מגזין

Press The Button

יהל ליפשיץ ביקר בתערוכת צילומי העיתונאות הבינלאומית וגילה מה קורה כשמכוונים את המצלמה לרגעים בלתי אפשריים בחיים

מאת יהל ליפשיץ. 15-12-2011

תגיות: צילום, תערוכה, Wrod Press Photo, עדות מקומית

 

צילום: זיו קורןצילום: זיו קורן

חודש דצמבר באופן מסורתי הוא חודש של סיכומים. ברגע שלוח השנה מראה את הספרה 1 ואת הספרה 12 כשנקודה או סלאש חוצצים בניהם, אפשר לראות סיכומי שנה מופיעים תחת כל עץ רענן. תערוכת צילומי העיתונות הבינלאומית- World Press Photo, שנפתחה ביום רביעי, ה14.1, מגיעה אלינו קצת באיחור ומסכמת דווקא את שנת 2010 בעיתונות העולמית. לצד התערוכה הבינלאומית, מציגה המקבילה הישראלית והלא פחות מרשימה "עדות מקומית" - לה מתוך 8,000 תצלומים, שצולמו החל מספטמבר 2010 ועד אוגוסט 2011, נבחרו כ-250 עבודות של 45 צלמים.

הכניסה לתערוכה מאוד דרמטית. היא מפגישה את המבקר פנים מול פנים עם התמונה שזכתה בתערוכה הבינלאומית. התמונה הדרמטית של הצלמת ג'ודי ביבר מציגה נערה אפגנית שברחה מבית בעלה לאחר שזה התייחס לכלב שלו יותר טוב משהו התייחס אליה. התרבות האפגנית רואה דווקא את האישה כאשמה במצב והעובדה שברחה מבעלה נחשבת כאילו היא לקחה לו את האף והאוזניים.כתגובה, חבריו של הבעל חטפו אותה וקטעו לה את האף והאוזניים באכזריות. הדיוקן של הבחורה האפגנית בלי האף מזעזעת במבט ראשון ומאוד מרתיעה, אבל אחרי שההלם מתפוגג אפשר לראות בחורה יפה ואמיצה, כמעט מדונה.

צילום: ג'ודי ביברצילום: ג'ודי ביבר

 

המוטיב הזה חוזר לכל אורך התערוכה. הרבה מהתמונות נראות ממבט ראשון כמו משהו מאוד מסויים, אך לאחר הסבר קצר והתבוננות של עוד כמה שניות, הן הופכות למשהו אחר לגמרי. דוגמא טובה היא התמונות משפיכת הנפט במפרץ מקסיקו שנראות במבט ראשון כמו ציור אבסטרקטי מדהים ובשניה הופכות לאירוע טרגי והרסני. עוד סדרת צילומים שתפסה את תשומת ליבי הייתה סדרת הצילומים שצילמו הכורים מצ'ילה ומתעדת את שיגרת חייהם בזמן שהיו לכודים מאות מטרים מתחת לאדמה. התצלומים מאוד סוריאליסטים ויוצרים תחושה אבסורדית כאילו הקורים בעיצומה של חופשה. הסדרה זכתה לציון מיוחד בתערוכה והצליחה להשתחל אליה למרות שלא צולמה ע"י צלם מקצועי. הנקודה הישראלית בתערוכה שייכת לצלם עמית שעל, שסדרת התמונות שלו זכתה במקום השלישי בקטגוריית "אומנות ובידור".

לעומת התערוכה הבינלאומית, התערוכה הישראלית, "עדות מקומית", מרגישה הרבה יותר רלוונטית. רוב התצלומים נלקחו בשנה האחרונה וכוללים כמה אירועים מאוד מתוקשרים כמו השרפה בכרמל, מחאת האוהלים, יום הנכסה וכו'. אך לצד אותם אירועים מתוקשרים נמצאים גם צילומים יותר אנושיים וקטנים אבל לא פחות מרתקים. למשל, אחת התמונות ששבתה את ליבי היא של קשיש בן 100 שמתחפש כל יום לליצן ויוצא לרחובות תל אביב וחיפה כדי לשעשע קשישים אחרים שמטיילים עם המטפלים שלהם. דווקא תמונת השנה של 

פחות הרשימה אותי. יפימוביץ' לכד במצלמתו את הרגע המצמרר בו דוד בארי, מנכ"ל עמותת אלע"ד, פגע במכוניתו בנער פלסטיני בזמן שהוא נמלט מהכפר סילוואן שבמזרח ירושלים. למרות שהתמונה תופסת רגע מאוד מסויים ודרמטי בזמן, אני חושב שיש בתערוכה כמה תצלומים יותר מתאימים ויותר מיוחדים.

צילום: ליאור פטלצילום: ליאור פטל

חוץ מתמונות הסטילס אפשר למצוא בתערוכה גם 4 קטעי וידאו שמשלבים קול, תמונה ווידאו. בנוסף, אפשר למצוא גם סדרות של תצלומים שמוצגים בצורה דיגיטלית על קירות התערוכה, בניהם גם הפרוייקט הזוכה של יובל טבול שצילם את מובילי מחאת האוהלים בצורה מאוד מרשימה. התערוכה עצמה מעוצבת בצורה מאוד נוחה וחכמה שמובילה מהתערוכה הבינלאומית לישראלית בצורה מושלמת וניראה כאילו כל צילום הונח במקום שהכי מתאים לו. בסופו של דבר, שתי התערוכות משלימות אחת את השניה באופן מושלם וזה לא מפתיע שכבר 9 שנים הן הולכות יד ביד. השילוב שלהן מהווה את אחד מסיכומי השנה הכי מעניינים ומרשימים שיש באיזור.

 

צילום: olivier-laban-matteiצילום: olivier-laban-mattei

תגובות