מגזין

שמיים שרוטים של סינטיסייזר

במופע השקת אלבום הבכורה של בני המה, בן אליעד מצא שני חייזרים לא מהעולם הזה, שמשלבים מוזיקה עם מחול, שברי מחשבות וצעצועי פלסטיק

מאת בן אליעד. 15-01-2012

תגיות: אלקטרוני, אלקטרו-פופ, נושאי המגבעת, בני המה, בן אליעד, אהד פישוף, ישי אדר, 80

 

ניסיון לגרור מכר להופעה של בני המה 1#

"מה קורה בנאדם? אתה רוצה להצטרף אליי להופעה של בני המה?"

"בני המי?"

"בני המה"

"הא?..."

"בני..."

"כן"

"ה.."

"נו..."

"מה...בני ה- מה"

"בני המה?"

"כן!"

"....איזה שם מפגר ללהקה"

הדבר הראשון שעולה לראש כששומעים לראשונה את שם ההרכב החדש של ישי אדר ואהד פישוף היא שאלה- הבנים של מי? מה? מי? מדוע? למה? הכצעקתה? אז זה בעצם איחוד של נושאי המגבעת? אהה לא? אז רם אוריון לא שם?

שני עשורים עברו מאז שהשניים פירקו את אותה להקה פולחנית שהם כל כך מזוהים איתה, והנה הם עולים מחדש לתודעה בגלגול נוסף, עוטים על עצמם מגבעת אלקטרונית ואקלקטית. לא אותה הגברת, ובטח ובטח שלא אותה האדרת.

מי שהפסיק לשאול שאלות והלך לשמוע את אלבום הבכורה של בני המה, מצא את אחת מהיצירות המעניינות והמרתקות ביותר של העת האחרונה - סינטי-פופ-ארט מחתרתי שמתחשבן עם מסלול החיים המודרני בעשור הראשון של המאה ה-21.  תחשבו על שילוב של דפש מוד ופט שופ בויז, רק שהשפה היא עברית, חברי ההרכב סטרייטים והסולן נוטף הכריזמה זז יותר מהר מדייב גאהן קשישא. מי שקיבל את אותן התשובות מהאלבום, לא יכל שלא למצוא את עצמו בעיצומו של התוהו ובוהו החורפי מצטופף בתמונע הקטן והחמים, בכדי לחזות בד"ר אדר ומיסטר פישוף, שני חייזרים לא מהעולם הזה, שמשלבים מוזיקה עם מחול, שברי מחשבות וצעצועי פלסטיק. הרי להם גם התשובה לשאלה מיהם צמד הפרפורמרים הטובים והמעניינים ביותר של התקופה האחרונה.

ניסיון לגרור מכר להופעה של בני המה 5#

"קיצר, אז יהיה ממש מגניב, תבוא!"

"מי אלה בכלל?"

"ישי אדר ואהד פישוף. נו, את פישוף אתה בטח מכיר, שניהם היו בנוש..."

"פישוף? אבל חשבתי שהוא הלך להיות רקדן בלט בכלל"

"מה...לא! הוא הלך ללמוד מחול!"

"אבל הוא לא הפסיק לשיר?"

"למה שיפסיק לשיר? זה לא שכרתו לו את מיתרי הקול. נו, מה אתה אומר?"

"לא יודע, לא חושב שמתאים לי הופעה של רקדן בלט"

"מחול! הוא רקדן מ-ח-ו-ל!!!"

מופע השקת האלבום "בני המה", התפרש לאורך שעה מדויקת ומזוקקת של פופ אקספירימנטלי מבריק, ואנרגיות בלתי מתכלות על הבמה- מינימום מילים, מקסימום מוזיקה. אדר, חמוש בלפטופים וסמפלרים, צבע את תאטרון תמונע האינטימי בצבעים קרים עם קלידים קפואים כקרח, בעוד שפישוף נע לחלילו.

אני לא מתיימר להבין דבר במחול, אבל מה שפישוף- מולטי טאלנט, בעידן שהמושג מאבד מערכו, עשה על הבמה היה לא פחות ממהפנט. הוא נע לצלילי המוזיקה כמו אחוז תזזית; כל הנפת יד מתוזמנת לפי הקצב, אף תנועה אינה מיותרת, וכולן בעלות משמעות. הכול מדויק, חד, בדיוק כמו הטקסטים פרי עטו. הבעת פניו נותרת קפואה. הוא אדיש, ממוקד ומרוכז, בעודו לוקח את השיר מעבר למילים, תוך כדי תנועה. בין אם הוא מתרוצץ אחוז אמוק ב"מתוך שינה", או עומד דום ללא תנועה, מקריא מתוך לוח את רשימת הקניות לסופרמרקט של החיים ב"מר תור" ("בית, משפחה, נישואים, אהבה והורת, הציוויליזציה ושברירותה, מוסכמות חברתיות").

פישוף בא לעבוד, ועל הדרך הותיר את הקהל עם עיניים פעורות לרווחה ולסתות שמוטות מטה, כולל גלעד כהנא אחד שנותר המום אל מול בית הספר המהלך לספוקן וורד שעמד מולו.

ניסיון לגרור מכר להופעה של בני המה 11#

"אבל למה לא? "

"עזוב לא מתאים לי, אני אוותר"

"אבל אתה אוהב את נושאי המגבעת"

"את נושאי המגבעת כן, לא שני גברים 40 האז-בינז שעושים מוזיקה לא רלוונטית"

"לא רלוו....לא רלוונטית!? אתה שמעת את הדיסק שלהם בכלל? זה מסוג הדברים שיגרום לאליטיסטים בפיצ'פורק לקבל זקפה"

"מצטער, פישוף ואדר לא חברות, ולא משחקות יותר"

לפני 20 שנה פישוף היה התקווה הגדולה ביותר של הפופ הישראלי. ואז הוא הכריז כרעם ביום בהיר שהבא בתור הוא כלום, וחתך. בתחילת שנת 2012, נדמה שהוא ואדר סגרו את המעגל שהיה צריך להיסגר לפני כל כך הרבה זמן. זה קרה כשלהפתעת הקהל הנרגש, השניים ביצעו את "Live In בית שמש" ו"האדמה מקולקלת", אותן נבואות זעם שכתבו כשהיו ילדים בני 17. נושאי המגבעת כבר לא יחזרו, וטוב שכך: הכעס והרצון לשרוף את העולם כבר שכך. אבל התשוקה, האמביציה, וכמויות הכישרון הבלתי נתפסות עדיין פה. הן באות לידי ביטוי בכל העוצמה ב"בני המה", זריקת אדרנלין בומבסטית שמקימה את הפופ הישראלי לתחייה.

תגובות