מגזין

ויוה פאקו

פאקו דה לוסיה בראיון לקול הקמפוס בוחר שלוש תקופות בחייו המוזיקאליים לקראת ההופעה בישראל

מאת גיל רוביו. 02-10-2011

תגיות: פלמנקו, גיטרה, פאקו דה לוסיה, paco, Entre dos aguas, De Lucia

 

על כף יד אחת ניתן למנות את המוזיקאים שהם בזהות מוחלטת עם הסגנון המוזיקאלי אותו הם מבצעים. על עוד פחות מכך ניתן לומר שבמהלך הקריירה ארוכת השנים שלהם, לכל מקום אליו בחרו ללכת ביצירה, גם אם חרגו מגבולות הז'אנר הקלאסיים, אליו הלכו כל היתר. כל קלישאה שתעלו על דעתכם תהלום בהקשר הזה את פאקו דה לוסיה, וסביר להניח שכבר מישהו בעבר חשב אותה, כתב אותה, הסכים איתה. דה לוסיה הוא פלמנקו, היוצר והמבצע המזוהה ביותר עם הסגנון בחמשת העשורים האחרונים וכשהחליט לכופף או למתוח את מסגרותיו ה"מסורתיות" - שם הונחו גבולות הגזרה החדשים של הז'אנר. כבר מהקלטותיו הראשונות ניתן לזהות את סגנונו המלוטש של פאקו, שילוב חד פעמי של וירטואזיות וליריקה. רבים מעמיתיו או יורשיו ינסו להידמות לו, איש לא ישמע כמותו. 

דה לוסיה, או בשם הולדתו Francisco Sánchez Gómez בן ה-64, יגיע בסוף החודש להופעה אחת בישראל, עם להקתו החדשה. לקראת הגעתו ניתנה לנו ההזמנות, הנדירה יחסית, לברר איך מרגישה אגדה חיה, מה מניע אותו שנה אחרי שנה להמשיך להופיע וגם לחלץ ממנו אישית מדריך למאזין המתחיל.

אחרי שנים על הבמות ובדרכים בכל העולם, האם עדיין קיים בך הלהט להופיע? מאיפה ה"דרייב" הזה? 

דה לוסיה: זו שאלה טובה! אחרי 50 שנים על הבמה אני מודה שלעיתים אני מרגיש עייף. אבל ברגע שאתה עולה על הבמה הכל משתנה. האנרגיה להופיע מגיעה מהמקום בו אנחנו מופיעים, מהקהל שמגיע להופעות וכמובן מהלהקה שלי. זה עדיין מרגש אותי להופיע ולהרגיש כיצד המוזיקה משפיעה.

למי שרק עכשיו מתוודע למוזיקה של מר פאקו דה לוסיה, האם תוכל לבחור 3 אלבומים שמייצגים בצורה הטובה ביותר את היצירה שלך? 

דה לוסיה: ובכן, במהלך חיי עברתי כמה וכמה שלבים ואם תרצו אפשר להסתכל על שלוש תקופות נבדלות מוזיקאלית. הראשונה היא כשהייתי לצידו של קמרון דה לה איסלה (זמר הפלמנקו המנוח) כשאני למעשה מלווה אותו. עם דה לה איסלה ביליתי את התקופה הטובה ביותר של חיי וגם למדתי ממנו רבות מוזיקאלית. 

 

תקופה שניה ושונה מאוד בחיי היתה שיתוף הפעולה שלי עם עולם הג'אז. לעבוד עם מוזיקאים נפלאים כמו צ'יק קוריאה, ג'ון מקלאפלין ורבים אחרים, פתח עולם חדש לחלוטין עבורי. בפלאמנקו לא ידענו על אימפרוביזציה ואילתור והעבודה עם מוזיקאי ג'אז הכריחה אותי לעשות את זה. בהתחלה חששתי מכך מאוד...אבל לאט לאט מצאתי את הדרך שלי. Friday Night in San Francisco הוא עדיין הקלטה מאוד נחמדה.

ואז כמובן כמה מסעות חיפוש שלי לעולם המוזיקה הקלאסית: אינטרפטציות למוזיקה של מנואל דה פאיה או ל- Concierto de Aranjuez הן הקלטות טובות. 

ועדיין, אם אתם רוצים לדעת על המוזיקה שלי עצמי.... כמוזיקאי מאוד קשה לי לדבר על היצירה שלי מאחר שאני מעורב בה עמוקות. אבל למשל Entre dos Aguas הוא מקום טוב להתחיל בו.

לאיזו מוזיקה אתה מקשיב? אתה מוצא עניין במוזיקה שרחוקה מהסגנון שלך? 

דה לוסיה: אני פתוח מאוד לכל מוזיקה טובה. מאחר שאני עובד עם מוזיקאים צעירים מאוד בלהקה שלי, אני תמיד מקשיב למוזיקה החדשה שהם מביאים וגורמים לי להאזין לה. עדיין, לבי נוטה לצד היותר אותנטי ופולקלוריסטי של המוזיקה. מאחר שאני לא קורא תווים, הכל מוצא את דרכו להשראה שלי. עדיין, כל מוזיקה טובה ראוי שיקשיבו לה. אני מאוד גאה שבימים האלו לפלמנקו יש מעמד של מוזיקת עולם מייצגת והוא הפך לסוג של מורשת. מעניין שאתה יכול למצוא ציטוטים של פלאמנקו גם בפופ או ברוק. זה מעיד על כך שאנשים אוהבים את המוזיקה שלנו. 

חברי הלהקה שלך, גם כיום וגם בעבר, הגיעו ממקומות שונים ואחרים מספרד. עד כמה זה השפיע עליך ועל המוזיקה שלך?

כל מזויקאי נושא בליבו חלק מהמוזיקה הקשורה למקום בו הוא גדל. באופן מובן זה משפיע על הצבעים שהוא מביא איתו כשמנגנים ביחד בלהקה. במוזיקה זה תמיד סיטואציה של "תן וקח". יש תקשורת על הבמה בדרך מוזיקאלית. לעיתים זה כמו לדבר עם מישהו מארץ אחרת כשהוא מגיע מסגנון מוזיקאלי אחר. אבל עדיין, מוזיקה היא שפה גלובאלית והיא תמיד מלאת שלווה. 

פאקו דה לוסיה ולהקתו יופיעו ב-29 באוקטובר בהאנגר 11 בתל אביב. 

תגובות