מגזין

הרוצח שבתוכי

"רשימת חיסול" של בן וויטלי הוא מרתיע ולא צפוי. בדיוק בגלל זה אתם חייבים לראות אותו

מאת אסף בן-קרת. 03-02-2012

תגיות: פסטיבל הקולנוע הבריטי, Kill List, בן וויטלי

 

בסופו של דבר, הכל מתחיל בביתבסופו של דבר, הכל מתחיל בבית

פסטיבל הקולנוע הבריטי נוחת בישראל לאחר הפסקה של שנתיים. החדשות האלו טובות ומשמחות שכן הקולנוע הזה תמיד מרתק, עכשווי, ומן הסתם גם קרוב ללבנו בגלל השפה. רק שאצל האנגלים הקולנוע תמיד ורסטילי. מגוון הסרטים שיוקרן השנה מכיל כמעט הכל – רומנטיקה, דרמות, קומדיה, שייקספיר מודרני ועוד כמה יציאות שוות. אחד הסרטים המדוברים ביותר בבריטניה בשנה החולפת יוקרן אך ורק במסגרת הפסטיבל וידלג על ההקרנות המסחריות. זהו לא עניין של מה בכך. מצד אחד מדובר בסרט מצליח למדי, עם הרבה הייפ ובאז בקולנוע העכשווי ומאידך מדובר בסרט לא בהכרח נעים לצפייה, לשון המעטה.

 

הסרט "Kill List" (רשימת חיסול) כבר הספיק לצבור סביבו תהודה רבה במולדתו, וממש בסוף השבוע הקרוב הוא יעלה על המסכים בארצות הברית בהקרנה מוגבלת במספר ערים נבחרות. ישנה הזדמנות גם לקהל הישראלי להיחשף אליו, והאמת, רצוי שלפני כן תקראו את השורות הבאות.

עלילת הסרט "רשימת חיסול" מתמקדת בדמותו של ג'יי, בחור רגיל למדי, חי בפרברים, נשוי באושר לאישה יפה וגם אבא לילד חמוד. רק שהחיים לא כל כך מחייכים אליו בזמן האחרון. לאחר ששירת בעיראק וככל הנראה ראה הרבה זוועות במהלך שירותו הוא חוזר למולדתו על מנת לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – להרוג. אז הוא משמש רוצח שכיר עבור כמה ארגונים, אבל אחרי ג'וב שנדפק אי שם במזרח אירופה הוא שבור ומצוברח מתמיד וגם מובטל במהלך תשעת החודשים האחרונים. האישה מתחילה ללחוץ עליו, הייאוש שלו מכרסם, חברו הטוב ביותר מנסה לדחוק בו לקחת ג'וב נוסף כמו בימים ההם והעתיד מעולם לא נראה כל כך לא ברור. ג'יי מאוד אוהב את הבן שלו, וגם את האישה, אך מערכת היחסים ביניהם נפיצה ונעה בין רגעי אהבה וחום לזעם בלתי נשלט.

ג'יי לוקח על עצמו בסופו של דבר משימה חדשה, אחרונה ככל הנראה, עבור גנגסטר מקומי עם חברו הטוב והתומך. על פניו נראה כי הדברים מסתדרים, אך משהו מחלחל מבפנים, ג'יי נעשה עצבני וחסר מנוחה, הזיות וסיוטים תוקפים אותו וככל הנראה גם השפיות חומקת ממנו לאטה.

בן וויטלי, במאי הסרט שזהו הפיצ'ר השני שלו, רוקח כאן עבודה רבת רבדים וסגנונות קולנועיים שונים. מחד, זהו סרט חברתי וריאליסטי כמיטב המסורת של מייק לי, קן לואץ' ואנדריאה ארנולד (שסרטה החדש "אנקת גבהים", יוקרן אף הוא בפסטיבל הסרטים הבריטי). העלילה מתרחשת בפרבר בריטי טיפוסי, הדמויות אנגליות מאוד ומאוד פשוטות ויום יומיות. זהו סרט מתח אלים אשר שובר לא מעט מוסכמות מתת הז'אנר של סרטי הרוצחים השכירים. בסרטים כמו "הסמוראי" של מלוויל, "גוסט דוג" של ג'רמוש, "האמריקאי" של קורביין ואפילו "לאון" של בסון – הרוצח שלנו אינו טיפוס מסתורי, שתקן, אנטי סוציאלי ומסוכן. להפך, זהו איש משפחה, גבר ממוצע ורגיל להחריד שנראה כמו השכן שמכין ברביקיו משפחתי בסופ"ש ולא רוצח פסיכופט בדם קר. העוצמה הרבה של ג'יי ומשקלו הרב בסרט נובעים מהתחושה כי התא המשפחתי הקטן והנעים נשמט לנו מהידיים וצולל אל עולם של אפלה.

סצנות האלימות בסרט מפורטות למדי, אך הן לא באמת מזוויעות, שכן כבר ראינו סרטים כאלה בעבר, וידוע שהבריטים יכולים להיות אכזריים מאוד אם הם רק רוצים להראות מזג חם ומסוכן המסתתר מאחורי גינונים חמורי סבר. הרגעים המרתיעים בסרט מתרחשים באופן בלתי צפוי, לאחר שוויטלי הבמאי והתסריטאי נטרל את הצופים מקווי עלילה פשוטים וליניאריים. ככל שהסרט מתקדם, כך הוא הופך פחות צפוי, וההפתעות שמחכות מעבר לפינה בהחלט לא הופכות את הצפייה לקלה יותר.

סוף הסרט מרחיק לכת. הוא מערב לתוך המיקס ז'אנר קולנועי עתיק אך מאוד לא צפוי והתוצאה הסופית עשויה בהחלט להרתיע. ההשלכות של הסוף המהדהד מדמות את החברה הבריטית בפרט והמערבית בכלל לכדי שיגעון קיומי המשול לעבר קדום בעל מוטיבים שבטיים ופגאניים. לא פחות. מעשיו של ג'יי נובעים מהמצב הכלכלי הירוד בעולם, מלחצים אישיים המכבידים על הגבר הממוצע, ממציאות אפרורית ודוחקת, מתוך הרצון ללכת לאחר צו לבו אך להישמע למשפחתו באותה עת, שילוב של חוסר מעש ועצלות עם פרקטיקה, רגעים של אי שפיות, ייאוש, חמלה ואנושיות שנדחקת לפינות מאוד לא נעימות. זהו הרוצח מהסוג הרע ביותר – זה שמעולם לא היינו חושדים בו או מאמינים שהוא מסוגל לבצע פעולות שכאלה. "רשימת חיסול" הוא סרט חזק. הוא מתחיל באיטיות, חודר מתחת לעור, מתפרץ לרגעים, נרגע ומתפרץ שוב ושוב בשיא הכוח.

תגובות