מגזין

קליפטומניה

תאיר קסלר, קליפטומנית כפייתית שגדלה על ברכי ה-MTV, מביאה לכם מדי שבוע את הקליפים הכי יפים, נוגעים, טיפשיים, מצחיקים ומוזרים שהמסך שלכם ידע והשבוע אפטר פורים

מאת תאיר קסלר. 23-03-2011

תגיות: קליפים, קליפטומניה, Peaches, נעם נבו, דנה עדיני, R.E.M

 

הפורים הזה היה ארוך מאוד, אפילו ארוך מדי. יש יותר אלכוהול מדם בורידים, העיניים שורפות מעשן והתחפושת מתחננת שתכבסו אותה כבר. גם האמא הכי טובה בעולם תתקשה להוריד כתם של קטשופ/דם/אודם (לא ממש זוכרים מה זה היה לפני כמה ימים) אחרי כל כך הרבה זמן. אז שניה לפני שנפרדים סופית ועולים על ג'ינס וטי שירט כמה קליפים עם נגיעות פורימיות.  

 

R.E.M - Alligator Aviator

המילה הראשונה שלמדתי שהגעתי לניו יורק היתה escalator , מדרגות נעות או דרגנוע במילים יותר יפות. מאוד אהבתי את המילה הזאת, מכיוון שהיא נגזרת של המילה to escalate, לעלות, בעוד מקבילתה העברית נגזרת מצמד המילים מדרגה ונע, פשטני לחלוטין. האמריקאים כמו האמריקאים צריכים שכל דבר יהיה גדול חזק ועצמתי, לכן למרות שלרוב משתמשים במילה כדי לרדת ולעלות לסאבווי הם בחרו לראות את החצי כוס המלאה ורק לעלות. לעלות אל עולם מיוחד שנמצא מתחת לאדמה, שם חוברים מוזיקאים, רקדני ברייקדנאס, אומנות גרפיטי ועוד. אז איך אפשר לחשוב בכלל לקרוא לזה לרדת?

I feel like an alligator 
Climbing up the escalator 
Climbing up the escalator 
I feel strong 

במילים אלו מייקל סטייפ פותח את השיר, וזורק אותנו לאותה הרגשה של חוזקה וביטחון מופרז. ואם כבר מדברים על חוזק וביטחון מופרז מי שעומדת לצידו בקליפ ותורמת את קולה לשיר היא Peaches, המוזיקאית/פרפורמרית המטורפת שבזמן האחרון היא נותנת גז, רואים אותה בפרויקטים שונים ומשונים והיא מצליחה לצאת מבועת ברלין, איזור הנוחות שלה, ולהגיע למקומות שלא ציפו לראות אותה. זה מה שאני אוהבת אצל R.E.M , הם כבר יכלו להיחשב כדינוזאורים בעולם המוזיקה אבל הם ממשיכים להיות רלוונטיים בגלל שהם קשובים למה שהולך היום בעולם. הקליפ הזה פתח לי את התיאבון בכל הקשור ל R.E.M ו- Peaches בלי שום קשר לאהבתי לאפרסקים. כל מה שנותר לי לומר הוא- See you later alligator!

 

 

נעם נבו - אל תחפש

שלייקס זה האביזר הכי-פורים שיש, אין מצב שתראו שלייקס ביום אחר בשנה, פשוט לא קיים. ועוד דבר, יש בקליפ הזה ליצן אז למרות שהוא מאוד איטי ושקט הוא מתקשר לפורים ויותר מכך, בגלל הסיבות האלו בדיוק הוא מתקשר לאפטר פורים. אחרי כל החגיגות, הנוצות והשתיה אנחנו מוצאים את עצמנו יושבים בגרוטאות של החיים שלנו, המציאות הנוראית שוב מכה לנו בפרצוף. הקטע שאני הכי אוהבת בקליפ, הוא כשהם מנגנים על כלי נגינה עשויים מגרוטאות וכמובן, את הסוף שבו הלהקה שוברת את הכלים. רוקנ'רולללל!

 

 

דנה עדיני- אשליה

קליפ מקסים לשיר דרמטי ביותר. הקליפ מזכיר לי הכלאה בין “Meet me halfway” ו- “Where the wild roses grow” . כמו שכבר כתבתי מספר פעמים בטור הזה, סטופ מאושן זה השחור החדש של עולם הקליפים. קשה שקליפ שצולם בטכניקה הזאת לא לצאת מגניב. היא גורמת לנו לקפוץ בין העבר (טכניקה די מיושנת) לבין העתיד (אבל עושה לנו את זה בטירוף) וגורמת לנו להרגיש כמו ילדים בדיסנילד. דנה עדיני נראת פה כמו נסיכה אמיתית והשילוב של השירה, הצילום, הטכניקה ודנה מכניסים אותנו ליער אשליות קסום.

 

 

קליפטומניה בפייסבוק!

תגובות