מגזין

אחי, מה אתה עושה פה?

אמיתי מלר הלך לכנסייה לשמוע קונצ'רטו לעוגב של באך. לא מאמינים? כנסו כנסו

מאת אמתי מלר. 10-04-2012

 

על זה כל הסרט? עוגבעל זה כל הסרט? עוגב

אני אחסוך לכם את המתח המיותר ואטיל את הפצצה, הרחיקו את הילדים מהמסך (לא קשור, אבל עדיין כדאי) כבר בהתחלה – אני, אמתי בן נדב מלר, הייתי בקונצ'רטו לעוגב. זה היה ערב של פעמים ראשונות. פעם ראשונה שהייתי במושבה האמריקאית בתל אביב, פעם ראשונה שאני נוכח באירוע של מוזיקה קלאסית, ופעם ראשונה שאני רואה הופעה חייה בלי באמת לראות משהו. אבל פרה פרה.

 

 

כשנאמר לי להגיע למושבה האמריקאית הרמתי גבה, או שתיים אני כבר לא זוכר. לא ידעתי שיש כזה מקום בעיר. אבל מסתבר שיש. אז נתחיל במעט רקע היסטורי, מי שמעוניין יכול לדלג פסקה קדימה. המושבה האמריקאית בתל אביב הוקמה ב-1866 ע"י קבוצה של איכרים אמריקאים ממדינת מיין שהגיעו לארץ כדי לזרז את חזרתו של ישו ולהביא את הגאולה לעולם. הגיוני. לקח להם בערך שנתיים כדי להבין שהעסק לא עובד, הם קיפלו את הפקלאות וחזרו לזרועותיו הפתוחות של הדוד סם. כך, למעט אדם אחד שנשאר, עמדה לה השכונה ריקה ועזובה במשך תקופה, עד אשר רכשו אותה קבוצת טמפלרים גרמניים (מכאן יש שקוראים לה המושבה האמריקאית-גרמנית), שיפצו, הרחיבו, וחידשו אותה. בין היתר הם הקימו בה את כנסיית עמנואל, בה נערך הקונצ'רטו המדובר.
כל המושבה הזאת כוללת בסך הכל שני רחובות, אבל במרחק שתי דקות הליכה מפלורנטין ההרגשה היא שנכנסים לאזור שקפא בזמן. חלק ניכר מהמבנים בה אכן נראים כאילו נלקחו מעיירה מורמונית מלפני מאה או שתיים, ושבעוד רגע יצא לאחת המרפסות איזה ג'ייקוב לבוש אוברול ג'ינס וכובע קש, כדי לבדוק מי עושה לו רעש מתחת לבית. ללא ספק שווה ביקור בשעות היום.

אז מה בעצם הביא אותי במוצ"ש קרירה למדי להגיע כדי לשמוע קונצ'רטו לעוגב, מבחר יצירות מאת יוהאן סבסטיאן באך? בעיקר הסקרנות והמלצה חמה מאנשים טובים. כך או כך כשנכנסו לכנסייה היא כבר הייתה כמעט מלאה, מה שאילץ אותנו לתפוס את מקומותינו בקומת הקרקע (כן, יש גם קומה שנייה, מעיין עזרת נשים אם תרצו). אחרי שהתמקמתי שמתי לב שהבמה מולי ריקה מאדם ומעוגב. מסתבר שהעוגב ממוקם בקומה השנייה, הרחק מן העין.
העוגב כידוע הוא כלי מרשים וגדול מימדים, והנגינה בו, כך נאמר לי, היא מחזה מרשים לכשעצמו. אני לא זכיתי לראות את הפלא הזה, וכך מצאתי את עצמי עם עוד כמה עשרות אנשים, ישוב על כסא עץ מרופד חלקית, בוהה באוויר ומאזין למוזיקה. WTF?!, כך אפשר לתמצת את המחשבות שחלפו לי בראש בדקות הראשונות. אני היחידי כאן שהסיטואציה נראית לו קצת מוזרה? כנראה שכן, כי מסביבי היה נראה שכולם ממש בעניין, עוצמים עיניים או סתם שקועים בעצמם, ומתמסרים למוזיקה. טוב, חשבתי, אם אתה לא יכול להביס אותם וגו'. עצמתי עיניים וניסיתי להרפות ולשחרר את העניין.

הפלא ופלא, אבל בניגוד לתחזיות הסקפטיות שלי זה דווקא עבד. כנראה שהעובדה שלא הייתי צריך ויכול להתבונן בדבר עצמו, וללא שום גירוי ויזואלי, אפשרה לי להתרכז במוזיקה בצורה שלא הכרתי. פתאום שמתי לב לכל ניואנס קטן ונדהמתי מאיך שכלי אחד מצליח להוציא כל כך הרבה צלילים בעת ובעונה אחת. גם הדמיון שלי עבד שעות נוספות, נופים ירוקים של אירופה הקלאסית, כנסיות עתיקות ונשפים מפוארים. בקיצור, עפתי על זה.

הכניסה לאירוע הזה היא ללא עלות, עם זאת אב הכנסייה ציין בפתיחה שהכנסייה תשמח אם נשאיר בצאתנו סכום סמלי אך מכובד, כדי שאירועים מסוג זה יישנו גם בעתיד. אבל זה כבר לראות עיניכם. אני מספר לכם את זה כי אירועים מסוג זה אכן מתרחשים אחת לכמה זמן, ואם זה לא היה לגמרי ברור מדבריי אז אני ממליץ בחום לקפוץ לביקור במושבה הגרמנית ולהתעדכן בכנסייה ברשימת המופעים הקרובים.
מה שכן, בפעם הבאה אני אגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

תגובות