מגזין

אורחים בסלון של זמיר

דניאל זמיר הרכיב ממיטב האמנים ערב של ג'אז איכותי, אימפרובציה והומור

מאת ישי לוי. 22-02-2011

תגיות: דניאל זמיר, ברי סחרוף, יוני רכטר

זמיר, זוכה פרס ראש הממשלה למלחינים לשנת 2010, משלב במוזיקה שלו ג'אז, מוזיקה יהודית שורשית, מוזיקת עולם עם נגיעות כלייזמר ואקספרימנטל בניחוח ישראלי. טרם מעורבותו בפרויקטים ישראליים, זמיר, הספיק לעבור דרך ארוכה ומרשימה של פעילות מוזיקלית בארה"ב ובאירופה. הופעותיו של זמיר מבליטות בעיקר נגנים מקומיים, צעירים ומוכשרים שמוכיחים שלסצנת הג'אז בישראל יש הרבה מה להציע. הדבר התבטא ברמה הגבוהה של הביצועים, הרב גוניות של הסקסופון סופרן והאימפרוביזציה עם האורחים של הערב.

בהופעתו האחרונה ברידינג 3 בתל אביב, קיבץ זמיר הרכב מוזיקאים מיוחד, שכלל את המתופף האורח מארק ג'וליאנה, ברי סחרוף ויוני רכטר, לערב שהיה חלק מסיבוב הופעות המלווה את אלבומו החדש "געגוע לכאן". 

מארק ג'וליאנה, שלדעת רבים היה מסמר הערב, בן 31, יליד ניו ג'רזי, מתופף אמריקאי, בעברו חלק מההרכב אבישי כהן טריו (2003-2008) וכעת חבר בלהקת Heernt (הרכב ג'אז אינדי-רוק עם סגנון מאוד מיוחד). ג'וליאנה היה הבולט בהופעה מגוונת ומיוחדת במינה. בכנות, השם די חדש לי ומעבר לקטעים שלו ברשת מעולם לא ראיתי אותו בהופעה חיה. אבל אחרי אתמול הבנתי כי הפרסומים שליוו את ההופעה אכן היו מוצדקים - הוא מגדולי המתופפים בעולם. הוא נתן קטעי סולו מתוכננים ומאולתרים, ארוכים ומגוונים, ללא חריגות, מהוקצע, משופשף, נשמע מעולה, כאילו הוא מנגן עם כולם כבר שנים. כל ביצוע הביא אחריו תשואות סוערות מצד הקהל . ג'וליאנה הימם את כולם והיווה כוח חדש לסגנונות המוזיקה של זמיר. לשניהם, קווים מוזיקליים משותפים רבים ובסיבוב ההופעות הנוכחי הם נפגשים לראשונה על במה אחת.

לשניים הצטרפו עומרי מור, פסנתרן ענק בכל קנה מידה, בארץ ובעולם וגלעד אברו, שהוא אחד הבסיסטים הכי מבוקשים בישראל. השניים עמדו בכל קצב שרץ שם, אם זה בא מצדו של זמיר או ג'וליאנה. מצד אחד אברו נתן סולו משלו ומצד שני מור (ששיתף פעולה עם זמיר באלבום "אמן") חשב לרגע שהוא במועדון אנדרגראונד בניו-יורק של שנות ה-60, נעמד וזז, הרים ידיים באוויר, ממש חוויה. 

שילוב העולמות בין זה של סחרוף וזמיר ושאר הלהקה פיתח סקרנות רבה בנוגע למה שעלול להיווצר שם. סחרוף, שעלה לפני רכטר, נתן ברגוע ב'אבודים' בג'אז סטייל, מונו, סופט רוק, המשיך ל'שלום לך דודי' מ"אדומי השפתות" – שלווה בחיוך של זמיר, עקב החיבה של סחרוף לעולם המוזיקה היהודי - וסיים בשיר 'שדמתי' שהשניים ביצעו יחדיו באלבום "אחד" שיצא ב-2009. ואז הגיע יוני רכטר. היה מגניב לראות את השיתוף פעולה בין מור לרכטר, שביצע באינטימיות את שירו "עד מחר", סטייל קית ג'ארט בהופעה אי-שם בקלן, זה נשמע כל כך טהור. ביצוע מושלם ללא טעויות עד כדי כך שחזרתי הביתה וחיפשתי אחרי קטעי סולו שלו עם פסנתר.

בין לבין, זמיר, הפגין חוש הומור מפותח, שכלל מחמאות קלות לאורחיו "אמרתי ליוני (רכטר) שהוא צריך לכתוב יותר שירים...". בהמשך רכטר כיוון אותנו לשעה 'חמישה לתשע', שמה של הרצועה הבאה וכן המועד המדויק בו הוא כתב אותה. קטע פסנתר משובח שהיה נראה כאילו זמיר, ג'וליאנה, אברו ומור כבר ניגנו אותו הרבה פעמים בעבר. לסיום זמיר דילג על הרעיון של הדרן והעלה את סחרוף ורכטר לביצוע של "ערב עירוני" של אלתרמן, שנתן הרגשה כי הגיע הסוף שלא כל כך רצינו בו.

היתה תחושה ורצון לעוד מרכטר את זמיר, אולי עוד משהו ניסיוני מהצד של סחרוף, אבל כבר היה קרוב לאחת בלילה. זמיר, היה מארח למופת, כיוון את ההופעה ונתן את הבמה למלווים שלו, נהנה מהשילוב עם סחרוף, הקסים בחיבור עם רכטר. יפה לראות את הרגע בו הוא זז הצידה כשכל אחד מהנגנים עושה את שלו.

 

דניאל זמיר, רידינג 3, 20.2.11

תגובות

  • האתר של ג'וליאנה

    http://www.markguiliana.com/

    למעוניינים , 25-02-2011 12:55