מגזין

פיראטים בבית האופרה

החיבור בין אסף אבידן והמוג'וז לבין סימפונט רעננה ייצר מוזיקה יפה עד כאב

מאת חולית בלאו. 25-01-2011

תגיות: אסף אבידן והמוג'וז, קלאסי רוק

 

צילום: יוני פזצילום: יוני פז

לכבוד אלבומו החדש, "Through the gale", אסף אבידן החליט לקחת את המוג'וז  ולצאת למסע ברחבי האוקיינוס. אלבום הקונספט שמספר את סיפורו של המסע הזה מצליח להביא טוויסט חדש ומעניין לנושא הימי. יותר מזה, הנושא מצליח להביא טוויסט חדש ומעניין ללהקה. עוד מהתו הראשון באלבום, ברור שיש פה משהו שונה מכל מה ששמענו מהם עד כה, ותענוג לשמוע את הלהקה עושה רוק'נרול מגניב ובועט.  

הגעתי למשכן, לשמוע את האלבום מבוצע כחלק מסדרת מופעים בשם "קלאסי רוק" שמשלבת בין סימפונט רעננה לבין רוקיסטים ישראלים. בכל האלמנטים של הערב היה משהו בין הצעיר לזקן. בין בית האופרה הארכאי לבין ילדות מצחקקות למראהו של אבידן. כנראה שהפכים באמת נמשכים, ומגוון הקהלים הרחב שהגיע להופעה הוכיח את זה. אבידן והמוג'וז התקבלו באהבה והוכיחו שהם מצליחים למלא בכבוד גם את בית האופרה. 


ובאופרה כמו באופרה, המופע חולק לשני חלקים. בראשון, התזמורת נתנה את הטון וליוותה את המוג'וז דרך מגוון שירים משני האלבומים הראשונים שלהם. האווירה הייתה רגועה יותר, וחברי הלהקה זגזגו בין גיטרות אקוסטיות לחשמליות. הכיווץ הזה בלב ששיריו של אבידן יודעים לעשות, גדל פי כמה כשהצטרפה התזמורת, והתוצאה הייתה יפה עד כאב. התוספת הקלאסית הפכה את הקטעים למשהו עמוק ועשיר בהרבה, משהו שאתה רוצה להמשיך לשמוע לנצח שוב, ושוב. מבין הביצועים המוצלחים של המחצית הראשונה,  בלטו "Little stallion" וGot it" " הקצביים, והופעת אורח קצרצרה של שלומי שבן על הפסנתר, בביצוע מדהים ל"The reckoning song".

 


החלק השני במופע נפתח כשהתזמורת מנגנת ומאחוריה מסך לבן. מהר מאוד נחשפו בפנינו הצללים של אבידן והמוג'וז. התאורה גרמה ללהקה להיראות כמו הולוגרמות מגניבות שמוקרנות על המסך, כשלכל אחד מחברי הלהקה יש קטע משלו שמתבטא גם דרך הצללית שלו. "Hoist up the colors!", השיר הראשון באלבום החדש, התפרץ בעוצמה. כאילו הוא רק חיכה שינגנו אותו. ריף הגיטרה המלוכלך והקול המפולטר של אבידן, הכניסו את הקהל למוד של רוק'נרול. המסך הלבן נפל. הלהקה המשיכה וניגנה את האלבום החדש במלואו, והפעם, הבמה הייתה שייכת לחלוטין ללהקה. סוף סוף המתופף יוני שלג יכל להתחיל ליהנות, לאחר שנגזר עליו דום שתיקה במחצית הראשונה של המופע.

כשהם הולכים עד הסוף עם המוטיב הימי, שתוגבר גם בתאורה וסאונד בהתאם, אבידן והמוג'וז נתנו את הופעת חייהם. הבסיסט רן ניר סיכם את המופע בצורה הטובה ביותר כשהוא פלט למיקרופון "וואו!" בסיום אחד מהשירים. לא נותר לי אלא להסכים איתו.

 

תגובות

  • פיראטים בבית האופרה

    יופי. כל הכבוד. המשיכי בדרך זו

    אלי תבור, 30-01-2011 12:23