מגזין

מלכי הכיתה

אופיר בלום הלך להשקת אלבומם השני של כהן@מושון והגיע למסיבה הכי גזעית בעיר

מאת אופיר בלום. 25-09-2011

תגיות: אופיר בלום, הופעה, כהן@מושון, מחשב לכל ילד, יבגני צ'רטקוב, מוקי, מאור כהן, נורית גלרון

 

אל מופע ההשקה של "מחשב לכל ילד", אלבומם השני של כהן@מושון, התייחסתי כמסיבה. אבל לא כאל מסיבת היפ הופ או סתם מסיבה עם מוזיקה טובה, אלא כאיזו מגה מסיבת כיתה. רק שבניגוד למסיבת הכיתה האחרונה שהייתי בה לפני עשור, במסיבה הזו היה אלכוהול וסיגריות שהפיקו ריח מוזר.

כמו בכל מסיבת כיתה, מרכז העניין הוא במי הגיע, וכמה הגיעו. בנושא הכמות, אפשר בקלות להגיד שכהן@מושון הראו לכולם מי הילדים הכי מקובלים בסצינת ההיפ הופ הישראלית, כשתור ארוך השתרך בכניסה למועדון "הבלוק". אומנם צמד הראפרים לא זר להופעות גדולות וגם מופע ההשקה לאלבום הקודם שלהם במועדון "הקומפורט" הביא כמות מכובדת ביותר של אנשים, אבל כמות האנשים שהגיעו גרמה למסיבת הכיתה הזאת להראות יותר כמו נשף סיום תיכון.

כפי שאין מסיבת כיתה בלי תקליטן עם עמדה מתקפלת ונורות מהבהבות מקדימה, אין מסיבת כיתה בלי כיבוד ומוזיקה שאתה תאהב באמת כשאתה ילד קטן ואז שוב שאתה כבר ילד גדול ומכיר את צמד המילים "גילטי פלז'ר". החדר הצדדי בבלוק הוקדש למטרה זו ולילדים שהגיעו לחגוג חיכה מלאי של בייגלה, במבה והדבר שבלעדיו שום שולחן כיבוד אינו שלם – פיתות עם חומוס. כל זאת בזמן שהדי.ג'יי (סליחה, תקליטן) מספק לנו את מיטב הלהיטים ש Hitman ו-NOW הכירו לנו במהלך השנים. מתוך הרגל כבר עמדתי ללכת לעמוד בפינה ולחכות לסלואו של הערב.

מחוץ למנהרת הזמן בחדר הצדדי בבלוק, מסיבת הכיתה הייתה בעיצומה בחדר הראשי. די.ג'יי מאש יחד עם אורי שוחט, כנראה ההורה המלווה של ההיפ הופ בארץ, נתנו בראש לכל מי שהגיע לחגוג וחיכה להגעתם של מלכי הכיתה. לקח להם לא מעט זמן להגיע למסיבה שארגנו, כיאה לילדים מקובלים, אבל כשזה קרה כל הכיתה עלתה על הרגליים והרימה את הידיים. זאת הפעם הראשונה שאני נוכח בהופעה במועדון הבלוק המחודש, ולמרות שהמקום הוא לא אופטימלי, לקהל שהגיע זה לא שינה והם היו חמים וקופצניים במשך כל ההופעה.

צמד המיכאלים הגיע נוצץ עם חולצות וכובעים תואמים כדי להצדיק את היותם הילדים הכי קולים בשכבה שכל בית הספר עושה כרצונם. מרימים את הידיים מלמעלה עד למטה, שמים אותם על בלטה או לוקחים את מצלמת האייפון שלהם ומצלמים תמונה. כל זאת בזמן שמאחוריהם ברקע מוצגים משחקי מחשב מהימים שבהם היית צריך דיסקט של MS-DOS כדי שמחשב ה486 שלך יעבוד. תנו לילדים האחרים להשתעשע עם הפרו שלהם, אני אסתפק באיזה סיבוב טוב על הגולדן אקס.

המסיבה הזאת הייתה כל כך מגניבה שהיא משכה אליה גם ילדים בוגרים מכיתות גבוהות יותר. מוקי הצטרף לחגיגה והזכיר לכולם שלפני פרויקטים שהרחיקו אותו מעולם ההיפ הופ הוא עשה וורסים שהפילו ראשים. מאור כהן הגיח להופעת אורח מפתיעה במיוחד, וביחד עם ההרכב שליווה את כהן@מושון בחלק מההופעה, שכלל את אורי ווינקור על בס, שאול עשת על קלידים ויובל גבאי על תופים הצטרף בפזמון ל"מה קורה לי". כל זה לפני שחתך לביצוע מגניב במיוחד של "שקט שקט בייבי". לא נראה לי שצמד ראות, או בעצם כל הרכב אחר של מאור כהן עשה אי פעם הופעות בית ספר, אבל כנראה שכשמדובר במסיבה של ילדים כל כך מקובלים, הכל אפשרי.

לא רק ילדים בוגרים חגגו במסיבה של הילדים הקולים ביותר בשכבה, גם ההורים המלווים לא נרתעו מלעשות שמח. הזכרתי קודם את אורי שוחט שגם הצטרף לכמה שירים (בניהם גם "שיכור", שיר עם סימפול של ג'ו עמר שלא נכנס לאלבום, וחבל) אבל גולת הכותרת והחותמת האמיתית לכמה שמסיבת הכיתה הזאת הייתה שווה, הייתה נורית גלרון. המופע נסגר עם "חלומות רעים", השיר שבו כהן@מושון מסמפלים את הזמרת הוותיקה. אבל אם חשבתם שהשנים יגרמו לגלרון להיות השמרנית והרגועה בהופעה – טעיתם. היא נכנסה לגרוב באופן שלא היה מבייש את ההורים של בייבי בריקוד מושחת וסיפקה יחד עם מיכאל כהן ומייק מושון סיום מעולה למסיבת הכיתה הכי גזעית שראיתי.

צילום: יבגני צ'רטקוב

תגובות