מגזין

דבר המערכת

בגלל הקדמת הבחירות, בגלל המצב החברתי, בגלל ההתעללות הכלכלית, בגלל האלימות, בגלל אובדן הצלם. גם בקיץ הזה אנחנו נהיה ברחוב. ואתם?

מאת קול הקמפוס. 04-05-2012

 

קומו, עושים מהפכהקומו, עושים מהפכה

אנחנו צרכנים כבדים במיוחד של כל הקשור לעולם התקשורת. מודים. בכדי להפוך את ההתעסקות הבלתי פוסקת הזו לתוצאה חיובית, החלטנו לשתף אתכם בכל מה שעניין/ריגש/הצחיק או הכעיס אותנו במהלך השבוע.

 

חגי הגבר

אחרי 16.5 שנים בכלא, חגי עמיר יוצא היום לחופשי. 16.5 שנים וחצי אחרי שהורשע בסיוע ובאי מניעה של רצח רוה"מ יצחק רבין ז"ל. 16.5 שנים שבהן החברה הישראלית דהרה ימינה, אימצה בחום את קונספציית ה"אין פרטנר" (שבכלל נולדה כספין פוליטי של ברק), יצאה מעזה אבל לא הפסיקה להיכנס להם בצורה, הולידה דור שלא ידע את יצחק והפכה לחברה נוירוטית, גזענית ומשוסעת, בה קול דאלים גבר. חגי עמיר, עבריין מורשע ואדם נתעב, הוא רק סממן. גם אם סביב שחרורו נוצר מיני פסטיבל תקשורתי קטן, הוא לא הדבר כשלעצמו. תושבי אלעד, שמתנגדים להגעתו לבית אחיו שביישוב, לא רוצים את קלונו עליהם. השמאל מזדעק ואומר כי אדם כמותו היה צריך להימק בכלא עד אחרון ימיו. נדמה שכולם מזועזעים מעצם המחשבה שהשותף של רוצח ראש הממשלה יוצא לחופשי.

אבל זה לא ממש כולם. כל עדת בן גביר ופדרמן חוככים ידיים בהנאה גלויה. אל היכל התהילה של הימין הקיצוני מצטרף גיבור חדש, והוא עודו בחיים. הם אמנם שקטים יחסית כרגע, ועדיין לא מרימים את ראשם המכוער בחגיגות תאבות דם, אבל זה יקרה בקרוב. גם חגי יהפוך להיות "חגי הגבר". ילדים בטקס ה"חלקה" יבואו לקבל את ברכתו, זוגות לפני חתונה יבואו לחסות בצל טליתו, פוסטרים גדולים עם דמותו יעטרו את קירותיו הריקים להכאיב של השוק בחברון. הוא יהפוך לסמל. הוא יהיה מוכר יותר ממורשתו של רבין שאותה עזר להכחיד. אז יגיע נצחונו האמיתי.

השבוע החליטה הכנסת על פיזורה ועל הקדמת הבחירות (היי, מוכר לי הקטע הזה) לארבעה בספטמבר. אלו שיצאו לרחובות בקיץ הקודם צריכים לקרוא את המפה היטב ולהפנים שהפעם, הזמן פועל נגדם. הצד ההומני, הסובלני, שוחר השלום ורודף הצדק החברתי צריך להפוך את הקיץ הזה לבלתי נשכח. צריך להבין שזו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה לעצור את הסחף. צריך להזכיר שאנחנו כאן, ואנחנו רוצים לחיות. (סער גמזו)

שוב גומרים מוקדם

מעמד הביניים קורס? חוק טל עדיין ללא פיתרון? האלימות בחברה ובספורט גואה? המו"מ הפלסטיני עדיין תקוע? סכנת ברווזים גרעיניים מרחפת מעל שמי תל אביב?  אל תדאגו! ביבי יסדר! והוא לא בחר דרך יותר טובה מלשים את כל הדברים הבוערים בסדר היום הציבורי על Hold, לשלוף עוד ספין מהשרוול ולצאת למערכת בחירות, השביעית  ב-20 השנים האחרונות.

 אנחנו מצידנו לא הספקנו לומר "בחירות? שוב? למה?" וכבר שלל הפוליטיקאים החלו לחגוג את הפיאסטה הגדולה של הדמוקרטיה כל הדרך לקלפי -  שלי יחימוביץ' תנסה להדליק מחדש את הדמיון של מחוזות השמאל והסוציאליזם,  אלי ישי ישקשק מפחד למשמע המילה "דרעי", ליברמן ירעד למשמע המילה "כתב אישום", שאול מופז ישוט בספינה המקרטעת "קדימה" לפני שתיקרא "טיטאניק 2", וניווכח לראות האם יאיר לפיד מהיר כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה בפוליטיקה, באותה מידה שהוא שולף ציטטות של מוחמד עלי.  

כולם יקרעו את כולם לגזרים, השאלה היא מה הולכות להיות ההשלכות של מערכת הבחירות הזאת לקיץ הקרוב; הרבה דיבורים עולים לאחרונה על חזרתה של המחאה החברתית במלוא העוצמה בחודשים הקרובים- מאורגנת יותר, גדולה יותר, אגרסיבית יותר ומרוסנות פחות. המומנטום מאותו קיץ חסר תקדים הצליח להישמר על אש קטנה וכעת כולם רוצים להמשיך מאיפה שעצרו. אבל ארבעה חודשים לפני שאנחנו שוב מעצבים מחדש את המפה הפוליטית שלנו, המחאה והציבור עומדים בפני  השאלה "יחסינו לאן?"- אולי ההכרזה הוציאה את העוקץ מיציאה לרחובות, כי בלאו הכי אנחנו בוחרים נבחרי ציבור חדשים, או שאולי דווקא עכשיו צריך לצאת בכול הכוח, כדי שכל מפריחי הסיסמאות ומנשקי התינוקות יזכרו מי בעלי הבית פה. ההבדל הוא שהפעם יהיה קשה להצהיר על מחאה אותנטית, שכן יהיה קשה הפעם להתעלם מההיבט הפוליטי של המחאה- פוליטיקאים לא יהיו אדישים הפעם למתרחש ברחובות, ואנשים מכל קצוות הסקאלה ירצו להביע את קולם ואת האג'נדה שלהם. זאת יכולה להיות חגיגה רבתי לחופש הביטוי ולדמוקרטיה, או חומר נפץ שיבעיר את הרחובות.מה שכן, זה הולך להיות קיץ לא שגרתי, לטוב ולרע, אתם כבר מוכנים? (בן אליעד)

תגובות