מגזין

אטה ג'יימס: שישה עשורים של בלוז אגדי

הקול המחוספס, הביצועים החודרים, הרגש האינסופי - אטה ג'יימס היתה דיווה אמיתית מהשורה הראשונה

מאת עדית אזולאי. 22-01-2012

תגיות: etta james

 

אגדה עוד בחייה. ג'יימסאגדה עוד בחייה. ג'יימס

באיחור של עשרים שנה, ולמרות כל הקשיים ובעיות האלכוהול והסמים, העולם קלט שאטה ג'יימס היתה אחת הכוכבות הגדולות והנוצצות ביותר בשמיים השחורים של הרית'ם-אנד-בלוז. הקול המחוספס, הביצועים החודרים, הרגש האינסופי - כל אלה הפכו אותה לדיווה אמיתית מהשורה הראשונה, לצד אגדות כמו בילי הולידיי, אלה פיצג'רלד ונינה סימון. בין אם היא שרה את הבלוז או מאנפפת ביצועי מופת לקלאסיקות ג'אז ידועות, הכישרון הגדול שלה תמיד הביא איתו עומק חדש ומרתק לקטעים המוכרים והקלישאתיים ביותר: אלבום הקאברים לבילי הולידיי והגירסה שלה ל"סמוקסטאק לייטנינג" של האולין וולף הן רק שתי דוגמאות מיני רבות.

 

 

אטה ג'יימס שייכת לקתדרה הקטנה מאוד של אמנים שהצליחו לתחזק קריירה בת שישה עשורים, להקליט עשרות אלבומי אולפן, לשחרר מספר לא מבוטל של אוספים ואלבומי הופעות, לדלג בהצלחה ובכישרון רב בין סגנונות מוזיקליים שונים, לזכות בשישה פרסי גראמי, להיכנס להיכלי התהילה של הרוקנרול, הבלוז והרוקאבילי ותוך כדי גם להיאבק בהתמכרות ממושכת ורבת שנים להירואין, אלכוהול, כדורי הרגעה וסמים אחרים. גם אם בעיות הסמים שלה לא היו הגורם העיקרי למותה, הרי שללא ספק היה להן חלק מרכזי במצבה הבריאותי הרעוע בשנים האחרונות.

ואז הגיע ג'וני


 ג'יימסטה הוקינס נולדה ב-1938 לאם בת 14 שעבדה בזנות והרתה את בתה ללקוח לבן. את שנות ילדותה העבירה בבתים של משפחות אומנות וקרובי משפחה ואת השירה גילתה, איך לא, בכנסיה הבפטיסטית בלוס אנג'לס. בגיל 12 היא הצטרפה למקהלת הכנסיה ולמרות גילה הצעיר קיבלה סולואים ותפקידים ראשיים. אחד הזיכרונות שלה מתקופת ילדותה הוא דווקא סיוט: האב האומן שלה היה מעיר אותה בלילות במכות נמרצות, כשהוא שיכור, ומצווה עליה לשיר לחבריו. השגרה העצובה הזאת השפיעה עליה רבות, לפי עדותה. לאחר מותו לקחה אותה אימה אליה והן עברו לסן-פרנסיסקו, אבל הסמכות האימהית הגיעה אל ג'יימס כשהיא כבר היתה עסוקה במרד הנעורים שלה במקביל לטיפוח כישרון השירה שלה. היא נחשפה לסמים ואלכוהול בגיל צעיר מאוד והם ליוו אותה מאז כל חייה.

הפריצה של ג'יימס קרתה בעקבות מפגש עם ג'וני אוטיס (שנפטר אתמול, 19.1.2012, ע.א), אחד המוזיקאים הפורים ביותר של זמנו ומי שידוע יותר כאביו של שוגי אוטיס. אוטיס לקח את אטה והרכב הבנות הקטן שלה תחת חסותו וב-1955 הן שיחררו את להיט הדו-וופ הקצבי "רקוד איתי, הנרי". בעקבותיו הקליטה אטה עוד כמה להיטי דו-וופ מהירים וקלילים על-פי הנוסחה הקבועה והמוכרת, ששלטה באותה תקופה, עד שעברה ללייבל "צ'ס רקורדס".

אם "רקוד איתי, הנרי" היה פריצה מסחרית, מה שקרה בצ'ס רקורדס היווה את הפריצה האמנותית וסימן את דרכה של אטה להמשך הדרך. להיטי הדו-וופ הקצביים לא הצליחו לתת לג'יימס את כל המרחב הדרוש לקולה האדיר על מנת להתבטא וליאונרד צ'ס, בחושיו החדים, קלט את העניין מהר מאוד. צ'ס, שבלייבל שלו היו חתומות אגדות כמו מאדי ווטרס, האולין וולף, צ'אק ברי ווילי דיקסון, הוריד את ג'יימס מהרכבת המהירה של הרוקנרול לטובת בלדות סול ובלוז איטיות ונוגעות ללב, והקיף אותה בכלי מיתר ונשיפה בהרכבים תזמורתיים כמעט. עכשיו אטה ג'יימס הייתה בבית: היא קיבלה את כל המרחבים שנזקקה להם בשביל לגעת בלבבות והשירה שלה התפתחה וקיבלה את המניירות, החיספוס והעומק המזוהים איתה מאז. אחד הלהיטים הגדולים ביותר שלה מאלבומה הראשון בצ'ס רקורדס, "At Last", הוא מופת לאופן שבו אפשר לדחוס שיברון לב לתוך שלוש דקות ושמונה שניות, והוא לא היחיד.

מופת. אטה ג'יימס, At Last:

בסרט "קאדילק רקורדס", אדפטציה חופשית לסיפור של ליאונרד צ'ס וחברת התקליטים שלו, מגלמת ביונסה את אטה ג'יימס ומצליחה להעביר לצופה משהו מהאישיות התלותית וההתמכרותית שלה. הסרט מזניח במקצת את העובדות ונסחף לרומנטיזציה, אבל ביונסה עצמה נותנת שם ביצוע לא פחות ממצוין ל"At Last".

למרבה המזל, ג'ימס ידעה לנווט את הקריירה שלה בתבונה ולא התקבעה על סגנון מוזיקלי מסוים. האלבומים הבאים שלה, הגם ששמרו אמונים לבלדות האיטיות בסגנון מוטאון, דילגו בחינניות בין בלוז, רוקנרול, סול וסגנונות שונים של ג'אז, וכשהפאנק של ג'יימס בראון כבש את אמריקה היא הצליחה לכבוש את הפאנק ולתת לו משהו מהגוון הייחודי שלה. 

סקס, סמים ובלוז


אם הכל נראה עד עכשיו מושלם ולא ברור איפה, בדיוק, נכנסים הסמים לעניין, אז הנה זה בא: ב-1969 נתפסו ג'יימס ובעלה כשברשותם הירואין. השניהם השתמשו בהירואין בקביעות. בנסיון להציל את הקריירה של אשתו, הודה הבעל באחזקת הסם ונשלח לכלא לעשר שנים. ג'יימס עצמה נעצרה כמה שנים לאחר מכן בגלל עבירות מרמה, זיוף צ'קים ואחזקת סמים מסוכנים. בגיל 36 בית המשפט עשה עמה חסד ושלח אותה לגמילה במקום לכלא. זה לא עבד. בעלה אגב, השתחרר כעבור עשר שנים והנישואים החזיקו מעמד עד למותה.

לא התקבעה על סגנון מוזיקלי אחד. אטה ג'יימס, I'd Rather Go Blind:

לאחר מותו של ליאונרד צ'ס, הקליטה ג'יימס עוד שני אלבומים עבור הלייבל, שמיצב אותה כדיוות סול אמיתית. האלבומים האלה פנו יותר לכיוון של בלוז-רוק חשמלי וגרמו לרולינג סטונס להתקשר ולבקש שתחמם אותם. למרבה הצער, התקופה זאת לא סימנה הכרה מסחרית רחבה יותר. היא סימנה פרק נוסף בהתמכרויות של ג'יימס ובמשך עשר השנים הבאות היא נאבקה בנסיונות גמילה כושלים ולא הקליטה אפילו אלבום אחד.

ג'יימס חזרה לאולפן ההקלטות ב-1987 וב-1994 זכתה בגראמי הראשון שלה עבור אלבום הקאברים לבילי הולידיי. מעניין לציין, שהכינוי שניתן לבילי הולידיי בשם האלבום, "גברת המיסתורין", זהה לכינוי שנתנה לאמה, שכמעט ולא היתה נוכחת בחייה. הגראמי הזה סייע לאטה ג'יימס לפרוץ לקהל חדש וצעיר ולקריירה שלה לנסוק באמת, ובעקבותיו הגיעו פרסים נוספים על אלבומים מאוחרים יותר. כדאי לציין, שהאלבומים המאוחרים שלה זנחו את הסול האותנטי מתחילת הקריירה והציגו רית'ם-אנד-בלוז מיינסטרימי יותר, אפילו קצת "לבן". את הסמים, עם זאת, היא לא זנחה והפעם האחרונה שנכנסה לגמילה היתה בשנה שעברה. אז גם אובחנה כחולת אלצהיימר ונודע לה שהיא סובלת מלוקמיה קטלנית.

ג'יימס השפיעה על זמרות רבות, ביניהן דיאנה רוס, ג'ניס ג'ופלין, בוני רייאט, ביונסה, כריסטינה אגילרה ועוד. מלבד הרית'ם-אנד-בלוז והשימוש בסגנונות שחורים שונים בשיר אחד, מאפיינים המשותפים לרבות מהזמרות הללו, אפשר גם לשמוע את הנסיונות לחקות את המניירות הווקאליות המזוהות איתה, אפשר לראות איך החיספוס הטבעי של אטה ג'יימס מאומץ על-ידי זמרות שקולן הוא דווקא צלול ופחות עמוק משלה. בנובמבר 2011 שיחררה ג'יימס את האלבום The Dreamer, אלבום בלוז חשמלי ומיין-סטרימי למדי, והודיעה שזה יהיה אלבומה האחרון.

 

פורסם במקור במדור המוזיקה של עכבר העיר אונליין

תגובות