מגזין

אני נמצא כאן

יוסי חלילי נסע עם ברי סחרוף לצד השני של העולם וחזר עם תובנות על החיים. סיפור על שמחה ועצב

מאת יוסי חלילי. 04-07-2011

תגיות: יוסי חלילי, ברי סחרוף, אתה נמצא כאן

 

צילום: גיל רוביוצילום: גיל רוביו

אתם יודעים מה אני לא אוהב? קביעות נחרצות כאלה. אנשים שבביטחון מוחלט ובכמה מילים שמתחברות יחד לכדי משפט או שניים, מחליטים בידענות אינסופית שמשהו' או מישהו מסוים' הוא הכי טוב או הכי רע או הכי צודק או הכי לא. בדיוק בגלל זה אני מאוד נזהר כשאני כותב את המשפט הבא, אבל נראה לי, או לפחות ככה אני מרגיש נכון לנקודת הזמן הנוכחית, וזוהי רק הדעה שלי כמובן והיא בטח לא יותר טובה משל אף אחד אחר, כי אני הרי לא איזה מבקר מקצועי ש... שיט, נסחפתי. כל מה שאני מנסה להגיד הוא שיכול מאוד להיות ש"אתה נמצא כאן", אלבומו האחרון של נסיך הרוק הישראלי הנצחי ברי סחרוף, הוא האלבום הטוב ביותר שלו עד כה.

 

 

» אתה נמצא כאן - לביקורת אלבום של אורלי נקלר

ולא, אני ממש לא ממעיט בערכם של אלבומים מהפכניים ופורצי דרך כמו "הכל או כלום" או "סימנים של חולשה", שהיוו אבני יסוד בפס הקול המתעצב של שנות נערותי. אני גם לא מזלזל באלבומים כמו "נגיעות" ו"האחר" שליוו אותי במשך שעות אינסופיות בשמירות צבאיות בלתי נגמרות ובנסיעות הביתה ממקומות שכוחי אל. יודעים מה? אפילו לא בפרויקטים מוקדמים בהשתתפותו של סחרוף דוגמת Minimal Compact ו-Foreign Affair, שקטעים שלהם התנגנו באופן שוטף על הגיטרה שלי במסעותי בעולם. אני רק חושב שהאלבום האחרון שיצא לפני שלושה חודשים, כמה ימים אחרי חגיגות יום ההולדת שלי לגיל שמביא אותך לחשוב מה עשית עם החיים שלך עד עכשיו ומה אתה מתכוון לעשות אתם הלאה, מצליח לדבר אלי ברלוונטיות ממשית שכזו, ולספק לי שמחה ועצב ונחמה והזדהות והזדמנות להרהר ולהבין ולהטיל ספק.

עזבו לרגע את הפרמטרים המקובלים לכאורה של ביקורת מוסיקה מדוקדקת לאלבום. יש לי מה להגיד גם על ההפקה שמסביב, על העיבודים, על השותפים לכתיבה, על בחירת הסינגלים ועל רצף השירים כמכלול כפי שהם מופיעים ב"אתה נמצא כאן". אבל אם לומר את האמת, זה לא ממש מעניין. ברי סחרוף מוכיח לכולם (כולל רע) כבר שלושה עשורים שהוא יודע מה שהוא עושה. הדבר המדהים באמת היא העובדה שבכל פעם מחדש מצליחה המוסיקה שלו לחדור ולא להרפות עד שמגיעה איזו הבנה, איזה ניצוץ מחשבה שנדלק, איזו הקלה. זה אמנם לא קורה מיד, וגם הפעם נדרשו האזנות חוזרות ונשנות לאלבום, מתחילתו ועד סופו, בכדי להבין שהחיים שלי כישראלי מתבגר כתובים בתוכו. אבל מתישהו ריף הגיטרה תופס אותך ומאחוריו נחשפת פתאום עוד תובנה, ובהמשך מתגלה לו עוד קטע שפוגע בול ועוד אחד ועוד אחד. כי מי לא מרגיש היום שזהו זמן של מספרים? שלהישאר תמים עולה המון וגם נחת לא ממש זול להשיג? שלא לדבר על שבת אחים גם יחד שנעלם אט אט מהאופק. מה טוב ומה נעים? השיר שלנו. טלנובלה בנבכי הריאליטי.

» ברי סחרוף מתארח ב"סתימה זמנית" - להאזנה לתכנית

איך אפשר להישאר אדיש למשפט כמו "כלום זה לא סתם" כשכולנו רצים כל הזמן לאט במקום, במין תענוג עיוור אחר העין שאינה יודעת שובע? כנראה שרק ביום בהיר אפשר לראות דברים מסוימים, עד אינסוף. ועדיין, קשה למצוא מנוחה כשהעין נשארת פקוחה, וכל שנשאר הוא רק להאמין שיהיה טוב ואולי תבוא איזו נחמה. גם בימים הנוראים בהם הלב רעב ובבטן מועקה, על ספסל מול הבית עם בירה מקומית והרגשה שהשמיים מעל נקרעים לגזרים. כי הזמן אתם יודעים, הופך את כולנו לקשים. ולמרות הכל אנחנו עדיין כאן, בארץ הפלאות, מבינים בדרך הקשה שקסם לא יבוא לעומדים מהצד, לא ייפול מהשמיים ברגע אחד. שאלה פני הדברים בישראל של שנת 2011 ושאת הדרך עלינו לעבור במלואה, עד שנפתור את הבעיות, נתפכח ונחזור בחזרה הביתה, אל המקורות והשורשים שלנו.

חודש וקצת לאחר החזרה שלי מביקור בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, עם מספר לא מבוטל של האזנות לקולו של סחרוף ורק עכשיו אני מבין. אחרי כל המחשבות על קריירה וכסף קל, אהבה זרה, חברים, כדורגל בשישי ושפת אם, פתאום, בעזרת אלבום אחד גאוני ומופלא זה נראה לי הכי ברור בעולם – אני נמצא כאן.

האזינו לאלבום במלואו:
 

תגובות

  • לאט לאט

    כמי שגדל על סחרוף עקב בצד אגודל. החל מהכול או כלום הפופי יותר שנשמע נחמד בגיל 18 דרך סימנים של חולשה המדהים שהקדים את זמנו באלפי שנות אור לקראת השחרור מהצבא דרך נגיעות המלהיב באמצע שנות העשרים האחר, 11א, אבן גבירול ועודהאלבום הנוכחי הנו אלבום שנראה כדורך במקום. לדעתי ברי ניסה לחזור למקום של נגיעות, כלומר פנייה לקהל הרחב אלבום פופי יותר והרבה יותר נגיש. אבל מה לעשות ברי כבר לא יכול יותר ללכת אחורה הוא פשוט נמצא כל כך הרבה לפני כולם שזה פשוט כבר לא אפשרי. ולכן האלבום הזה הוא אחד החלשים יותר שלו (וגם כך אחד הטובים ביותר השנה). לדעתי ניתן יהיה להשוות את האלבום הזה לאלבומים אחרים של ברי רק בעוד שנה שנתיים. רק אז אפשר יהיה להבחין מה ניצחי ומה זמני. ברי מן הסתם יחזור לעבוד עם רע מוכיח ויעשה את מה שהוא יודע הכי טוב - להיות עמוד האש לפני המחנה. אין צורך להסתובב לאחור, הקהל כבר יגיע לשם. נשיקות הדוד

    Uncle Joe, 04-07-2011 22:39

  • מהר מהר

    דורך במקום? אחד החלשים של ברי? איך אפשר לכתוב את זה? ולא כל מה שהוא פופי ונגיש חייב להיות רע בהכרח מתי נבין את זה כבר? אחד האלבומים הטובים של ברי אם לא ה...

    דוד של גבר, 06-07-2011 14:28