מגזין

קיצור תולדות הריאלטי

טל מסר צפה בפרק הבכורה של "המשפחה" - הריאלטי החדש של "רשת" וכל תולדות הז'אנר ריצדו לנגד עינו

מאת טל מסר. 16-02-2011

תגיות: טלוויזיה, המשפחה, ריאלטי

 

"בְּרֵאשִית בָּרְאַה הַטֶלֶוויזְיָה אֶת הַיָפַה וְאֶת הַחְנון, וְהַאָרֶץ נִהֵייתה תוהוּ ובוהוּ וְחוֹשך עַל פְנֵי מָסַךְ; וְרוּח "הַאָח הַגָדול" מֵרָחֵפֵת עַל פְנֵיי הַמָים; וְיאמֶר עַרוץ 2: וְיִהי "קחִי אותִי שָרון". וְלָקחַה אותו שָרון, וְזָרְקַה אותו שָרון; וַיּרֵא עָרוץ 10 אֵת הַרִיאַלֵיטִי כִּי טוֹב, וַיִיקנֵה פוּרמָט מחו"ל, וַיָעָל אֵת "הִישַרְדוּת". וַיִבְרַא אֵת מוּעֶצֵת הַשֶבֵט, אֵת מֶשִימַת הַהדחָה וְאֵת פֶּסֵל הַחָסִינוּת; וַיצְפּוּ בְני יִשְרַאל, וַיתמַכְרו, וַיבַקְשו עוֹד. וַתֵברֵךְ אותם הַרשות הַשנייה לֵאמוֹר: פְרוּ וְרבוּ וְמלאוּ אֵת הַפְריים טְיים. וְהטְראש הַמלוּקק יֶימלֵא אֵת הַאָרֶץ; וְיִצא קובִי פֶרֶץ בַתוּפים וְבמְחולות, וַילבש טַייץ עם נצְנצִים; וְתגזור צִיפי שָביט גזירַה לְאמור: כּל הַשָמֶן, לְספִינִינג הַשְליכהוּ, וכּל הַרזַה, תְחיון; וַיישב גיא גִיאור בְארמונו, ולו אֶלף פִילגשות. וַיעָש בָהֵן כְרצונו; וְיגבר חָרון אפו של פייסבוק, וַיָצא קִצְפוֹ עַל הַעַם. וַישלח בָם קִישורי סְרק לְאמור: "לחצו Like וצפו בסרטון הסקס של סער ואיילה!!!11". וְיַשחִיטו הַשְניים זִרעַם לשְווא בֵין השִיטִין; וַירבַצו בְנֵי ישראל מול הַמסךְ וַירְאוּ כִי רַע לתפאֶרת, וַימאַסו. וַיבקְשו להחַזִיר עָטרה ליושְנָה. וְיִהִי בוֹקר, וְיִהִי עֶרֶב".

ושוב מגיע הערב ואיתו מגיעה תכנית ריאליטי חדשה. "המשפחה", היא פרויקט דוקו-ריאליטי המתעד במשך 100 ימים, 24 שעות ביממה, את שגרת יומה של משפחה ישראלית אחת באמצעות מערך מצלמות סטייל "האח הגדול". הפרומו לתכנית רמז על שבירת כל חוקי הריאלטי: "לראשונה, משפחה אמיתית תחשוף את הכול לעיניי המצלמות". ואכן, הפורמט הכול כך פשוט והכול כך מציצני הזה, נראה על פניו כמו הישורת האחרונה בסיפור האבולוציה של הז'אנר שבשנים האחרונות ממשיך לחתור בקדחתנות אל עבר האותנטי, המציאותי, הממשי. 

אך בניגוד למה שניתן לחשוב, הרעיון להכניס מצלמות אל תוך בית משפחה הוא לא דבר חדש. למעשה כבר בשנת 1973 שודרה בערוץ PBS האמריקאי "An American Family" - תכנית הריאליטי הראשונה בהיסטוריה. הסדרה המצליחה ליוותה את משפחת לאוּד שהתמודדה עם גירושין, יציאה מהארון ושימוש בסמים, כל זאת על רקע שקיעת אידיאל מוסד המשפחה בחברה האמריקאית של שנות ה70. בהשוואה לכך "המשפחה" נראית כמו פיהוק אחד גדול. משפחת ז'ורנו היא משפחה ישראלית נורמטיבית לגמרי, דיי נחמדה, אפילו לא "בובלילית" במיוחד. בני המשפחה לא נדרשים לעבור משימות ולא להתחלק למחנות. אין הדחות ואף אחד לא הולך הביתה בסוף כל פרק - הרי כולם ממילא נמצאים כבר בבית. 

"המשפחה" נושאת עמה מן געגוע אנכרוניסטי לימים יפים יותר. ימים בהם הריאליטי היה עוד תמים. בלי רומנים מתוקשרים מהצד, בלי ארוסים לשעבר, בלי גמדים בבריכה ובלי בולבולים בין השדיים. הבעיה היחידה היא, שהיא פשוט לא מצליחה לתת סיבה מספיק טובה מדוע לכם להעדיף שעת צפייה אנתרופולוגית במשפחה שעל המסך על פני ביקור חפוז בבית הוריכם או שיחת טלפון שגרתית עם אמא. כי ככל שתכניות הריאליטי מצליחות לספק לנו זווית הצצה אותנטית יותר אל המציאות, כך נחשפת האנומליה הטמונה בז'אנר מעצם טבעו. במילים אחרות: רוצים לראות את כל הרגעים האנושיים, הכנים, הקשים והמרגשים של משפחה ישראלית בת ימינו? אתם יכולים לשבת בסלון ולצפות ב"המשפחה". כמובן שלחילופין, אתם יכולים גם לכבות את הטלוויזיה ולדבר עם האדם שרובץ על הכורסא לידיכם. לא תאמינו, זה מרגיש ממש כמו להשתתף בריאליטי.

וכאן מתחדד פרדוקס הריאליטי הגדול - "מְהַמצִיאוּת בְאת וּלְמצִיאוּת תַשוּב".

 

 

"המשפחה" – ימי ראשון ושלישי, 22:25, "רשת", ערוץ 2


תגובות

  • רוצה להשתתף איתך בריאליטי

    סחטיין מסר, בוא נשעה ריאליטי!

    המחוג, 16-02-2011 18:23

  • כתיבה מעולה. אהבתי מאוד את פסקת הפתיחה :)

    אייזנוקה, 19-02-2011 01:40