מגזין

הכדור הוא הכל

הגדולות של הליגה חוזרות לעצמן והקטנות מחזירות מלחמה, באירופה מנשבות רוחות חדשות ובאיראן דורשים מהשחקנים לא לחגוג עם רמיזות הומו-אירוטיות. יוסי חלילי השחקן ה-12

מאת יוסי חלילי. 01-11-2011

תגיות: כדורגל, ספורט

 

"אני פשוט קבצן של כדורגל טוב. אני מטייל בעולם, כובעי בידי, וכשאני מגיע לאצטדיון אני מתחנן: 'רק מהלך יפה אחד, בשם אלוהים'. וכשהכדורגל היפה זוקף את ראשו, אני מודה על הנס שהזדמן בפניי, זאת מבלי שאכפת לי באיזו קבוצה מדובר או איזו מדינה הציעה לי אותו..." (אדוארדו גלאנו)

למרות המשתמע משמו, הטור הזה הוא לא (רק) טור על כדורגל. התשוקה ליופי עומדת במרכזה של כל אמנות וכמו בכדורגל גם במוסיקה אנו מחפשים תמיד את הניצוץ, הריגוש, אותו האלמנט שמחבר אותנו באופן מושלם לרגע אחד טהור. את התשוקה הזו ננסה למצוא כאן, בעזרת סקירה של רגעים נבחרים ממגוון הליגות וההתמודדויות של עונת 2011/12, שיתובלו בקטעי מוסיקה חדשים וישנים. המשחק יוצא לדרך.

שריקת הפתיחה

ליגת העל לא מפסיקה לזגזג. אחרי שדיברנו כאן בשבוע שעבר על הנפילות של הקבוצות הגדולות, מגיע המחזור האחרון עם תוצאות שלפחות למראית עין, משיבות את הסדר על כנו. הפועל תל אביב מנצחת 6:0 את עירוני ראשון לציון ולמרות זאת – לא מציגה כדורגל גדול שמצליח לשכנע את מעט האוהדים שהחליטו להגיע ולרכוש כרטיס. ועדיין, עם כל הבעיות המביכות בהתנהגות ההנהלה ומחאת האוהדים שבאה בעקבותיהן, ניצחון של שישה שערים חייב להיות משהו מעודד עבור הקבוצה הלא ברורה של דרור קשטן, שחוזרת לראשות הטבלה. גם האלופה המכהנת מחיפה חזרה לעצמה עם 4:1 על מכבי פתח תקווה (וויאם עמאשה עם שלושער), אחרי לא פחות מחמישה שינויים בהרכב שביצע אלישע לוי בעקבות ההפסד בשבוע שעבר. אמנם את הגול השני קיבלו הירוקים במתנה מלירן שטראובר הבלתי נגמר, עם עוד אקט שייכנס לפנתיאון השערים המפדחים שלו, אבל גם ללא העזרה של השוער הפתח תקוואי הוכיחו החברים מחיפה שהם מפנימים קצת לקחים מהמחזור הקודם. מכבי תל אביב ובני יהודה סיימו בתיקו מאופס את הדרבי הקטן של תל אביב ובינתיים צפוף בצמרת. אז האם הגדולות חוזרות לתלם ומה שהיה היה? ימים יגידו.

ואולי זו בכלל השנה של הקטנות? מבט זריז על טבלת ליגת העל מספק תמונה הולכת ומתגבשת שכוללת צמרת של כמה קבוצות שכלל לא נלקחו בחשבון לפני פתיחת העונה. עירוני קריית שמונה כבר שלישית אחרי עוד שלישייה מרשימה בשבת האחרונה ועושה רושם שהכדורגל היפה בליגה מגיע דווקא מהקבוצה נטולת היומרות שהרכיב רן בן שמעון. נקודה אחת מתחת נמצאת מכבי נתניה של ראובן עטר, שגם לה לא היו שאיפות גבוהות מדי בפתיחת הליגה. יורדים עוד נקודה ומוצאים את הפועל עכו הצנועה. הקבוצה הצפונית שהעפילה רק העונה לליגת העל מהמקום השני בליגה הלאומית נמצאת כבר במקום החמישי, לאחר 2:1 הפכפך בשבת על הפועל בני סכנין המפתיעה, שממוקמת מקום אחד מתחתיה. גם בתחתית לא שקט, כשעירוני רמת השרון, עוד עולה טרייה מהליגה הלאומית, מנצחת את בית"ר ירושלים שעד לא מזמן נחשבה לקבוצה מאיימת. אז נכון שזהו רק המחזור העשירי, ודברים עוד ישתנו בהמשך, אבל בליגה שבה הקבוצות הגדולות עוד לא החליטו מה הן רוצות, כדאי לאלה הקטנות להבין כבר עכשיו מה ירצו להיות כשיהיו גדולות.

מחצית

ובאירופה – עסקים כרגיל עם מסכת של שירים ושערים. בליגה האנגלית מספקות ארסנל וצ'לסי משחק שעונה על כל הציפיות עם שמונה שערים, מהפכים, ואמוציות. ארסנל, שמנצחת לבסוף, מחזירה לעצמה מעט מן הכבוד העצמי שאבד לה בתבוסות האחרונות שספגה בליגה. בספרד לבאנטה מפסידה ומפנה את ראשות הטבלה לריאל מדריד שמנצחת בקושי את ריאל סוסיאדד. ברצלונה דווקא לא מתקשה בכלל מול מאיורקה של תומר חמד ודודו אוואט, שמוציא חמישה כדורים מהרשת (שלושה מהם של ליאו מסי, כתשובה לכל אלה שמיהרו להכריז על משבר אצל הכדורגלן הטוב בעולם). ובאיטליה כמו באיטליה – הכל בקלאס עם שני מפגשים מסקרנים, מבטיחים ומקיימים: הראשון מפגיש את האלופה מילאן עם רומא במשחק בו מנצחים הרוסונרי 3:2 את חניכיו של לואיס אנריקה הצעיר והשני מגלם בתוכו את כל הזוהר והיוקרה של הסרייה A, כשיובנטוס מנצחת את אינטר בסן-סירו ולמעשה מצהירה שהעונה הזו שייכת לזברות מטורינו.

שוב לא שקט בדרום ושוב נורות רקטות שמאיימות על חיי התושבים ומפרות את השלווה, גם זו הספורטיבית. בסיבוב הנוכחי אף הוגדל טווח הירי ונרשמו נפילות באיזור באר שבע, אשקלון, גן יבנה ואשדוד, מה שהעלה את החשש לקיומם של משחקי הכדורגל בין הפועל באר שבע שאירחה את עירוני קריית שמונה ובין הפועל אשקלון והפועל כפר סבא מהליגה הלאומית. בסופו של דבר נשמרו התקנות לשעת חירום במגירה (בין היתר בשל העובדה שהמשחק בבאר שבע היה בלאו הכי ללא קהל כתוצאה מעונש שספגה הקבוצה), אבל הפגיעה באורח החיים התקין ובאימוני הקבוצות לקראת המשחקים והלחץ שבו נמצאים השחקנים (בייחוד הזרים) כתוצאה מהמצב לבטח לא תורמים לרמת הכדורגל. בינתיים הטילים שמגיעים לתל אביב וצפונה שמורים במחסני החמאס והג'יהאד, אך לפי התנהלות העניינים נראה שלא רחוק היום בו גם בלומפילד יהיה שומם בעל כורחו. ככה זה כשמנשבות רוחות מלחמה.

זמן פציעות

נסיים בידיעה הזויה שקראתי פעמיים בכדי להאמין שהיא נכונה. שני שחקנים מהליגה האיראנית שהחליטו לחגוג את אחד השערים שנכבשו לזכותם השבוע בחיבוק קבוצתי, הושעו לאלתר מכדורגל מקצועני על ידי התאחדות הכדורגל האיראנית, שחשבה כי הדבר בוטה ואינו מוסרי. אז נכון שפתיחות וליברליזם הן לא התכונות הראשונות שמזוהות עם המשטר האיראני, אבל לחיבוק דב כזה גם שחקני הכדורגל באיראן לא ממש ציפו. כנראה שאין מה לעשות - חוץ מלהבקיע בכדורגל, צריך גם לדעת כיצד לחגוג.

תגובות