מגזין

הכדור הוא הכל

אינטריגות בהפועל, מאבקים בדרך ליורו וכדור כתום אחד בהופעת אורח. יוסי חלילי חוקר את המוזיקה הנובעת מעולם הספורט

מאת יוסי חלילי. 11-10-2011

תגיות: יוסי חלילי, כדורגל, ספורט

 

"אני פשוט קבצן של כדורגל טוב. אני מטייל בעולם, כובעי בידי, וכשאני מגיע לאצטדיון אני מתחנן: 'רק מהלך יפה אחד, בשם אלוהים'. וכשהכדורגל היפה זוקף את ראשו, אני מודה על הנס שהזדמן בפניי, זאת מבלי שאכפת לי באיזו קבוצה מדובר או איזו מדינה הציעה לי אותו..." (אדוארדו גלאנו)

למרות המשתמע משמו, הטור הזה הוא לא (רק) טור על כדורגל. התשוקה ליופי עומדת במרכזה של כל אמנות וכמו בכדורגל גם במוסיקה אנו מחפשים תמיד את הניצוץ, הריגוש, אותו האלמנט שמחבר אותנו באופן מושלם לרגע אחד טהור. את התשוקה הזו ננסה למצוא כאן, בעזרת סקירה של רגעים נבחרים ממגוון הליגות וההתמודדויות של עונת 2011/12, שיתובלו בקטעי מוסיקה חדשים וישנים. המשחק יוצא לדרך.

שריקת הפתיחה

השילוב הקטלני של רצף החגים יחד עם קיום הסיבוב האחרון במוקדמות העלייה לטורניר יורו 2012 שנערך השבוע, השאיר את חובבי הכדורגל ואיתם את כתבי הספורט משועממים משהו. ללא קיום משחקי ליגה בארץ וברחבי אירופה לא היה הרבה מה לראות ובטח שלא על מה לכתוב בסוף השבוע האחרון. מזל שיש את הפועל תל אביב, שממשיכה לספק שערוריות מאז פתיחת העונה. הפעם היה זה תורו של אביחי ידין, הקשר הצעיר והמבטיח שלה, לספוג ביקורת חריפה ממאמנו דרור קשטן, שהגדיל לעשות והרחיק אותו מאימוני הקבוצה. בתחילה נטען כי מבירור שערך המאמן עלה שידין הוא האחראי להדלפות של ידיעות שהגיעו ממתחם האימונים הסגור של הפועל ישירות לאתרי ולערוצי הספורט. הקשר ההמום שהכחיש כל קשר למעשה זכה ליחס משפיל מהמאמן ומהצוות המקצועי במהלך הימים האחרונים עד לאתמול בבוקר, אז הסכים להתנצל בפני המאמן והקבוצה וקיבל רשות לחזור ולהתאמן עם חבריו. אז גם נמסר כי ההאשמות בהדלפה היו בכלל פרי המצאה של התקשורת ושבסך הכל היו קצת אי הבנות בין השחקן למאמן. אם ידין הדליף או לא אני יכול רק לנחש, אבל לא קשה לקבוע כי משהו לא טוב קורה ביחסים הבין אישיים שם בהפועל. אולי כדאי שמישהו ידליף את זה להנהלה. 

מחצית

את עיקר העניין שקשור במשחק עצמו יספקו השבוע כאמור, הנבחרות האירופאיות שנמצאות בישורת האחרונה להשגת כרטיס העלייה לטורניר יורו 2012 בפולין. מי שכבר עשו זאת ויכולות לנוח וליהנות הן נבחרותיהן של אנגליה, הולנד, איטליה, גרמניה וספרד אלופת העולם. לעומתן, לנבחרות פורטוגל, רוסיה וצרפת חסרה נקודה אחת בכדי להבטיח את העלייה והן יוכלו לעשות זאת בסיבוב המשחקים הקרוב היום בערב. בבית הישראלי זקוקה נבחרת יוון לתיקו מול גיאורגיה בכדי להעפיל. הפסד יווני וניצחון לקרואטיה ישנה את המצב ויציב את הקרואטים במקום הראשון בבית. אם זה לא מספיק אז גם על ההגעה לפלייאוף (משחקי המבחן לנבחרות הנוספות שיעפילו שלא מהמקומות הראשונים) ילחמו מספר נבחרות הערב וביניהן נבחרת בלגיה שחייבת ניצחון על גרמניה, אירלנד שזקוקה לתיקו לפחות וסקוטלנד שתנסה להפתיע מול ספרד. כמה שעות מעכשיו וגם אנחנו נדע מי תשיר את שיר ההלל שלה לכרטיס העלייה האירופי ומי תיאלץ לקונן על מר גורלה.

ואצלנו כמובן, עסקים כרגיל. למרות שאבדו סיכוייה של נבחרת ישראל להעפיל לטורניר, היא תתמודד הערב במשחק חסר משמעות מול נבחרת מלטה החלשה. הנשמות הטובות בתקשורת שהקפידו לבקר את ההתנהלות של המאמן לואיס פרננדז לכל אורך הקמפיין מוצאות גם הפעם את הטרוניות התורניות: יוסי בניון שוחרר מהסגל למשחק בטענה שהוא פצוע, למרות ששיחק במדי ארסנל בשבוע שעבר; איתי שכטר לא זומן וקיבל אישור לבלות בחתונת אחיו שחלה ביום המשחק; דודו אוואט יגיע מספרד ישירות למשחק ולא ישתתף במחנה האימון שלפניו ועוד כהנה וכהנה טענות על ההרכב והשיבוצים ועל כל דבר בערך חוץ מצבע המדים. אז נכון, ההתנהלות של פרננדז היתה מוזרה קצת במהלך הקמפיין, ונכון – נבחרת ישראל היא לא הארגון הכי מקצועי עלי אדמות. אבל חאלס, נכשלנו. הבנו את הנקודה כבר במשחקים האחרונים (ואולי עוד הרבה לפני כן). תנו לאיש לסיים את הקמפיין בשקט. יש לי הרגשה שגם לו לא אכפת לעוף מממלכת הכדורגל הרקובה שלנו.

זמן פציעות

אנחנו לא נוהגים להתייחס כאן בדרך כלל לכדור הכתום, זה שמשחקים בו עם היד רחמנא לצלן, וזורקים לתוך חישוק עם רשת, אבל פתיחת הליגה הישראלית בכדורסל שחלה השבוע היא סיבה ראויה לעשות את זה. אולי בשל העובדה שגם השנה עשר קבוצות תתחרנה ביניהן על הזכות להיות מקום שני למכבי ת"א המפלצתית, חשבו במנהלת הליגה על קונספט מעולה – אין יורדת. כן כן, אף קבוצה לא תרד ליגה השנה, גם אם תסיים במקום האחרון בסוף העונה. גאונים. את העניין והמתח יוכלו אוהדי הכדורסל לשאוב אולי מהניחוש לגבי השלב בו מכבי תקרוס במהלך העונה, נוכח העובדה שהשנה היא משחקת בשלוש ליגות בו זמנית: הישראלית, האירופית והאדריאתית. למה? כנראה שבגלל הכסף. כי מעבר לקבוצת ספורט, גאווה לאומית ומושא להזדהות עבור אוהדיה, מכבי תל אביב של היום היא בעיקר ביזנס. וזה כבר לא הכדור שמגלגל את העולם של בעליה. זה בעיקר הכסף.

חג שמח שיהיה.    

תגובות