנה שהייתה לנו, אמא שלי ראתה ונורא נבהלה.
נדב: כשלמדתי אורגנית (!) בגיל 6 היה לי בחוברת הלימוד קטע שקראו לו "דו דו", כנראה על שם התו דו. אבל בתמימותי הייתי בטוח שזה בכלל על ילד בשם דוּדוּ, וכתבתי למנגינה הזו את המילים הנצחיות "דודו, דודו שלי / דודו, דודו מתוק / דודו, דודו שלי / וזה בכלל לא צחוק". זה היה לפני שהבנתי שמוטב שאתרכז בנגינה.

כשעצוב לי אני: 
יונתן: הולך לשתות בירה.
נדב: קצת מביך, אבל אני  חושב על שלמה ארצי. ולא כדי להזכיר לעצמי שיכול היה להיות יותר גרוע (טוב, אולי גם קצת בשביל זה), אלא בעיקר כדי להיאחז בשורה שלו "לא נותר לנו אלא לחבק את הצער". זה אשכרה מקל. 

כששמח לי אני: 
יונתן: הולך לשתות בירה.
צביקה: כששמח או עצוב לי אני מוריד את הדרמה וחושב שכל ההתעסקות הזו בטוב ורע, שמח ועצוב, וכל החלוקה הבינארית הזו לדבר הזה שנקרא חיים, היא עוד סממן חולה של התרבות המערבית. 

כשאני נכנס לסרט: 

איתי: אני מעדיף שזה יהיה לבד בבית על הספה.
יונתן: "נכנס לסרט"? שכחתי כבר מה זה...

אם יש לי זמן לקרוא: 
צביקה: בלייזר.
איתי: כשיש לי זמן לקרוא אני מעדיף מדע בדיוני משולב במלחמה, שוביניזם, גילויי עריות ונקמה - כלומר את התנ"ך.

איזה שאלה שכחנו לשאול אותך? והתשובה?:
יונתן:
מה השיעור הכי חשוב שהיה לך כמוזיקאי? פעם הלכתי לחזרה ואז יצא מבניין לידי ילד קטן עם גיטרה על הגב, הלכנו אחד ליד השני ברחוב, ואז שאלתי אותו "מה הדבר הכי חשוב במוזיקה?" והוא ענה "דיסטורשן!".
נדב: חתולים או כלבים? חתולים.

היום אנחנו עובדים על:
סיום הקלטות של שירים חדשים, פלוס חזרות קדחתניות לקראת הופעת יום ההולדת החגיגית שלנו, שתתקיים ב-20 ליולי במועדון האזור ב-14:00 בצהריים. חברים שלנו מרוקפור, הקולקטיב, theAngelcy, Drunk Machine Kitzu ואחרים יבואו לעשות גרסאות כיסוי מפתיעות לשירים שלנו, ולהתארח בהופעה שלנו בביצועים חד פעמיים,ואחרי ההופעות תהיה מסיבה עם תקלוטים של ה-DJs המשובחים של פאב הצ'ייסר בפלורנטין, כך שיש לנו לא מעט דברים לארגן ומעט מאוד שעות שינה.

במקום לסמס לנו: כנסו לאתר הרשמי שלנו (יש בו את כל הלינקים שאי פעם תרצו להקליק עליהם), תקשיבו למוזיקה שלנו בבנדקאמפ (חלק מהשירים ניתנים להורדה חופשית!), תהיו חברים שלנו בפייסבוק (מחקרים מעידים כי חברי פייסבוק שלנו מאושרים ב-0.04% יותר מאשר האדם הממוצע) ותסכלו על קטעים שלנו ביוטיוב (כי אנחנו משקיעים בהם לא מעט, ואנשים בעלי חוש הומור קלוקל אומרים שהם מצחיקים).

שאלה לסיום: מי היית רוצה שיזמין אותך לאי בודד? למה?:
צביקה:
  הייתי רוצה להיות מוזמן ע"י יו הפנר וכל השפנפנות משנות ה-70, כי אז עוד לא היה סיליקון. במחשבה שניה, יו לא באמת חייב להיות שם.
נדב: הייתי מת להיות מוזמן ע"י מי שניסח את השאלון הזה. למה? כדי שאוכל לעשות לו נזק בלתי הפיך מבלי שיהיו בסביבה עדים.

 

 

תגובות