מגזין

פיק אוף דה וויק #4

שדרני קול הקמפוס מאגדים עשרה דברים (לפחות) שעשו להם את השבוע החולף לקצת יותר טוב. אל תסיימו את השבוע בלי להכיר את "שנפי", הקרוקודיל הקטן

מאת קול הקמפוס. 10-06-2011

מעל מאה שדרנים שונים משדרים בקול הקמפוס. מעל מאה תכניות שונות משודרות כאן בכל שבוע. כדי לזקק את המיטב של המיטב, וכדי לשתף אתכם לא רק בחדשות המוזיקליות הטובות של השבוע, נולד הטור "פיק אוף דה וויק". מדי שבוע, מקבץ של שדרני קול הקמפוס ייתנו לכם (לפחות) עשרה דברים ברשת ששווה לכם לבדוק.

 

אהבתם? שתפו וספרו לחבריכם! גם לכם יש בונבוניירה? שלחו לנו לינק וכמה מילים ל: info@106fm.co.il

הבחירות של חולית בלאו:

יצוריי קרקס, זומבים ונקרופיליה - הקליפ החדש של קנייה ווסט לוקח את אזור הדמדומים צעד אחד קדימה.

למרות שהוא בהחלט לא הראשון להשתמש באלמנטים מזעזעים כדי לייצר באזז לקליפ, איכשהו גם הגועל הופך אצל קנייה לסטייל. האמת היא, שלרוב אני לא ממש מחבבת את הבחור, ואת ג'יי זי עוד פחות, אבל ניקי מינאז' האדירה מצליחה להפוך גם את השיר הזה למגניב.

 

וידוי מעט מביך - תמיד קינאתי במלכות דראג. בעיקר ביכולת שלהן להיות לגמרי "אובר דה טופ" ולהפוך לכמה רגעים למישהו אחר. השבוע יצא קליפ הפרומו למסיבה הפותחת את פסטיבל הקולנוע הגאה, בכיכובן של שלוש הדיוות - טלולה בונט, בטי לישס ועושרי; ובבימויו של נמרוד שפירא. מדהים ומפתיע לראות הפקה כל כך מעניינת ומדויקת, שכלל לא סובבת סביב מוזיקה מקורית. ההשקעה בפרטים הקטנים, הסיפור שמועבר בצורה מרגשת והאהבה של היוצרים לעשייה, הופכים את הפרויקט הזה לאחד הקליפים המרשימים שנעשו כאן לאחרונה.

 

הבחירה של ליאור רחמני:

פיצ'רים חדשים מהתפוח הגדול - בדרך כלל אני לא מתיישב ליד המחשב בכל כנס מפתחים שמארגנת אפל בהתרגשות של ילד, כדי שלשמוע מה חדש. גם הפעם כשהציגו סטיב ג'ובס וחבריו את מערכת ההפעלה החדשה למק, לאייפון ואייפד ואת שירותי הענן החדשים, לא נצמדתי למסך. אבל שבועות חג מפתיע , בלי להודיע הוא פינה לנו סופ"ש בתוך סופ"ש. מה שהשאיר מלא שעות ריקות והזדמנות לשבת מול המחשב כדי לדוג את כמה פיצ'רים די מגניבים.


אחת המועקות הגדולות ביותר בעולם המחשבים עוסקות בשמירת קבצים. כמה פעמים בחיים כתבתם משו וסגרתם את המסמך בלי ששמתם לב, או כי המחשב החליט שהוא הולך לישון ונאלצתם להתחיל הכל מחדש? במערכת ההפעלה החדשה, ברגע שפתחתם מסמך כלשהוא במחשב, מתבצעת באופן אוטומטי שמירה לכל השלבים. ניתן לחזור אחורה בזמן לשלבים הראשונים בכתיבת המסמך, לשלב בין הטקסטים שנכתבו בהתחלה לטקסטים חדשים שנכתבו, ועוד.
באייפד 5, המקלדת מתפצלת לשני צידי המסך, וכך ניתן לכתוב עם שתי ידיים. תתחילו לאמן את בהונות ימין ושמאל, הנה זה מגיע!
באייפון 5, אם פתחנו את המצלמה, כפתור הפלוס של הווליום יהפוך לכפתור הצילום (גאוני), וגם נקבל ריכוז של שלל הנוטיפיקיישנים בעמוד הפתיחה, מה שיאפשר לשלוט במגוון האין סופי של התרעות שמגיעות אלינו כל שתי שניות .
למרות שאפל נכנסים לשוק העננים באיחור , כולם כבר יודעים שהיכולת שלהם להרגיל אותנו לשיטות עבודה חדשות היא מהגבוהות.

הבשורה הגדולה מכולן , אפשר לגזור את כבל הסנכרון המעיק. מעכשיו, הכל מתעדכן ברקע. אייקלאוד יסנכרן בזמן חי בין המכשירים השונים: מחשב, אייפון, אייפוד, פגישות, תמונות, מוסיקה, מיילים, תוכנות. הכל באופן אוטומטי לכל מכשיר שנגדיר. 

יש לנו עוד סוף שבוע לפנינו, אז אולי גם לכם יהיה זמן לצפות בועידה ולחפש את הפיצ'ר שישמח אתכם:

 

הבחירה של דניאל קיסלוק:

משחק ילדים - אחד הקלפים הצבעוניים והכייפים שיצאו השנה עד עכשיו, רעיון מעולה עם תוצאה מגניבה. גורם לי לרצות לחזור לילדות באופן קיצוני, למרות שאיפשהו מטרידה אותי העובדה שהילדים האלו יראו את התוצאה הסופית של הקליפ אחרי העריכה. השיר שייך להרכב האינדי הלונדוני IT TROPICAL מתוך האלבום Native To שיוצא ב13 ביוני.

 

 

הבחירה של אייל דסקל:

בעברית זה נשמע יותר טוב - אחרי האלבומים המצוינים של אסף אמדורסקי (צד א'), ברי סחרוף (אתה נמצא כאן) ונועם רותם (ברזל ואבנים) מגיע ל-2011 גם האלבום החדש של העברית, שכמו כל השמות האחרים מפלרטט, בלי ליפול מאיכיותיו לרגע, בין מיינסטרים לאלטרנטיב. העברית, שנעצו סיכה לפני חמש שנים עם אלבום הבכורה שלהם (מסיבת כיתה מתוכו) חוזרים עם "רגשות מודרניים". ביחס לקודם, הפופיות שלהם הועמקה. הם יותר קומוניקטיביים, אך לא מתוך רצון להגיע לקהל רחב יותר, אלא במובן שהטקסטים ובעיקר הלחנים והעיבוד המוסיקלי עלו שלוש ליגות למעלה, אם לא יותר. דרך החידוד באיכויות והשקידה על שירי פופ נפלאים (כמה מהם פשוט מושלמים), ראוי שהאלבום הזה יזניק אותם מהקומה השלישית לשמיים. מהאזנה להאזנה הוא ממכר ומרגש יותר יותר בעוצמתו.

 

הבחירות של עדי הררי:

כמה אינדי שתרצו - המלצה חמה מגיעה לבלוג מוזיקה שגיליתי ממש לאחרונה. הוא נקרא It's All Indie וכולל קהל מצומצם של 3,500 חברים בפייסבוק. בעמוד הראשי תוכלו לשמוע ולקרוא על סינגלים חדשים של להקות כמו ארקטיק מאנקיז ו – The Vaccines, אבל אם תחפרו קצת יותר, תשמחו לשמוע על כל מיני בשורות מעניינות שמגיעות מלונדון, פריז, ארה"ב ואפילו שטוקהולם. הבלוג לא מתעדכן לעיתים קרובות (בערך פעם בשבוע) אבל המלאי של הלהקות המעניינות שגיליתי שם פשוט שווה להיות Fan  שלהם. ואי אפשר להמליץ מבלי לתת הדגמה: אלו הם Peace, כנראה רביעייה מאנגליה והם בהחלט אחד הדברים הכי מרענים שיצא לי לשמוע לאחרונה.

BBLOOD by P E A C E

חרא סרט, חייבים לראות - במסגרת חיבתי הגדולה לבי-מוביז מכל הסגנונות והז'אנרים, נתקלתי השבוע בסרט עם השם Dead Hooker in a Trunk, ועם כזה שם מעולה, הייתי בטוחה שאני לא יכולה לטעות. מדובר על המיצג הקולנועי (אין לו את הזכות להיקרא סרט) ברמה הנמוכה ביותר שיצא לי לראות כבר המון זמן, מהסוג שעושה כבוד לסרטי מגמת קולנוע של עירוני ב' פתח תקווה שמשודר בערוץ המקומי בתשע בבוקר. צילום תזזיתי, עריכה מביכה, עלילה מופרכת ומשחק מוגזם. ולמרות כל החסרונות, העובדה שכל העניין הזה לגמרי מודע לעצמו עושה את הצפייה למעניינת יותר. דמויות בלי שמות, מיוצגים על ידי סטריאוטיפים של סרטי אימה, זוויות צילום ידועות ומוכרות והרבה צרחות. לא קל לצפייה מלאה, אבל בהחלט מעניין - לפחות 20 דקות. מה שכן, הטריילר מעולה:

 

הבחירות של תומר גולן:

עקיצה בשישים שניות - עולם התוכן הדיגיטלי משווע לתוכן חדש, כזה שידביק את הגולש לפחות לדקה או שתיים למסך. זה לא חדש, זה גם לא משנה מה בדיוק הוא התוכן, כל עוד הוא ארוז בצורה שאפשר להציג כמשהו מעניין, או שיש בו סוג של סלבריטאים (לא תמיד משנה מאיזה דרג), זה עובר שידור. מגזין פיצ'פורק שנמצא תחת משבר אמון קשה של גולשיו (אובדן של כ-50% אחוז מגולשים בתוך שנה), נפל במלכודת הדבש הזו בדיוק. הכירו את סדרת סרטוני הרשת החדשה של המגזין -  "60 Seconds Left", במקור, מקום לתת לאמנים 60 שניות לעשות משהו מעניין. התוצאה...טוב, איכות זה מושג שנוי במחלוקת.

לדודל של גוגל 3 פינות - כשרוצים לדבר על רעיונות יצירתיים, תמיד יהיה מישהו שיגיד "צריך לחשוב מחוץ לקופסא". זה קצת דבילי, כי לכל אחד יש את הקופסא שלו, לצאת ממנה למסע של מחשבו זו פעולה שדינה אישפוז באברבנל. חבר טוב שלי מציג את שלב היצירה כיתרון למי שיש לו קופסא גדולה יותר. השאלה היא איך לוקחים את פילוסופיית חדר המדרגות הזו והופכים אותה לפעולה ממשית ויצירתית? קחו את חבורת המעצבים של גוגל לדוגמה. הח'ברה הללו תקועים עם 6 אותיות, אבל נדמה שהם לא נחים לרגע, כעובדה, הסמליל של החברה משתנה לעיתים תכופות. למשל, השבוע קיבלנו מחווה לגיטרות של לס פול, כך זה נראה:

 

 

יאמר לזכותם של אנשי גוגל שהמחוות שלהם להתרחשויות בעולם הן יצירתיות לשמה, אומנות של ממש בעידן של קאט&פייסט ולחלוטין מעשה מעוררות השראה. את כל העבודות (משנת 1998 ועד היום) הללו הם שומרים ברשת למי שרוצה לקבל קצת השראה.

אלבום-רשת - אמון טובין, מהמבריקים במפיקי הסאונד בעולם, שיחרר לפני כחודש אלבום חדש בשם ISAM בלייבל נינג'ה-טיון. מי שלא מכיר את האלקטרוניקה המחוספסת של מר טובין, עלול לפתח התקפי חרדה משמיעה ראשונה. למרות השנים הארוכות שלו כמפיק, הנאמנות שלו לסאונד מקורי מעוררת הערצה והדייקנות שלו בעיצוב השכבות הרבות שעוטפות את הסאונד מעודדות את המחשבה. פה תוכלו לשמוע את האלבום החדש ברצף ולקרוא במקביל את הגיגיו של מר טובין לגביו. אם אהבתם, תעשו לעצמכם מנהג קבוע ובקרו את אתר הבית מידי פעם כדי להתעדכן ולהנות משירים שהוא מציע להורדה בחינם (כרגע יש שם את השיר Lost & Found ).

 

הבחירות של אמיר עטר:

אוסף אישי באמת - יש אנשים שמצאו שימוש מעניין לאוסף התקליטים הישנים שלהם וחלקם אף הפכו אותם ליצירות חדשות לגמרי בפרשנות אישית.

 

זו רק דוגמהזו רק דוגמה

וגם רגע של זן -

תגובות

  • איזה כייף

    איירין, 14-06-2011 10:19