מגזין

אלבומי השנה של אופיר בלום

הפשטות בצלילים, היא זו ששבתה את ליבו של אופיר בלום מבין הריליסים של השנה החולפת

מאת אופיר בלום. 24-12-2011

תגיות: אופיר בלום, סיכום שנה, 2011, סוף שנה, בחירות שדרנים, אלבומים מומלצים

 

מעל מאה שדרנים שונים משדרים בקול הקמפוס. לכל אחד עולם תרבותי ומוזיקלי שונה ומגוון. כל אחד בטוח שאלבום השנה שלו, הוא הריליס המשמעותי והמשובח ביותר שיצא במהלך 2011. כחלק מסיכום השנה שלנו, אנו גאים להציג לכם את בחירות השדרנים, בכדי שתוכלו להחליט בעצמכם.

הבחירות של אופיר בלום:

AM & Shawn Lee - Celestial Electric

הייתם חושבים שלאחר שנה מטורפת בה הוציא שון לי חמישה אלבומים במסגרת פרויקטים שונים, הוא ייקח קצת חופש וילך לנפוש איפה שכל המולטי טאלנטים נופשים. ממש לא. 2011 ראתה את לי עוסק שוב בגרוב ופ'אנק, אבל לראשונה גם הולך לכיוון אחר. הדבר הראשון שעלה לי לראש משילוב של שון לי וAM היה שילוב בין גרוב לפסיכדליה, קרוב אולי לחומרים של לי עם Cluchy Hopkkins או Bei Bei. אלא ששמיעה של האלבום הצביעה על שינוי סגנון מוחלט, גם אם רק לצורך אלבום זה. למרות שמקצבי התופים באלבום נשמעו כאילו נלקחו מעולם הפ'אנק המזוהה עם לי, לראשונה כלל האלבום גם צלילים אלקטרונים וקטעי גיטרות שלא נשמעו באף פרוייקט שלו. את הכל עטף הקול המלטף של AM והתוצאה היא אלבום אינדי פופ מרענן.

Wildcoockie – Cookie Dough

בתחילת השנה יצא הפרויקט החדש של די.ג'יי פרדי קרוגר (או רד אסטר, תלוי באיזה פרויקט אתם תופסים אותו) ושל זמר הסול אנתוני מילס. עד כה הרפרטואר של קרוגר התמקד בהיפ הופ ובנגיעות בצלילים דרום אמריקאים. לצורך הפרויקט הזה, גם הוא שינה לחלוטין את סגנונו. הוא מיתן את הביטים שאיתם הוא עובד, ויתר על ההפקה המורכבת והסאונד העמוס וסיפק ביטים פשוטים למדי אבל מאוד מדויקים. כאלה שמהווים את הקרקע לסיפורים על סקס, סמים וזמרי ג'אז (כש Heroine הוא הבולט ביותר בינהם). אותם סיפורים שמילס מספק ושעומדים בלב האלבום.

Wildcookie "Cookie Dough" by Wildcookiecookiedough

SBTRKT – SBTRKT

איפשהו בין הפוסט דאבסטפ המינימליסטי של ג'יימס בלייק לסול האלקטרוני של דה וויקנד נמצא סבטרקט, ובמוזיקה שלו מצאתי את האלבום האלקטרוני האהוב עלי השנה. בדומה לשני האלבומים הקודמים שציינתי, גם כאן גדולת האלבום הייתה תלויה בדינמיקה שבין המפיק/די.ג'יי למי שהוא בחר לשיר באלבומו. יוקימי נגאנו מליטל דראגון היא אומנם השם הבולט מבין הווקאליסטים שמשתתפים באלבום אבל החיבור המוצלח ביותר בו הוא עם זמר בריטי אנונימי למדי בשם Sampha, הקטעים בכיכובו (בייחוד Hold On  ו-Trials of The Past) הם האמוציונאלים ביותר ובהם נמצא החיבור הטוב ביותר בין מקצב השקט לווקאל רך אבל עוצמתי.

הסכמתם עם הבחירות של אופיר? לא התחברתם בכלל? כנסו להצביע ולהשפיע במצעד סיכום השנה שלנו!

» לבחירת אלבום השנה2011

» לבחירת תפוח האדמה הלוהט של השנה

» לבחירת הכסף הצעיר של השנה

» לבחירת קליפ השנה 2011

» לבחירת הופעת השנה

תגובות