מגזין

פייר? לא התרגשתי

כוכב נולד הפכה את המוזיקה לכלי שמטרתו הבלעדית היא לרגש. היא האחראית לאינפלציה המסחררת ולירידת הערך של הריגוש האמיתי ממוזיקה

מאת סער גמזו. 19-07-2011

תגיות: כוכב נולד

 

מתקשה להתברווז לאחרונה. מרגולמתקשה להתברווז לאחרונה. מרגול

אוטוטו מגיע הגמר המרגש של העונה התשיעית והמרגשת של "כוכב נולד". תשע עונות מרגשות מגיעות לסיומן המרגש בגמר שירגש אתכם כמו שמעולם לא התרגשתם. אם יש מוסד אחד שאחראי לאינפלציה הבלתי נסבלת של השורש ר.ג.ש, הרי שזהו כוכב נולד. כמות הפעמים בהם נעשה שימוש בשורש הזה בתוך תכנית אחת גורמת לתהות האם זו המטרה הבלעדית שלה. האם כוכב נולד באמת מרגשת? מה צריך כדי לרגש דרך מוזיקה?

 

שלישיית הגמר של העונה הנוכחית יכולה לתת את התמונה כולה. יש שם עולה מאתיופיה, דתל"ש עם סיפור משפחתי מורכב ואחד שבכלל לא רצה להגיע לשם. סיפורי המסגרת של שלושתם, אליהם ההפקה חוזרת בכל הזדמנות אפשרית, נועדו להעצים את האלמנט המרגש. כאילו לומר לקהל: "תראו מה זה – עלתה מאתיופיה, צלחה את קשיי הקליטה, נאבקה מול הסיכויים ובזכות השירה הפכה לכוכבת". תסריט של דרמה אמריקאית שמאלצית ודביקה במיוחד, המופע של שיא הרגש.

הדגש העיקרי כבר מזמן לא נח על היכולות הווקליות של המתמודדים, על ההגשה שלהם, על החיבור לטקסט, על התוספת האישית שלהם לשיר, על קול יוצא דופן. ההפקה דואגת שתגיעו מרוגשים כבר לנקודת הזינוק, משם זה רק ילך ויתחזק. אם היו שופטים את המתמודדים לפי הקריטריונים שציינתי, ספק אם היינו מגיעים לעונה התשיעית של התכנית. פאנל השופטים של העונה הרבה לציין את גילם הצעיר של המתמודדים. גיל צעיר מרמז על מטען חוויות דליל יחסית, על עומק רגשי רדוד יחסית ועל ניסיון חיים מועט יחסית. מי שלא התנסה באהבה נכזבת לא יוכל להתחבר לשיר על אחת כזו, ובטח לא להגיש אותו בצורה משכנעת. מי שלא חווה בגידה/ אכזבה/ פרידה כואבת/ אובדן אישי לא התעצב לחלוטין כאדם ובטח כזמר. לצד פאנל השופטים ממוקם הקהל, שגם הוא ברובו המוחץ צעיר בשנים. הם בכלל מתרגשים מעצם היותם באולפן טלוויזיה או מהיותו של מתמודד זה או אחר חתיך/הורס/מאמם. זה באמת חשוב איך ומה הוא שר?

באנגלית משתמשים במילה Move כדי לתאר התרגשות. בעיניי, זוהי דרך נכונה יותר לתאר את הפונקציה של המוזיקה. היא לא צריכה רק לרגש גרידא, אלא גם להזיז. מוזיקה צריכה להרגיז, להתריס, לחרמן, להלהיב, להרקיד, לבעוט, ללטף, לחמול, לשנוא, להתסיס, להצחיק, לבקר, לצעוק, לשנות עמדות, ללדת מהפכות, לסחוף אותנו מכאן ועכשיו. מוזיקה היא לא רק בידור, מוזיקה היא אמנות. אבל בכוכב נולד זה לא קורה. אין סיכוי שבמדורת השבט ישירו שירי מחאה, אין סיכוי שבפריים טיים יוולדו מהפכות. אין סיכוי להזיז. רק לרגש. מהסיבה הזו לא תמצאו שם שירים של אמנים כמו זאב טנא, לעולם לא יעשו הומאז' לשירי "מלכת אמבטיה" של חנוך לוין ולא תינתן במה לספיישל נוצץ משירי אלג'יר.אלה לא החומרים ש"מברווזים" או "מג'עג'עים" את מרגול, הסמכות העליונה בעניינים מרגשים.

דמיינו את המבט על הפרצוף של צדי צרפתי כשמתמודד יבצע את השיר הזה:

האמת היא, שבחלק קטן מאד מהזמן התכנית מצליחה לרגש. בשבוע שעבר, כשלירון רמתי ביצע את "כוכבי לילה יזהירו" קליפת האדישות שלי התפקעה. סופסוף הגיע רגע מעניין, ביצוע ייחודי, הגשה אישית מאד, חותמת ברורה של מבצע ולא עוד העתק חיוור של שיר קנוני. באופן לגמרי לא מקרי, הוא אחד המתמודדים "הקשישים" של העונה הנוכחית. רמתי לא מייצג בצורה מושלמת את האתוס הכוכב נולדי. הוא לא מתעקש להיכנס לדמות המרוגשת עם העיניים המצועפות ולהביא לחלוחית לעיניי הקהל. אבל הצרה היא שדווקא הניסיון האינסופי לרגש בכל מחיר, גורם לירידת הריגוש. הניסיון ללחוץ את בלוטות הרגש של הצופים למקסימום יוצר עודפות מאלחשת בתחום הרגש. הצופים, שהתלהבו בתחילת הדרך מצמיחתה של סינדרלה אחרת מול עיניהם בכל עונה, כבר לא כל כך מתרגשים. הם מגלים סימפטיה כלפי מתמודד זה או אחר בגלל סיפור חייו ומצביעים על סמך אותה הסימפטיה. אבל סיפור חיים קשה או לא שגרתי הוא לא הנושא שלשמו התכנסנו. אנחנו כאן בשביל המוזיקה, והמוזיקה הזו כבר מזמן לא מרגשת. בטח שלא מזיזה.

רגע אחד מרגש למרות הכל:

תגובות

  • בכל העולם יש כוכב נולד. השאלה היא למה כאן זה כל-כך משפיע?

    סנופי, 19-07-2011 10:47

  • הדיקטטורה של הרגש

    http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/221209_The_Dictatorship_of_Emotion.aspx

    אביעד, 19-07-2011 16:05

  • כוכב נולד- תכניתו של השטן

    מה אתם מצפים- נותנים לצביקה הדר להנחות תכנית כזאת?

    TheNeverEndingDancer, 19-07-2011 18:22

  • או במילים אחרות

    ממסד=כסף=טלויזיה=welcome to the mechine התכנית הארורה הזאת לא ריגשה לי את קצה העפעף, מעולם.

    TheNeverEndingDancer, 19-07-2011 18:26

  • גם לפה הגיעה התוכנית המחליאה והמאוסה הזאת?

    נמאס, 20-07-2011 00:48

  • נו, באמת, חברה! זה לא כ"כ נורא! יש מעט צדר בדבריכם, אבל הילדים האלו משקיעים שם את נשמתם! אתם הם אלו עם הסטיגמות

    אלה, 20-07-2011 10:54

  • המשך

    אלה, 20-07-2011 10:57

  • ודווקא אני זוכרת את עצמי בגיל 16. מאד הייתי מתרגשת משירים (הן מהמנגינה והן מהמילים)

    בתגובה הקודמת זה היה "צדק", כמובן

    אלה, 20-07-2011 10:59