מגזין

כל אחד והבוב שלו

אחרי 66 שנה של ראסטפרי, סמים ומוזיקה, ישי לוי נסע להפגש עם בוב מארלי

מאת ישי לוי. 06-02-2011

תגיות: רגאיי, בוב מארלי, ראסטפרי

בעודי יושב לי בתוך קנטינה ברחוב חולי, חמים ומטפטף בג'מייקה, שותה לימונדה קרה שמציע לי איש קטן מצחיק עם ראסטות, אני חושב על היום בו אני הולך לפגוש את בוב מארלי. הצלחתי, דרך מכרים מחתרתיים ליצור עימו קשר והוא הסכים. להפתעתי גם אני הסכמתי ומיד עליתי על מטוס וחציתי את העולם על מנת לתפוס איתו מילה או שתיים על מוסיקה, חיים ומה שביניהם. ביום שני ומוקדם מהצפוי, ראוי לציין, נכנסתי למשכונו של אגדה בשר ודם - בוב מארלי. נגלה לפניי חיוך גדול, צמות ארוכות ומדהימות, שלווה וצבעוניות המאפיינים ראסטפרי אמיתי.

 

 

הראסטפרי והיילה סלאסי

"נראה כאילו כך נולדת? הכל פשוט נראה טבעי" אמרתי והוא ענה "אני ראסטפרי מאז ומתמיד, אבל לא מדובר רק בלהיות כזה. אתה צומח והופך למה שאתה מההתחלה עד הסוף, לא תשתנה – זו הראסטה החל בבריאה" ואכן נראה כך באמת."את הרגאיי יצרו הראסטפרים והיא נושאת כוחות ארציים של בני אדם עובדים ופועלים. כשאנחנו עושים מוזיקה, איננו מנגנים בשביל הביקורת, אלא את מה שאנחנו רוצים לנגן שוב ויש לנו סיבה לנגן את זה" הוסיף. הבנתי לפתע מול מי אני עומד, איזה כוח גדול, איזה עוצמה רוחנית שהפיקה כל כך הרבה.

מארלי השתייך לתנועת הראסטפארי, שהיוותה אלמנט חשוב בהתפתחות מוזיקת הרגאיי. הוא היה אחד התומכים הגדולים בתנועה והפיץ את מוזיקת הרגאיי מחוץ לג'מייקה לתוך סצנת המוזיקה הבינלאומית. האמונה הגדולה בהיילה סלאסי, קיסר אתיופיה כמשיח, הוציאה ממנו עוד משפט גדול: "אמרתי למי שעדיין לא ידע על הוד מעלתו, שהיילה סלאסי מאתיופיה הוא השליט שלנו. למרות שהתנ"ך אומר זאת, העיתון "בבילון" אומר את זה, את מי הם רוצים, אל לבן?? האל הוא שחור" והמשיך "אפשר לנסות לעזור זה לזה. כי לפעמים יש בעיות כלכליות, בגלל חוסר אמון, תעלומה, הרג. צריך למצוא את האמת. את הכיוון".

בשהותי עמו, אשקר אם אגיד כי המחשבה על קנאביס ודעתו של מארלי בעניין איננה חומקת ממוחי. "זה צמח. זה טוב לכל דבר. למה האנשים האלו רוצים להיטיב עם כולם? בממשלה וכו'? למה הם אוסרים את השימוש בסם? הם חושבים שבגלל זה אתה מורד. נגד מה? נגד מי שחומרני וראשו טרוד ועליו לעבוד עד גיל הפרישה", אמר. לרגע עצרתי וקלטתי שהוא משליך את זה למקומות אחרים ואז הוא המשיך: "הסם עוזר לך להביט לתוך עצמך ובמקום לעבוד בשביל מישהו, אתה עובד בשביל עצמך. במובן של: למה לי את כל זה – אתה אדון לעצמך כשאתה מודע, אתה עושה את מה שאתה רוצה לעשות ולא איכפת לך מה אומרים".

 

חופש ללא מעצורים

בוב מארלי הוא משיח, חי וקיים גם אחרי כל השנים שעברו. מיליוני מעריצים מתמלאים כל יום בחופש ובתקווה שהוא מפיח במילותיו. "מוזיקת רגאיי היא זו של העם, של החדשות. חדשות שלא מלמדים בביה"ס". הוא נלחם כל חייו על הזכות לחיות, "זה לעמוד ולדבר על זכויותיי, אני יודע מה זה ולא משנה במי מדובר. כי זו זכותי, זו זכותי. כמו חיי, כל מה שיש לי זה חיי". מארלי הוא לוחם חירות שההגדרה לה היא חופש ללא מעצורים וללא הגבלים, חופש אמיתי. "אני זוכר, אתה יודע", הוא אומר, "איש איננו עוזר לנו, ואיני לוקח שוחד מאחרים, אנחנו לוחמים לבד עם המוזיקה".  

מארלי הנהיג בדרך של מוזיקה פשוטה עם מסר גדול. המוזיקה שלו, למרות שנשמעת כה פשוטה היא כל כך מלאה והיא טעם החיים. בשבילי זה שיא הבוב מארליות.

כל אחד והבוב שלו.

 

תגובות

  • מביך

    חוסיין טאנטאווי, 06-02-2011 12:26

  • המארליות

    אהבתי את הכתבה. לא כ"כ הבנתי את הקשר בינה לבין הכתרת...

    אוריה, 06-02-2011 14:57

  • מעולה

    הלוואי והייתה לכולנו האפשרות "לעלות לרגל" לשיעור על תרבות וחופש שמארלי והרגאיי מציעים... קטע הפוטושופ אדיר..אהבתי !

    אמיר כץ, 06-02-2011 15:13