מגזין

הבודהה מהפרברים

TV Buddhas, טריו מסיונרי של רוקנ'רול, מוציאים אלבום חדש וחולמים לפתוח מסעדת שקשוקה בברלין. בין הופעה בפינלנד לטקסס הם קופצים לישראל. ראיון.

מאת אורלי יעקובי. 07-02-2011

תגיות: הופעות, אינדי, אור לגויים, אורלי יעקובי, ראיון, ברלין, טי וי בודהס, יובל הרינג, מיקי טריאסט, אורי טריאסט, טורים, TV Buddhas, שקשוקה

 

TV Buddhas, פעם צמד תופים-גיטרה והיום טריו גאראג' משפחתי שכולל את הזוג הנשוי יובל הרינג ומיקי טריאסט ואחיה אורי, לא מפסיקים לחרוש את אירופה וארה"ב בסיבובי הופעות. הם אוהבים את זה אבל גם כותבים ומתעדים את הקשיים של להקת רוקנ'רול בשנות האלפיים בבלוג Band in the modern world ובסרט דוקומנטרי שיצא בקרוב. בין סיבובי ההופעות האינסופיים שלהם הם קופצים לביקור מולדת שכולל מופע השקה לאלבום החדש שלהם Dying at the party. ראיון לקראת ההופעה החד שנתית שלהם בתל אביב השבוע.

אתם משדרים דואליות מתעתעת; מצד אחד מופיעים ללא הרף ועוברים ממדינה מדינה כמו מסיונרים של רוקנ'רול ומצד שני מהטקסטים ומההוויה שלכם מגיעה אאוטסיידריות וניכור קשה כלפי אורך החיים הזה ונראה שרוב הזמן אתם די סובלים. מה גורם לכם להמשיך בדרך הזאת למרות כל הקשיים?
יובל: אני חושב שכל מי שנמצא בטורים כל כך ארוכים כמונו וחי מהופעות חיות וסביבן, יפתח דואליות כלפיהן. אנחנו עובדים קשה בגלל שזאת הדרך היחידה שאנחנו מכירים, אבל אנחנו שונאים להיות מחוץ לבית לכל הזמן, לתקשר רוב הזמן עם זרים גמורים ולהיות תלויים הרבה פעמים במזל. באופן אישי, קהל של מסיבות, זה לא משהו שאנחנו מתחברים אליו כל כך. אפילו בסילבסטר אני זוכר את עצמי יושב בבית, רואה טלויזיה ואוכל פיצה. אנחנו ממשיכים לעשות את זה כי זה מנצח את השגרה המוכרת של רוב העבודות ואנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים.

נראה שהגישה שלכם הפכה להיות עם הזמן ישירה יותר. אתם כבר לא מופיעי כצמד גיטרה-תופים בתוך הקהל וגם המוזיקה באלבום החדש Dying At The Party, מציגה רוקנ'רול ישיר ומחוספס יותר ופחות פסיכליה עטירת אפקטים. ממה נובע השינוי?
יובל: אחרי זמן מה הרגשנו שהמוזיקה שאנחנו מנגנים לא דומה למוזיקה שאנחנו אוהבים להאזין לה, אז החלטנו לשנות את זה ולכתוב מילים בעלות משמעות. להגיע למקום שבו אנחנו כותבים שיר עם פזמון ראוי לשם שינוי.        

ממה נובעים הטורים הארוכים וחוצי המדינות שאתם עורכים? הרצון להיות חלק מסצינת הרוקנ'רול בכל מדינה? להטביע חותם? לסמן וי?
יובל: זאת דרך אחת להסתכל על זה. האמת שלא ממש איכפת לי מסצינות הרוקנ'רול במדינות אחרות. אירופה מתנהגת לפי מה שהולך בבריטניה, ובבריטניה מתנהגים לפי מה שהולך בארצות הברית, ככה שאין לי רצון להיות חלק מסצינה של מדינה מסוימת או רעיונות אמיתיים שהייתי רוצה לחקות. אנחנו רק עושים את מה שאנחנו אוהבים לעשות ובדרך הכי אישית שאנחנו מכירים. אני לא רואה את הטורים כמשהו שבהכרח יעזור לי בעתיד. אף פעם לא הייתי מספיק חתיך בשביל שזה יעזור לי עם בחורות.        
 
עד כמה אתם מנסים להיות ייחודיים כדי לבלוט בתוך שפע הלהקות שפועלות היום?
יובל: אני חושב שאנחנו שונים. כשאני רואה אנשים מסותבבים עם חולצות של הראמונס, יוצא לי לחשוב כמה מעטים מהם באמת אוהבים את הראמונס באותה מידה כמו שאני אוהב אותם באופן אישי, ברמת פרטי הביוגרפיה שלהם שאליה אני נכנס. אותו דבר עם Pאנק רוק. אני לא מנסה להיות פוריטני, אבל אנחנו כותבים שירים שאנחנו חושבים שהגיבורים האישיים שלנו היו יכולים להתחבר ולהתייחס אליהם. אני לא יודע אם זה מה שעושה אותנו שונים ממישהו אחר, אבל בשבילנו מדובר בחוויה כוללנית.

יש שוני בין מסעי ההופעות שלכם בארה"ב לעומת אירופה?
יובל: אנחנו מרוויחים כסף באירופה ומפסידים אותו בארה"ב. זה מעגל אכזרי.

 

אחרי חיים של ארבע שנים בדרכים, מהן "עצות הזהב" של כל חבר להקה ללהקות ישראליות מתחילות בטורים? הייתם ממליצים ללהקות לפעול בדרך שלכם? לעזוב הכל ולהתמסר לחיים של הופעות בכל יום כדי לבנות את הלהקה "מלמטה"?
יובל: אני כבר מזמן לא במקום של להציע לאנשים מה לעשות עם החיים שלהם. אני חי בדרכים כבר תקופה ארוכה ולא הרבה השתנה. עדיין מדובר בנסיעות ארוכות, סחיבת ציוד ולאכול מה שרק יוצא לנו. העצה היחידה שאני יכול לתת היא שצריך להרגע ולקחת דברים באיזי. אז המוזיקה הופכת למשהו כיפי. שום אסטרטגייה בעולם לא תציל אותך מלהיות לחוץ סביב מה שקורה עם הלהקה שלך. פשוט תעשה מה שאתה אוהב באופן אורגני. הנסיון לזרז דברים יכול רק להרוס דברים.        

ספר לי על אירוע מעניין שיצא לכם לנגן בו.
יובל: יש מצב שננגן בכמה פסטיבלים במהלך השנה הקרובה, לצד הקרנה של הסרט הדוקומנטרי שעשינו על הטור שלנו בארה"ב. זה צפוי להיות מעניין.         
 

מה צפוי לכם ב-2011?
יובל: אלבום חדש לקראת סוף השנה. אולי. סיבובי הופעות כמובן. כרגע אנחנו מגישים את הסרט הדוקומנטרי להמון פסטיבלים ברחבי העולם. מיקי ואני ננסה ללמוד גרמנית ואנחנו רוצים לפתוח מסעדת שקשוקה בברלין. אורי מכין שקשוקה קטלנית ומיקי ואני יכולים להיות המארחים.

TV buddhas ישיקו את האלבום החדש שלהם Dying at The Party בשלישי הקרוב ה-8.2 במועדון האוזן בר בתל אביב. מופע פותח: רוצי בובה.
להאזנה לשירים החדשים מתוך האלבום החדש במייספייס של הבודהאס

 

תגובות