מגזין

אינדי להמונים: ג'ק וויט וטום ג'ונס קורעים את נאשוויל

וגם: קליפים חדשים לסט. וינסנט ונואל גלאגר, האלבום החדש של מארק לאנגן להאזנה, מיקס חדש לאלבום הקאברים של פרנץ פרדיננד ועוד

מאת עדי הררי. 16-02-2012

 

And Baby You Can Turn Me On. וויטAnd Baby You Can Turn Me On. וויט

פצצת מין בנאשוויל: הווייט סטרייפס, ה- Dead Weather, הרקנטורס ואלבום סולו חדש ומדובר - אלו רק חלק קטן מהעיסוקים של ג'ק וייט. כשמאחוריו קריירה מרשימה עבור בחור בן 37, אף פעם לא התיימרנו לסקר את כל פועלו. עכשיו, כשטום ג'ונס נכנס לתמונה, זו הזדמנות לשים את הזרקור על פרויקט מעניין נוסף שלו. 

חברת התקליטים של וייט, Third Man Records, אחראית על שתי סדרות "פרימיום" של וינילים. האחת, "הסדרה הכחולה", מזמינה כל מוזיקאי שעובר בנאשוויל לקפוץ לאולפנים ולהקליט שניים או שלושה שירים. השנייה, "הסדרה הירוקה", נותנת במה לכל מי שהוא לא מוזיקאי אבל רוצה להתבטא בספוקן וורד, שירה או סתם בכל העולה על רוחו. בשתי הסדרות ג'ק וייט אחראי על ההפקה. במסגרת הסדרה הירוקה הגיע קונאן אובריין, והקריא את סיפורו של פרנקשטיין בדרמטיות תפורה היטב. ב"סדרה הכחולה" ככבו כבר וונדה ג'קסון, עם שניים משירי האלבום שהפיק לה וייט ב-2010, וצמד הראפרים INSANE CLOWN POSSE שלקחו יצירה גנוזה של מוצרט מ-1782 ותרגמו אותה מילולית ל–"Lick me in the arse".

לאחרונה הגיע לנאשוויל גם האיש והאגדה טום ג'ונס. את התרומה שלו לסדרה הכחולה הוא נתן בקאבר שביצע יחד עם וייט לשיר של הבלוזיסט המיתולוגי Howlin’ Wolf. צד בי של הויניל כולל קאבר לשיר Jezebel של פרנקי ליין. ביחד ג'ונס ווייט נתנו לשירים הקלאסיים שכבה טובה נוספת של גרוב עדכני, והתוצאה היא בלוז-פאנק מודרני משובח.

כחול עמוק. טום ג'ונס:

תודה שחזרת: הוא דלף כבר לפני שבועיים, יצא רשמית וחגיגית בשבוע שעבר. ממש לא כדאי לפספס את האלבום החדש של מארק לאנגן. קל מאוד ללכת לאיבוד בדיסקוגרפיה הענפה שלו שכוללת את הסקרימינג טריז, הגאטר טווינס, איזובל קמפבל, Soulsavers, ועוד פרויקטים ושיתופי פעולה. האלבום החדש, Blues Funeral, מגיע שמונה שנים אחרי Bubblegum המשובח מ-2004 והוא חתום תחת ה-Mark Lanegan Band. בעוד הקודם היה גדוש בשיתופי פעולה עם פי ג' הארווי, ג'וש הום ועוד, האלבום החדש "צנוע" יותר וכולל רק את גרג דולי והמפיק אלן ג'והאנס.
האזינו לאלבום המלא

שכבה על שכבה על שכבה: לפני כשנה בערך הוציאו פרנץ פרדיננד EP שכלל אמנים שונים שמבצעים משירי הלהקה. בין המשתתפים היו ג'יימס מרפי מ-LCD Soundsystem ביצע את Live Alone וסטפן מריט מה-Magnetic Fields שביצע את אחד הקאברים האפלים המעולים ל–Dream Again. כעת הם לוקחים את אותם הקאברים ונותנים להם מיקס חדש: גרסה מסונתזת היטב בין ג'יימס מרפי, דבי הארי, וכן גם פרנץ פרדיננד. זה נשמע מעולה.

מישהו זוכר את המקורי? פרנץ פרדיננד:

הישר מהמוזיאון: בשנה שעברה הוציאה אנני קלארק א.ק.א סט. וינסט את האלבום השלישי שלה “Strange Mercy”. השבוע היא שחררה קליפ חדש ויפהפה לשיר Cheerleader. בקליפ רואים את קלארק שוכבת על הרצפה, ואחרי 40 שניות מבינים שהיא בובה ענקית במוזיאון, וחבורת אנשים זקנים חמורי סבר מסתכלים עליה. מעבר למשמעות הסימבולית שמחברת נהדר בין מילות השיר, הקליפ והזמרת, יש פה פשוט עבודת וידאו יפה. את הקליפ ביים הירו מוראי (Hiro Murai), יוצר סרטים מלוס אנג'לס שגם עשה קליפים לסיזר סיסטרס, בלוק פרטי ואשר.

בגוגנהיים או במומה? סט.וינסט:

הישר מזירת האגרוף: עוד קליפ ששווה לשים לב אליו השבוע שייך לנואל גלגאר וה-High Flying Birds. אחרי שגרף הרבה מאוד שבחים על פרויקט הסולו, השבוע הוא מוציא סינגל חדש מתוכו לשיר Dream On. לתפקיד הראשי לוהקה אשת הפעלולים זואי בל ("חסין מוות") ובסטייל סקסי של שנות ה-20 היא קורעת את הצורה לבעלה בזירת האגרוף. נואל גאלגר גם שם, מנסה לעשות קצת סדר בתפקיד השופט.

אכזרי, Dream On:

שיהיה בהצלחה: בתחילת חודש מרץ צפוי להוציא בן ברונינג, מההרכב האלקטרוני Cut Copy, אלבום סולו ראשון. הוא יקרא Lover Motion והוא צפוי לכלול שיתוף פעולה עם חבר אחר בלהקה, דן וויטפורד, והפקה של חברי ההרכב Architecture in Helsinki. בינתיים יש סינגל ראשון, קליפ, וכמה רימקסים. זה חמוד, זה קליל וזה הכי שנת 84'.

בחזרה לעתיד, בן ברונינג:

שווה להכיר: קוראים לו דנה ג'נסן אבל הוא משתמש בשם במה דנה בווי (Dana Buoy).אחרי כמה שנים בלהקת Akron/Family הוא מוציא אלבום סולו ראשון Summer Bodies. יש שם הרבה פרקשיין, גיטרות חלומיות ואחלה קצב. בינתיים יש סינגל ראשון, להאזנה וגם להורדה חוקית ולגיטימית לשולחן העבודה.

מיתולוגי: ביום חמישי יחגוג הצמד קרוזנשטרן ופרוחוד 10 שנים ושני אלבומים. הלהקה כוללת ארבעה חברים והם עושים מוזיקת כלייזמר-קור (שזה כלייזמרים אבל לגמרי הארד קור). בגדול הם נשמעים כמו אלבום של סבא שהתחרפן לגמרי. לבוא עם מצב רוח מתאים.

לעוד מוזיקה טובה האזינו לפינת ליטוף עם עדי הררי מדי שני ב -19:00

פורסם במקור במדור המוזיקה של עכבר אונליין

תגובות