מגזין

יושבים בצל האהבה

"שירים אחרונים" הם תבנית חייו של בנאי. על אף שאת מרביתם לא שר בעצמו, מדובר ביצירה המשקפת את ההוויה בתוך חדרי ביתו וליבו

מאת אדיר מור. 05-04-2012

תגיות: ארקדי דוכין, שלומי שבן, ברי סחרוף, מאור כהן, אהוד בנאי, יובל בנאי, מיכה שטרית, פיטר רוט, קורין אלאל, יוסי בנאי

 

ידע מה זו אהבה. בנאיידע מה זו אהבה. בנאי

אפתח בוידוי. מלחיצה מעט התחושה לכתוב דברים על יצירתו של אדם אחר מותו. מלחיצה עוד יותר הידיעה שאותו אדם הוא יוסי בנאי, אמן שנמנה עם הגדולים שבבוחני מילות ולב באסכולת האהבה העברית. דמותו הניבטת מאלבומו "יוסי בנאי – שירים אחרונים" כמו רומזת לי 'היי, בחורצ'יק, פתח את האוזניים ואת הלב כשאתה מקשיב, אה! ידעתי אש, ידעתי רעם ואהבה בת עשרים עוד הרבה לפניך. אז תן כבוד'.

 

עד מהרה התברר שטעיתי, יוסי בנאי לא ביקש כבוד. בכל שיר שכתב לאלבום הוא חלק את הכבוד לכתובת אחרת, פעם לאישה שאיתו, פעם לבנו הצעיר אריאל ותמיד לאהובתו הנצחית – השפה העברית. על הטיפול בטקסטים שכתב בנאי לפני מותו הופקד רע מוכיח, שברגישות ובהתבוננות מעין בנאית, יצר פסיפס מדויק של מבצעים ומלחינים מובילים – ביניהם אהוד בנאי, ארקדי דוכין, ברי סחרוף ושלומי שבן – שאמצו לרפרטואר השירים שלהם פנינים מהצוואה של בנאי.

השירים האחרונים, כך נדמה, הם תבנית חייו המשפחתיים והאישיים של בנאי. על אף שאת מרבית שירי האלבום לא שר בעצמו, מדובר ביצירה המשקפת את ההוויה בתוך חדרי ביתו של בנאי ובהמשך בתוך חדרי ליבו, כאשר הרהורי הממשות והמיצוי על החיים החלו לקונן. את האלבום פותח "שיר אהבה", הקלטה ביתית בביצועו של בנאי, שבה הוא מחפש את שאהבה נפשו, ומרעיף עליה במקביל את הטובים שמשפטי החיזורים, כדי להחיש את בואה. בשיר השני, "את ואני", לאחר שמצאו זה את זו והבינו כי זה עכשיו התור לאהבה, שר האחיין אהוד את התפילה המהפנטת לאלוהי האהבות. את המשך האלבום שוטפים ארקדי דוכין ב"כמה יפים החיים", ומאור כהן ב"אחרי ככלות הכול" באופטימיות תיאטרלית, כאילו ניסו לבצע מחווה, שהצליחה אגב, למערכונים של בנאי על אהבת החיים ואהבת אפרסק.

ככל שמתקדמת ההאזנה לשירי האלבום, מתברר כוחה של האישה לצד בנאי. "ראיתי עיניים חלונות", שהלחינה בטי פבלו ושר ברי סחרוף, הוא טקסט העצמה זוגי ואינטימי ("את היית בשבילי סידור התפילה, החבר המסור, הידיד"), שנשען כולו על תמיכתה של "הנסיכה", כפי שמכנה אותה המשורר. ב"מחשבות ליד חלון פתוח" מספר יובל בנאי את ההתבוננות של האדם אל תוככי הנפש פנימה, כאילו מנסה להיכנס לדמות אביו המפנה מבט לאחור לשנים שחלפו ומתוודה רגע לפני. בשיר הבא, "בגלגול הבא", מלהטט שלומי שבן בשירה וירטואוזית עם הטקסט של בנאי, תוך שהוא קורץ משך כל השיר על נפלאותיו של האחרון בעולם הבא. בבחינת האיש שהיה להיט בחייו, יהיה כוכב עליון במותו. את האלבום חותם "תרנגול כפרות", שהלחין מיכה שטרית, השיר האחרון שהספיק להקליט בנאי לפני פטירתו.

באופן סימבולי, יצא האלבום לחנויות סמוך לחג הפסח. אחד המונולוגים היותר מוכרים של בנאי על הבמה הוא "מונולוג ספירת מלאי" ("אחד אלוהינו"). "אחת לכמה שנים אני אוהב להיכנס למחסני הזמן כדי לבדוק ולראות מה היה לנו לפני שהיה לנו כל מה שיש לנו. אז ככה, היה לנו בנימין זאב הרצל אחד שעל מדינת היהודים חלם והיה לנו חלום להקים בית פה בית לעם הכי מפוזר בעולם. והיה לנו גם דוד בן-גוריון, שהיה אחד בדורו ודר' חיים ויצמן, נשיא שכל אחד רצה ביקרו". והיה לנו גם יוסי בנאי אחד, שידע מה זו אהבה.

תגובות