מגזין

Video Game Saved The Radio Star

איך הפכה הגיטרה מכלי מיתרים לכלי כפתורים? ולאיזו תחנת רדיו תאזינו בזמן נסיעה פרועה ברחבי העיר? כתבה שניה בסדרה

מאת בן אליעד. 20-06-2011

 

בתחילת שנות האלפיים מרבית חברות התקליטים הגדולות לא ראו את הפוטנציאל הנפיץ שקיים בשוק המשחקים האלקטרוניים. להפך,הם אף ראו בו בידור "נחות" בהשוואה לסרטים ולטלוויזיה. אך בחלוף השנים היוצרות התחלפו, והעלייה המתמדת ברכישת משחקי וידאו וקונסולות משחקים, לעומת רווחי מכירות התקליטים שהחלו לרדת כתוצאה מה"מפץ הגדול" של נאפסטר ותופעת שיתוף הקבצים, אילצו את חברות התקליטים לנקוט באסטרטגיה עסקית חדש שתאמץ את השוק המתרחב.

חברות המשחקים כבר לא היו אלו שרדפו אחרי חברות התקליטים ונתקלות לרוב בסירוב, אלא היו אלה חברות התקליטים שפנו מיוזמתן למפתחים ומפיקים במטרה להכניס את הטאלנטים שלהם למשחקי וידאו שנמצאים בפיתוח, בייחוד לאחר האימפקט העצום שנוצר בזכות Guitar Hero, שיצא בשלהי 2005.

Guitar Hero vs. Rock Band

אפשר להתווכח אם זה גורם להזניית המוזיקה, או האם זה יותר עצוב או מביך לראות ילד בן 11 דופק פוזות על גיטרה מפלסטיק ומשחק אותה רי'צי בלקמור, בעוד הוא "מנגן" את Smoke on the water. אבל אי אפשר להתווכח על כך שהמותג Guitar Hero, והמתחרה הגדול שלו Rock Band (שהחברה שפיתחה אותה הייתה אחראית גם על הכותרים הראשונים של גיטר הירו) נתנו זריקת אדרנלין לתעשיית המוזיקה המדשדשת, הפיחו חיים ועניין בלהקות ותיקות וחשפו לאוויר העולם מוזיקאים והרכבים צעירים.

 

 

הנה עובדה אחת יבשה, שתמחיש את ההשפעה חסרת התקדים של משחקי הקצב (Rhythm games): כל מוזיקאי או הרכב שהסכימו להכניס שיר שלהם לאחד המשחקים, חוו עלייה שבין 200% ל-300% במכירות סינגלים או תקליטים. בנוסף, טכנולוגיית ה- DLC, המאפשרת העברה של תכנים חדשים לתוכנה או למשחק דרך הרשת, יושמה היטב במשחקי Guitar hero  ו-Rock band, כשאפשרה באופן שוטף לרענן ולהרחיב את רשימת האומנים והשירים הכלולים המשחק, ולחשוף יותר ויותר מוזיקה חדשה בפני שחקנים.

 

 

עם זאת, שוק משחקי הקצב מיצה את עצמו במהרה עד תום וירד מגדולתו בסוף שנת 2010. מפיצת משחקי Guitar hero הודיעה כי לא תשחרר לשוק יותר כותרים מהמותג, ומפתחת Rock band, אותה חברה שהביאה את הזא'נר לגדולה, לא ממהרת לפתח משחקים נוספים לסדרה ומחכה להתפתחויות טכנולוגיות חדשות שיאפשרו לה להמציא את התחום מחדש. אך מעבר להצלחה חסרת התקדים של משחקי הקצב, נדמה כי מוזיקה כבר אינה רק ברקע או משהו נפרד מתוך המשחק. המוזיקה החלה להיות חלק אינטגרלי מחווית המשחק עצמה.

קחו למשל את Brutal Legend, משחק שעוצב כולו בהשראת ז'אנר המטאל - יוצר ובמאי המשחק טים שפר, שהוא גם מעריץ מטאל מושבע, רצה ליצור אטמוספרה מושלמת לסביבת המשחק המבוססת על המוזיקה עליה הוא גדל. לכן, בניגוד לקולגות שלו, במקום להסתמך על עזרה מחברות תקליטים אינטרסנטיות שינצלו את הפרויקט לקדם אומנים החתומים אצלם ומתוך כוונה להביא את מעריצי המטאל על סיפוקם, ערך שפר ביחד עם המנהלת המוזיקלית אמילי רידג'ווי תחקיר ארוך ומקיף שנכנס לעומקו של הז'אנר, בעזרתו של אלן הורוקס, אחד הבעלים של  Aquarius Records, אחת מחנויות התקליטים העצמאיות הוותיקות ביותר בארה"ב, ומי שהוגדר על ידי שפר כ"אינצקילופדה מהלכת" של הז'אנר. התוצאה הייתה פס קול עצום הכולל 107 שירים שנבחרו בפינצטה, של יותר מ-70 אומנים, מאבות המזון של הז'אנר, דוגמת ג'ודיאס פריסט, מגהדאת' ואוזי אוסבורן (שאף תרם את קולו עבור את אחת הדמויות במשחק, בנוסף לאגדות נוספות כמו למי קילמיסטר, סולן ובסיסט מוטורהד).

 

 

אחת החברות שידועות בשילוב מוזיקה תחת רישיון במשחקים הינה Rockstar games, יוצרת סדרת Grand theft auto, או בקיצור GTA, בהן סביבת המשחק הייתה מבוססת על עיר וירטואלית המציעה חופש פעולה רחב ידיים עבור השחקנים. סדרה זו הייתה פורצת דרך בתחום, החל מהכותר השלישי בסדרה יכלו השחקנים להאזין לשמונה תחנות רדיו פיקטיביות מחולקות לפי ז'אנרים. במשחק הרביעי בסדרה, עוצבו 20 תחנות רדיו, 17 מהן מוקדשות אך ורק למוזיקה, הכוללות ביחד יותר מ-200 שירים, מביניהן אתם יכולים במהלך המשחק לבחור להנאתכם את מיילס דיוויס  בתחנה המוקדשת לג'אז בהנחייתו של המתופף האגדי רוי היינס, לתפוס שיר של מונטוניקס בתחנה שכולה מוקדשת לאינדי-רוק ,או להאזין לדיוויד בואי וג'נסיס ב-Liberty rock radio ש-DJ התחנה שלה הוא לא אחר מאשר איגי פופ. (אגב, אני לא מעודד האזנה לקווין במהלך נהיגה פרועה בכבישים. מכוניות מתנגשות זה בסדר)

 

 

ההתפתחות הטבעית של תעשיית המשחקים עשתה בסופו של דבר רק טוב למוזיקאים, שמקבלים יותר ויותר הזדמנויות לחשוף את יצירותיהם באפיקים שלא היו קיימים בעבר. אך בזאת לא נגמר הרומן שבין מוזיקה למשחקי וידאו, שכן הביקוש של מעצבי משחקים למוזיקה עבור משחקים פרי פיתוחם אינו מסתיים רק בלרכוש רישיונות עבור שירים ספציפיים, אלא גם בשילוב מוזיקאים כחלק בלתי נפרד ממלאכת הפיתוח, על ידי עיצוב וכתיבת פסקול עבור המשחקים. כל זאת ועוד, בכתבה השלישית והאחרונה בסדרה.

 

 

נקודות בונוס לסיום

Faunts-M4 Part II - שיר הסיום (המצוין) של המשחק  Mass effect משנת 2007.

 

 

מה הקשר בין דיימון אלברן לפיפ"א? ואיך הפך הגיימינג לאחת מהפלטפורמות החשובות לקידום מוזיקה? כתבה ראשונה בסדרה

תגובות

  • איזה יופי של כתבה

    והנה ליקי לי בטריילר של באטמן החדש http://www.youtube.com/watch?v=XzXqNZEL5Fc

    אמיר ע, 20-06-2011 13:22

  • אסור לשכוח את החלק הכי טוב במשחקי Portal של Valve

    שיר הסיום הגאוני של המשחק הראשון: http://www.youtube.com/watch?v=Y6ljFaKRTrI והסיום הקצת פחות טוב של המשחק השני: http://www.youtube.com/watch?v=dwimhjXkS88

    בלטמן, 21-06-2011 18:58