מגזין

אני רק שאלה - כל החתיכים אצלי

לכבוד השקת אלבומם השני, איה זהבי פייגלין, סולנית הלהקה, עונה על השאלון שלנו

מאת קול הקמפוס. 21-06-2012

תגיות: כל החתיכים אצלי, איה זהבי פייגלין, #2

 

אין לי חברים אחרים. איה והחתיכיםאין לי חברים אחרים. איה והחתיכים

כל החתיכים אצלי, להקת רוק חצופה של בחורה אחת שחושבת שמגיע לה הכל ושלושה בחורים שזה לא ממש מזיז להם, ישיקו בסוף השבוע את אלבומם השני. איה זהבי פייגלין, סולנית ההרכב, מתפנה לרגע מהחזרות ומספרת על רנסאנס איטלקי, ביטוח לאומי ופרנסואה רבלה. אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה ביטוח לאומי, הא? כל התשובות בהמשך

» האזינו לסשן של "כל החתיכים אצלי" בתכנית נפולאון

בגללו התחלתי לעשות מוזיקה:
יהודה עדר. התגלגלתי חצי במקרה לקורס שלו ברימון, וגיליתי שאני אוהבת לכתוב שירים, שאני אוהבת לשיר. שם גם הכרתי את גילי (הגיטריסט שלנו) ואת נמרוד (הבסיסט שלנו). הוד (המתופף שלנו) הצטרף דרך גילי. יהודה קשור עמוק עמוק להתפתחות של כולנו כיוצרים, גם היום. כמו איזה גורו קרוב-רחוק של הלהקה.

השיר הראשון שכתבתי: 
היה בשיעור הראשון של יהודה עדר. ישר זה היה לי מאוד ברור מי הדמות בתוכי שכותבת שירים. היא חלק מאוד משמעותי בחיי הנפש שלי, אבל אין לה מונופול. לפעמים היא בהשתק.

כשעצוב לי אני:
נכנסת מתחת לפוך במיטה בחדרה אצל אמא'לה ורואה סרטים בטלויזיה. ככה אני נשאבת לתוך עולם ואנשים אחרים ושוכחת לפחות לשעתיים מההתבכיינויות המעייפות שלי.
כששמח לי אני:
נכנסת לפוך במיטה בחדרה אצל אמא'לה ורואה סרטים... סתם. כאילו, לא סתם. גם. אבל כששמח לי אז אני יכולה גם לצאת לשתות בירה בפרלה בפלורנטין, לבדי או עם חברים. בדר"כ עם החתיכים (אין לי כל כך חברים חוץ מהם). או להיכנס ל"מוד" פרודקטיבי להחריד, ולעשות וי על כל המטלות שצברתי על פתקים. למשל, ללכת לביטוח לאומי. ואז נהיה לי בעצם עצוב. ואני חוזרת אל מתחת לפוך, וחוזר חלילה....
כשאני נכנסת לסרט:
אם אני הולכת לבד לקולנוע אז אני יכולה לממש את הסטייה שלי ולשבת בשורה ראשונה. אמנם הצוואר נתפס, אבל נוצרת מן אשלייה שאני לבד באולם, כי אף אחד לא יושב בשורה ראשונה, ואת מי שמאחורי אני לא רואה. ככה אני מרגישה שזו הקרנה מיוחדת רק בשבילי.
אם יש לי זמן לקרוא:
אני אוהבת להתקע על תקופה או ז'אנר מסוים ולהתבסס עליו. בימים אלו אני ממש לא מוצאת זמן או פנאי מנטאלי לקרוא, אבל האובססיה האחרונה הייתה סביב ספרות אנגלית מהתקופה הוויקטוריאנית (המאה ה-19), רומנטית ובעיקר גותית. זה אומר ג'יין אוסטין, צ'ארלס דיקנס, וכמובן "אנקת גבהים" של אמלי ברונטה, וגולת הכותרת- פרנקנשטיין. לפני כן, הייתה תקופה של רנסאנס איטלקי ובעיקר צרפתי. פרנסואה רבלה שהוא איש המאה ה-16, הומניסט צרפתי מופרע לחלוטין שהייתי מתה להכיר, הוא סופר ובעיקר דמות שהתאהבתי בה קשות, ואפילו קיעקעתי לפני כמה חודשים ציטוט שלו על כל ירך ימין.

איה והחתיכים|צילום: מיכאל טופיולאיה והחתיכים|צילום: מיכאל טופיול

מי היית רוצה שיזמין אותך לאי בודד? למה?
הופה. יותר מדי אנשים, אנסה לצמצם להיי-לייטים. אז ככה, יש את מדונה שאני מעריצה מאז ומעולם והייתי מחבקת אותה חזק ומסבירה לה שהכל בסדר. יש את דניאל דיי לואיס, שהוא האיש הכי יפה ומוכשר שראיתי אי פעם על המסך. אבל הכי הכי הכי הייתי רוצה שד"ר האוס יזמין אותי לאי בודד, היינו צולעים ביחד לעבר השקיעה, וקודחים בשכל אחד לשניה. כמה חבל שהוא רק דמות בדויה מהטלויזיה.

איזה שאלה שכחנו לשאול אותך? והתשובה?
אתם מאה אחוז. לא שכחתם כלום. אחלה שאלות!

היום אני עובד על:
מופע ההשקה בבארבי לאלבום #2 של כל החתיכים אצלי שיקרה במוצ"ש הקרוב 23.6 בבארבי ת"א. חוצמזה, יש לנו גם השקה ירושלמית לאלבום ב-5.7 בצוללת הצהובה. ובכלל מתחילים לתכנן ולעבוד על הקיץ, מקווים לטחון את המדינה בהופעות. מה זה מקווים, זה לגמרי הולך לקרות. בתוך כל זה, אני אמורה איכשהו לסיים את את התואר שלי....
במקום לסמס לי:
אפשר לדבר איתי בפייסבוק. אני תמיד שם. אם הייתי יכולה להיות רק שם, הייתי הולכת על זה בגדול. גם לחתיכים יש דף פעיל ביותר בפייסבוק, שם אנחנו מרכזים את כל הפעילות האינטרנטית שלנו שהיא משמעותית ומהותית לדי.אנ.איי של הלהקה. כמובן שאפשר למצוא אותנו גם ביוטיוב עם כל מיני פרויקטים הזויים יותר או פחות שאנחנו מצלמים בעצמינו (כולל פרויקט 10/10 שצילמנו בהשראת לנה דל ריי), ובבנדקאמפ אפשר לשמוע, להוריד, לקנות (ועוד כל מיני פעלים) את האלבומים והשירים.

תגובות