מגזין

הכדור הוא הכל

מנצ'סטר יונייטד מושפלים, מילאן בקאמבק מרגש ומסי מפנה את המגרש לאחותו. יוסי חלילי שב לסקר את אירועי השבוע בכדורגל

מאת יוסי חלילי. 24-10-2011

תגיות: יוסי חלילי, כדורגל, ספורט

 

"אני פשוט קבצן של כדורגל טוב. אני מטייל בעולם, כובעי בידי, וכשאני מגיע לאצטדיון אני מתחנן: 'רק מהלך יפה אחד, בשם אלוהים'. וכשהכדורגל היפה זוקף את ראשו, אני מודה על הנס שהזדמן בפניי, זאת מבלי שאכפת לי באיזו קבוצה מדובר או איזו מדינה הציעה לי אותו..." (אדוארדו גלאנו)

למרות המשתמע משמו, הטור הזה הוא לא (רק) טור על כדורגל. התשוקה ליופי עומדת במרכזה של כל אמנות וכמו בכדורגל גם במוסיקה אנו מחפשים תמיד את הניצוץ, הריגוש, אותו האלמנט שמחבר אותנו באופן מושלם לרגע אחד טהור. את התשוקה הזו ננסה למצוא כאן, בעזרת סקירה של רגעים נבחרים ממגוון הליגות וההתמודדויות של עונת 2011/12, שיתובלו בקטעי מוסיקה חדשים וישנים. המשחק יוצא לדרך.

שריקת הפתיחה

איזה סופ"ש נהדר של כדורגל. המדור רק חוזר מחופשה חלומית והופ – נתקל באחד המשחקים שיירשמו בספרי ההיסטוריה של הליגה האנגלית. הדרבי של מנצ'סטר הרגיל אותנו בעשור האחרון לתצוגות במעמד צד אחד בלבד, זה האדום של היונייטד. אך מאז שהשייח'ים מאבו דאבי נכנסו לתמונה כבעלים לפני כשלוש שנים והפכו את הקבוצה למועדון הכדורגל העשיר בעולם, משהו החל לקרות בממלכה התכולה של הסיטי. עם הכסף שנשפך כנפט החלו להגיע יותר ויותר שחקנים בכירים שביקש המאמן האיטלקי רוברטו מאנצ'יני ופתאום זו כבר לא אותה קבוצה חלשה ומפוחדת. שיא התהליך הגיע ללא ספק בראשון האחרון עם ניצחון בדרבי על היריבה השנואה מהצד השני של העיר, ועוד איזה ניצחון. 6:1 מהדהד באולד טראפורד, מגרשה הביתי של היונייטד, שהוא גם הניצחון הגבוה של הסיטי על השדים האדומים אי פעם וגם השישייה הראשונה שסופגת היונייטד בביתה מאז 1930. לאחר כותרות בעיתוני הספורט באנגליה ובעולם שזעקו את המילה "השפלה" בוריאציות שונות, אמר סר אלכס פרגוסון, מאמן היונייטד זה 25 שנה כי זוהי התבוסה הנוראית ביותר שהוא זוכר מאז שהוא בקבוצה וכי הוא חש "שבור ומפורק". את אוהדי הסיטי זה ממש לא מעניין, אפילו משמח. הם ללא ספק זכו לבוקר אחד (לפחות) של תהילה. אחד מהם אפילו כתב על זה פעם שיר.

מחצית

וממבוכה עולמית למבוכה מקומית. הקבוצות ה"גדולות" של ליגת העל לא מפסיקות לעשות בושות, מה שבאופן מוזר דווקא תורם להגברת העניין. אחרי 5-0 מרשים בשבוע שעבר על סטיאווה בוקרשט הרומנית במסגרת הליגה האירופית, חזרה מכבי חיפה למפגש ארצ-ישראלי עם הפועל קריית שמונה. החניכים של אלישע לוי היו כנראה עייפים/שאננים/לא מרוכזים/כל התשובות נכונות וחטפו שלישייה מביכה בקריית אליעזר. המאמן, שספג ביקורת מכל כיוון אפשרי אמר ש"מביך זו מילה עדינה מדי בשביל ההפסד הזה, זאת הפעם הראשונה שאני מתבייש בקבוצה שלי". אולי כאות הזדהות, החליטה גם מובילת הליגה עד שלשום, הפועל ת"א, לפדח את עצמה והפסידה 0:2 למ.ס. אשדוד (לפחות עקביים שם בהפועל - הם מפסידים גם באירופה). ההפסד הזה איפשר למעשה ליריבתה העירונית מכבי לחלוף על פניה ולהתייצב בראשות הטבלה, לאחר שהאחרונה ניצחה באופן לא ממש משכנע את מכבי פ"ת. לפי מצב העניינים כרגע אליפות היא בכלל לא הסיפור. מה שיהיה מעניין לגלות בסוף העונה הוא מי היא הקבוצה הפחות מביכה.

מי שנמלטו ממבוכת הליגה שלנו הם הלגיונרים שמשחקים בליגות השונות באירופה. כבר הזכרנו כאן בעבר את הגאווה הקטנה שהם מספקים לנו מדי פעם אבל הסיפור של דודו ביטון הופך להיות כבר משהו שצריך לשים אליו לב. החלוץ, שמשחק בויסלה קראקוב הפולנית, לא מפסיק לכבוש ולאחר שער ניצחון בשבוע שעבר נגד פולהאם האנגלית הוסיף השבוע עוד אחד בליגה הפולנית. כרגע מניין השערים שלו עומד על 13 (מתוכם 9 בליגה) ולא בכדי הגישה אתמול קבוצתו הצעה לרוכשו משרלרואה הבלגית תמורת 1.5 מיליון יורו. עוד ראויים לכבוד איתי שכטר, שכבש בשבת שער ניצחון חשוב עבור קייזרסלאוטרן הגרמנית, עדן בן בסט שהוסיף עוד שער לרזומה בליגה הצרפתית, תומר חמד שכבש בתיקו אחת של מאיורקה הספרדית ולירוי צעירי שנבחר למצטיין ומועמד לתואר שחקן המחזור בזכות הופעתו המצויינת במדי מכלן הבלגית. שרק ימשיכו ככה, וגם באירופה ילמדו לכבד את הזר.

זמן פציעות

לא הרבה פעמים קורה שקבוצה חוזרת מפיגור של שלושה שערים. כמעט ולא קורה שהיא גם מנצחת. אבל השבוע הציגה מילאן את אחד הקאמבקים של העונה בליגה האיטלקית. אותה מילאן שאיבדה יתרון של שלושה שערים לליברפול האנגלית בגמר ליגת האלופות לפני כמה שנים היתה הפעם בצד הנכון של הקאמבק, וניצחה את לצ'ה האומללה בתוצאה 4:3 לאחר פיגור של שלישייה במחצית. את שער הניצחון, שנתן לרוסונרי קצת אוויר מהמאבקים בתחתית הטבלה, כבש מריו יפס בנגיחה, אבל מי שירשום את המשחק הזה על שמו הוא קווין פרינס בואטנג. הגנאי הצעיר נכנס לשחק במחצית, כבש שלושער בתוך 18 דקות והראה לכולם שלפעמים הדובדבן פחות חשוב מהקצפת.  

השבוע התגלה שגם האלוהים של הכדורגל הוא בסופו של דבר בנאדם. השחקן הטוב בעולם כבר זכה לכל המחמאות האפשריות ובצדק - את מה שעושה ליאונל מסי על המגרש אפשר להגדיר אך ורק כמעשה קסם. אבל בשבת האחרונה, במצב של תיקו אפס בין ברצלונה לסביליה העקשנית, זכו הקאטלונים בפנדל יקר בתוספת הזמן של המשחק. מסי לקח אחריות, ניגש לבעוט ו... החמיץ. מי היה מאמין. את המאמן שלו פפ גווארדיולה זה פחות ריגש, והוא טען כי "מסי מספיק בוגר בכדי להבין שהחמצות כאלה הן חלק מהמשחק". מעניין מה אחות של מסי היתה אומרת על זה.

 

תגובות