מגזין

היא הייתה גמורה

איפה אתם הייתם ביום שמתה לה אגדה? חן ינוביץ נפרדת בדמעה מאיימי ויינהאוס

מאת חן ינוביץ'. 25-07-2011

תגיות: Amy Winehouse

 

נפש טרודה וכישרון אינסופינפש טרודה וכישרון אינסופי

מה לא נאמר על ילדת הפלא היהודיה מלונדון? ערימות של מילים נכתבו על מעלליה, אינספור פלאשים צילמו את חמוקיה, המבקרים השתפכו על הכישרון וכולם אהבו לנגוס מהעוגה של איימי וויינהאוס. ורגע אחד לפני חודש בבלגרד היה אותו רגע שממנו לא הייתה לה דרך חזרה. איימי ויינהאוס הייתה כל מה שכוכבת פופ צריכה להיות. אמנם לא הייתה לה קריירה מחושבת כמו זו של מדונה, היא לא בחרה באופציה השיקומית של בריטני ספירס של ארה"ב, היא ההפך מהבת של השכן אדל, היא עשתה את אותם דברים שלילי אלן עשתה וידעה להפסיק בזמן  ואת הפרובוקציות של מעשיה ליידי גאגא מחשבת לנוסחאות מתמטיות. יותר מכל איימי הייתה מה שהיא, שילוב של רצון בסיסי באהבה והרס עצמי, ילדה רגישה עם נפש טרודה וכשרון אינסופי שסיפקה לתרבות שלנו את כל מה שאנחנו אוהבים בעצמנו כשאנחנו מסתכלים על אחרים.

 

בעטיפת התמימה של האלבום הבכורה "Frank"  אין שמץ של רמז לעתיד חסר המזל שצפוי לבוא על הילדה עם הכלב המצולמת בוורוד. וויינהאוס עשויה מאותם חומרים שבשבילם אנו חיים את החיים והאומנות. היא הייתה גיבורת תרבות בעודה בחיים. בעל כורחנו נפלנו איתה לסם, בעל כורחנו ניסינו להבין מה מסתתר בתוך רעמת שערה ובעל כורחנו נישבנו מרותקים לדמותה. למזלה, ויותר מכך למזלנו, היא הייתה יוצרת מופלאה. שילוב מדויק של קצב, נשמה, היפ-הופ, ג'אז ובלוז שכולם נשזרים לדמותה הקוטבית. מלווה בלהקת אפרו, מגובה בביטים של מארק רונסון, מושפעת מהספיישלס, הזוטונס ומרגישה כמו אחת הזמרות שמקומן לא בכאן ועכשיו. ילדה לבנה עם קול שחור שידעה להכיל בלדה נוגה באותה מידה שבה הכילה באופן מושלם את הגרוב.

איימי ויינהאוס הייתה מתנה זמנית שנזרקה לנו מהשמיים ונלקחה באותה מהירות. ידענו ליהנות מהכישרון באותה מידה שידענו לסלוד ממנה ברגעי השפל. עקבנו אחריה לכל מקום שהלכה ולעולם לא הושטנו יד לעזרה. הסתכלנו טוב טוב דרך החור שנפער לה בפה מההרואין ורק חיפשנו דרכים להסתכל עמוק יותר בתוכו. כאלה אנחנו, כזו היא התרבות, חיים מנרטיבים, ממיתוסים, מאגדות, אוהבים את הדרמה בשיאה ומתעלמים מהרגיל והמשעמם. מאות אלפי תגובות בפייסבוק ואינספור ציוצים של ידוענים ומפורסמים, ואף לא יד אחת שהצליחה לחלץ אותה מהכאב. זו הייתה כרוניקה של מוות ידוע מראש וכרוניקה של הספדים וסיקור תקשורתי מתבקש.

 
Amy Winehouse live in Serbia - Belgrade 18.06.2011 by AceVideos

מעניין לחשוב איך מרגישים אלו שהכירו אותה באמת, מעניין לחשוב למה אבא שלה כיכב בסרט שמתוכו בקע אמירה חריפה של "אני גם רוצה לפתח את הקריירה המוזיקלית שלי על חשבון הבת מפורסמת והבעייתית שלי", מעניין לחשוב איך נשמעים החומרים שהספיקה להקליט, מעניין לחשוב איך הרגישה אמה ששאלה אותה פעם "איפה תרצה להיקבר" ומעניין לחשוב איך היא מסתכלת עלינו מלמעלה וצוחקת. על הרצינות התהומית שבה אנו תופסים את החיים, על הדרך שבה אנו נשבים אחרי העדר, על השמחה לאיד שיש בנו, על החיים הרגילים שלנו. מסתכלת עלינו מלמעלה ומרוצה מהצוואה המוזיקלית האדירה שהספיקה להשאיר. במקרה של איימי,  החיים לא נמדדים בכמות השנים בהם זכית לחיות.

איימי יקרה, אני מקווה שנפשך מצאה מקום של שלווה ומקווה ששיירת מלאכי שמים ישמרו עליך מלמעלה כי את ראויה  למשמר שכזה. ואצלנו אם את שואלת, הדמעות יתביישו להן מעצמן.

תגובות

  • הפרידה היפה ביותר מאיימי שיצא לי לקרוא ביומיים האחרונים

    נתגעגע.

    פרלה, 25-07-2011 10:54

  • כתבה מופלאה

    כתבה נדירה המתארת את חייה של זמרת נדירה

    שרית, 25-07-2011 11:08

  • כתבה מקסימה ינוביץ'

    אסף בן קרת, 25-07-2011 12:30

  • חן

    כתבה מקסימה ומרגשת , כבר מתגעגעת ...

    סיגל, 25-07-2011 16:18

  • כתבה יפה ומרגשת

    גם למי שלא הכיר את הזמרת המוכשרת הכתבה יוצרת חיבור מיידי ופרידה מרגשת ממנה.

    דנה, 25-07-2011 16:38

  • איימי

    אדישות וציניות מיותרים כשבת אנוש כל כך עדינה הייתה זקוקה למילה טובה ולא מחמאה, הצדק עימך ינוביץ'

    גלית גרינר, 26-07-2011 08:37

  • איימי וסבתא שלה

    מאמינים שכנראה הכניסה של איימי לדיכאון (ולסמים) קרתה לאחר מות סבתה בגיל הנעורים של איימי. כנראה הסבתא הייתה סוג של אידאל בשבילה, ולדעתי זה בזכות הערכים היהודיים שהסבתא חייה. לאחר מותה, איימי הנערה נשארה ללא ערכים. והיא לא התפתחה הרבה משם כיוון שבעולם של סמים קשה להיתפתח. אני לא כ"כ חושבת שצריך לסגוד לה.. סה"כ נערה מסכנה שאם הייתה חוזרת לערכי משפחתה, הייתה יוצאת מזה. אז היה אפשר להכיר בה כנדירה

    אלה, 26-07-2011 14:45

  • תגובה

    היא לא היתה כזו גדולה. אבל כתבה מרגשת ומיוחדת.

    ירדן , 26-07-2011 21:29

  • איימי האהובה

    כולנו אהבנו אותה, כולנו התרגשנו איתה, כולנו מסכימים שהיא נדירה, לא כולנו מסכימים שהיא סיימה את חייה בזמן הנכון. מה שבטוח הכתבה הזו נתנה לה את הכבוד האחרון שמגיע לה.

    יפעת , 26-07-2011 22:05

  • ינוביץ חן

    מאיפה הכתיבה הסוחפת את הקוראים.את בזבוב וחייבת להגיע יותר רחוק מאשר ( סליחה) קול הקמפוס.

    טלי כהן, 28-07-2011 16:33