מגזין

סערה חשמלית

מופע השקת האלבום של נערות ריינס הותיר את ברק הלר חיון עם מחשבות על החיים

מאת ברק הלר חיון. 03-03-2012

תגיות: נערות ריינס, ברק הלר חיון, נשמור על החברים, תמר אייזנמן, רועי פרייליך, רונה קינן, אמילי קרפל, גיא גולדשטיין, ניר וטשטיין, הדס קליינמן

 

פעם בכל ארבע שנים ישנם 29 ימים בחודש פברואר. בפעם האחרונה שכדור הארץ הקיף את השמש מספיק פעמים כדי לקלוע לאירוע המיוחד, יצאנו לראות את מופע השקת האלבום השני של "נערות ריינס", "נשמור על החברים". נעים בפרבר. יש מסך טלוויזיה גדול וסדרות אמריקאיות שמשודרות ברזולוציה גבוהה ביותר. כשאנחנו עוזבים אותו ויוצאים לכיוון הבארבי, מקדם את פנינו גשם ובחוץ קר. אבל הדרך קצרה בסך הכול והתמורה ברורה ומשתלמת. לא מעשנים בבארבי שזה ממש נהדר, רק חבל שיש באוויר ריח של ביוב. לפחות בניגוד לסיגריות, הוא לא נדבק לבגדים ואנחנו חוזרים הביתה עם ריח שיער נעים. על הבמה תעלה להקה שזה עתה הוציאה את אלבומה השני. שמה בישראל "נערות ריינס" ובין חבריה נמצאים רועי פרייליך, ששר ומנגן בגיטרה, גיא גולדשטיין שמנגן בס וניר וטשטיין שמתופף. לקראת הופעה חיה אני נוהג לחשוב על הספונטניות והגולמיות של הרוקנ'רול. יש עניין מיוחד במשהו שהוא חי ועכשיו, וזה כל מה שיש בו. החי והחייתיות שיוצאת החוצה. אני לא שוכח לרגע שהמוזיקה המוקלטת שלה אנחנו מאזינים, לפחות לאורך 60 השנים האחרונות היא מוזיקה מופקת. עוד מהסשנים של אלביס באולפני סאן, שם הוסיפו לו הד לקול. מאז, רמת המניפולציה גדלה והתעצמה, כך שחשוב לזכור שאנחנו לא באמת מאזינים למציאות, אלא לתוצאה מיוחדת שנוצרה למעננו. אבל אז שלושה עולים על במה ונותנים כאן ועכשיו את מה שיש בתוכם, וזה ספונטני. זה חי ונושם ושר, ולבוש יפה. טריו רוקנ'רול.

את השראתם שותים "נערות ריינס" מהפאנק של שנות ה- 70. יש כאן מלודיה, הגיטרה מנצנצת ביופיה הפיזי והצליל שלה נושך ומפתה. למרות ההשראה הישנה קמעה, משהו פה מרגיש חדש. הרגש מהיום- טרי, טרי. אישה ראשונה עולה על הבמה. שמה רונה קינן והיא חמושה גם כן בגיטרה, מלאת השראה. שרה יפה וזה משתלב נפלא עם הקול הגברי שלידה. פרייליך לא משתף אותנו בחוויות הקשות של שירות המילואים אבל מודה שחיכה כל כך הרבה זמן להשתחרר. גם לאמילי קרפל יש גיטרה משלה ואת הקול היפה שלה. מחשבות על אלבום דואטים מגיעות. נראה שתוספת נשית לקול הקטיפה הפריך של פרייליך רק מועילה. אני לומד על הקשר בין אופנה למוזיקה כשהצ'לנית הדס קליינמן מוסיפה מיתרים לכאב. יש כאן המון כאב. אבל זה עצוב- שמח ולא שמח- עצוב. העצוב מציג את עצמו לפנינו אבל יש תקווה אמיתית שיהיה טוב ושהכול יסתדר. יש גם קאבר לשלום חנוך ובתווך עולה עוד גברת עם עוד גיטרה וקול שמוסיף רבות. תמר אייזנמן שמה. מנגנת נפלא. עברה כשעה ומחצה והם יורדים מהבמה. שכחתי לציין שנעים לרקוד את זה. הם עולים להדרן עם המפיק של אלבומם השני, אביחי טוכמן. גם לו יש גיטרה. מבקשים מאיתנו לשמור על החברים, משימה שרבים נכשלים בה. הולכים הבייתה שבעים. המלצה: שני האלבומים של הנערות, וגם לתפוס את ההופעה החיה הבאה.

עוד מבית היוצר של ברק הלר חיון:

http://thoughtsaboutlife23.tumblr.com/
לטוויטר:
https://twitter.com/thoughtsaboutli

תגובות