מגזין

בולגריה ממש מעבר לפניה

"העולם גדול והישועה מעבר לפינה" הוא סרט קטן, הגדול ביותר שיצא מבולגריה. איכשהו הוא נחת גם אצלנו

מאת אסף בן-קרת. 28-02-2011

 

"העולם גדול והישועה מעבר לפינה" מגיע ארצה באיחור של שלוש שנים מאז נעשה, וההחלטה להפיצו בארץ מעט תמוהה, אך בהחלט מבורכת. כידוע לכל, מפיצי הסרטים הישראלים מונעים מהקהל המקומי תענוגות קולנועיים רבים ולעתים אף גדולים (ומאידך גם חוסכים מאיתנו כמות לא מעטה של זבל), ועל כן עצם העובדה שסרט קטן מבולגריה מגיע ארצה ללא שום התראה, פרס חשוב, ביקורות אוהדות או הייפ היא כמעט אירוע נדיר. על ההחלטה להקרינו בסינמטק תל אביב וקולנועים נוספים, ללא קשר לאיכות הסרט או תוכנו, היא צעד שלא נראים כמותו במחוזותינו.

ועכשיו לסרט. אלכס, סאשקו בפי משפחתו, נולד בבולגריה של אמצע שנות השבעים. בשנת 1980 עולמו מתהפך אך הוא צעיר מדי כדי לדעת זאת. ואסקו, אביו של סאשקו, מתבקש על ידי השלטונות לרגל אחרי באי דן, אביה של אשתו, בחשד שגישתו נגד השלטונות חורשת רעות ומסוכנת למדינה. ואסקו מסרב, ומחליט לברוח עם אשתו יאנה ובנו סאשקו. בינתיים באי דן, סבו האהוב של סאשקו ואשתו נותרים בבולגריה ואינם יודעים מה עלה בגורל משפחתם. סאשקו והוריו בורחים דרך הגבול של יוגוסלביה, מגיעים למחנה פליטים באיטליה וממתינים לויזה לגרמניה. 

הסרט נע במעגלים בין בולגריה של 1980, וההווה של 2006. בתחילת הסרט סאשקו הבוגר נוסע עם הוריו מגרמניה לבולגריה, לאחר שלא ביקר בה כמעט שלושים שנה, אך תאונה מצערת גודעת את המסע, הוא מתייתם מהוריו וסובל מאמנזיה. סביו המבוגר באי דן, מלך השש בש המקומי, מגיע לקחת אותו חזרה הביתה. את מסע הזה הם עושים לאורך מזרח אירופה על אופניים. המטרה – להחזיר לסאשקו את הזכרון, להחזיר אותו אל החיים ולפתור אחת ולתמיד את משבר הזהות שלו שחווה מהיותו צעיר.

 

לזכותו של הסרט ייאמר כי לכל אורכו הוא יפה לצפייה, מצולם נהדר עם נופיה ההרריים והמוריקים של אירופה, כבישים ארוכים פסטורליים בלתי נגמרים ועיירות קטנות שכוחות אל. הצילום של מחנה הפליטים באיטליה מרשים אף הוא ומצולם בפילטרים בהירים המעניקים צבע חי ועשיר לפריימים. על אף המאורעות הקשים המתוארים בסרט, הצילום מחמיא ולכאורה מרכך את עומק הפגיעה. הסרט עצמו קליל, עצוב אך לא מדכא ומאוד נעים. יתרון נוסף הוא שהסרט מתנהל מאוד בצניעות ולא הופך לדרמה גדולה וצעקנית, אלא שומר על איפוק נכון, קצב טוב, והסיפור הולך ומתבהר עד שנסגר סופית. ישנם כמה חורים בעלילה, כמה סצינות לא קשורות, אבל זה לגמרי בקטנה. החיסרון של הסרט הוא בעיקר בסנטימנטליות שלו. ישנם הרבה רגעים מלאי רגש, אך הם לעתים קיטשיים מידי, כמעט אמריקאיים במהותם, קצת נדושים וזה עלול לפגום מעט בהנאה הכללית. יחד עם זאת, ניתן לציין את העובדה כי הסרט הקטן הזה הוא הגדול והיקר ביותר שיצא מבולגריה לאחר נפילת הקומוניזם.

 

                                   

 

המשחק של שתי הדמויות הראשיות, סאשקו הבוגר וסביו באי דן מצליח לגעת. יש בהופעות שלהם הרבה חום ופשטות, אפילו תמימות מסוימת, שעוברים מצוין את המסך ועל כן ניתן בהחלט להזדהות איתם ולחוש אמפטיה. זהו לא סרט חשוב או מיוחד, אבל בהחלט שווה צפייה. אגב, קומנדרב הבמאי מאוד מזכיר בעבודתו את סרטיו המוקדמים והראשונים של אמיר קוסטוריצה. לפני שהפך לגדול במאי יוגוסלביה, ואחד הבמאים המוערכים בעולם, הוא ביים סרטים קטנים וצנועים, מלאי אנושיות ומאוד מזרח אירופאיים. אחד מהסרטים האלו הוא "מסע העסקים של אבא" מ-1985. את התפקיד הראשי בסרט שיחק מיקי מנוג'לוביץ', שמגלם בסרט זה את הסבא באי דן. סגירת מעגל?

 

העולם גדול והישועה מעבר לפינה (בולגריה, 2008). במאי: סטפן קומנדרב, שחקנים: מיקי מנוג'לוביץ', דורקה גריילוס.

תגובות

  • יאמי

    נשמע ממש מעניין ובתור מישהי עם שורשים בולגרים ממדרגה ראשונה זה עוד יותר אפילו! תודה אספסוניק על הביקורות הזרות המתמידות נחזיק אצבעות שבקרוב יגיע גם משהו... נאמר... מהונגריה

    talik, 01-03-2011 00:39

  • סרט מקסים וכובש

    אורית , 02-03-2011 05:14