מגזין

בלי להתברבר

ברבור שחור של ארונופסקי הוא סרט מצוין שיעביר אותו לליגה של הגדולים באמת

מאת אסף בן-קרת. 26-01-2011

תגיות: דארן ארונופסקי, BLACK SWAN, ברבור שחור

 

רבות כבר נכתב על "ברבור שחור" של דארן ארונופסקי, ובכל זאת, כמה מלים על אחד מהסרטים המדוברים ביותר של העת האחרונה. אוסקר באז רציני לנטלי פורטמן, ובכלל, שמדובר בסרט האינדי האמריקאי הראשון מאז "ג'ונו", שבימים הקרובים מאוד עומד לחצות את קו ההכנסות של 100 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. הישג מרשים.

 

לזכותו של ארונופסקי ייאמר כי הוא חזר לעניינים. סרטו "המעיין" (The Fountain) מ-2006 היה קשקוש ניו-אייג'י מגוחך ומופרך, שגרם למעריציו הרבים לתהות מה לעזאזל עבר בראשו של הבמאי המוערך. ב-2008  ביים את "המתאבק", שהיה סרט סטנדרטי למדי, אך תמיד ייזכר בשל הופעתו המרגשת של מיקי רורק ושיר הנושא של ברוס ספרינגסטין. "המתאבק" היה נקודת ציון חשובה למדי בקריירה של הבמאי – האם הוא הולך מכאן להתרכך וליצור סרטים הוליוודיים למדי, או האם יש סיכוי לקבל בחזרה את הבמאי שרבים מאיתנו למדו להעריך אחרי שני סרטיו הראשונים. החדשות הטובות, מבחינתי, עם "ברבור שחור" הן שקיבלנו אותו בחזרה, שכן המוטיבים המרשימים שהותיר בסרטיו "פאי" ו"רקוויאם לחלום", שהפכו אותו ליוצר מעניין ומחוזר, מופיעים בסרטו החדש שוב והם עושים את העבודה נהדר.

הסיפור, המוכר כבר לכל, בקצרה: נטלי פורטמן היא נינה, רקדנית בלט ניו יורקית, מסורה, מוכשרת ועובדת קשה, אך חסרת מרפקים. יש לה אמא (ברברה הרשי) שתלטנית שהיתה אף היא בלרינה בעברה, יש לה במאי (וינסנט קאסל) שרואה את הצד העדין, הבתולי, התמים, המפוחד והצחור שלה, המתאים לדמותה של אודט "הברבור הלבן" באגם הברבורים של צ'ייקובסקי, אך לדעתו אין לה את הכוח הפטאלי, המפתה, הזדוני והערמומי לשחק את אחותה הרעה, "הברבור השחור". כאן נכנסת לתמונה מילה קוניס (ג'קי מ"מופע שנות השבעים") המהממת, שאמנם אינה מסורה ומדויקת כמו פורטמן, אך יש בה את התעוזה הנדרשת לתפקיד שפורטמן לא יכולה לגלם. היריבות המרה לא מאחרת להגיע.

אצל ארונופסקי, הקונפליקטים בין הדמויות הם בעיקר פנימיים. כמו ב"פאי" או "רקוויאם לחלום", ארונופסקי מתמקד בחוויות המשונות שעוברת הגיבורה שלו והוא מעביר אותה מספר מדורי גיהינום. גם הפעם ההתחלה של הסרט נעימה, שקטה, מינורית. המתח נבנה לאט מאד, אווירתי וקלאוסטרופובי, תחושה מאוד לא נעימה מלווה את הצופים כמעט לאורך כל הסרט, כאשר נינה שוקעת בעולם שכולו הזיות מול מציאות, התגשמות חלומות מול סיוט מקברי, תחושה של שחרור מול טבעת חנק. ככל שהסרט מתקדם החוויה הופכת אינטנסיבית יותר והופכת קרביים. זה לחלוטין לא חידוש. האמצעים הקולנועיים בהם השתמש לא מעט חוזרים גם כאן – פילטרים כהים, צילומי אקסטרים קלוז אפ תכופים, מצלמה מתנדנדת, חיתוכים ועריכה מהירים, מוטיבים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים של אימה, וכרגיל כמו בכל סרטיו, המוזיקה המכשפת של מלחינו הקבוע והמדהים קלינט מנסל. הפעם מנסל מתכתב רבות עם יצירתו של צ'ייקובסקי ומעניק לה מימד נוסף של אימה ופרנויה, שאופפת חלקים מהיצירה הקלאסית מלכתחילה.

ההופעה של פורטמן מוצלחת ומראה כיצד הבחורה העדינה והשברירית, לאט אך בעקביות, מאבדת עצמה לדעת ומוציאה מתוכה כוחות ויצרים אפלים. זו הופעה מלאת רגש, מלאת ניואנסים ובנייה מרתקת של דמות רבת רבדים. גם מילה קוניס כיריבתה המושבעת עושה עבודה מרשימה וסקסית, מלאת כוח אך נטולת אגרסיביות. וינסנט קאסל חלחלק ומרושע, כמעט מצמרר וסוטה. יופי של עבודה לשלושתם.

ישנן בסרט מספר סצנות שאינן במקום, שנראות מעט מאולצות או נטולות הגיון פנימי, אך ארונופסקי לא עושה הנחות לשחקנית הראשית שלו, ובטח שלא לצופים. העיסוק באגם הברבורים ושימוש בכוכבת גדולה כפורטמן, הם אלו שהופכים את הסרט על פניו לנגיש יותר עבור צופי הקולנוע שלא מכירים את יצירותיו הקודמות. החירות שהוא נוטל על עצמו, העיסוק האובססיבי מלא העומק שהוא מעניק לגיבורת הסרט והחזון האישי שעליו הוא שומר מכל משמר, הוא מה שהופך את "ברבור שחור" לסרט מצוין שקשה להתנתק ממנו גם לאחר שהאורות באולם נדלקים. זה לא בהכרח סרטו הטוב ביותר (יש לי תמיד פינה בלב ל"פאי" הבוסרי והמעולה), אך לבטח השלם ביותר, הגרנדיוזי ביותר וזה שיעניק לו מעמד של במאי על, ולא רק יוצר מוערך.

 

"ברבור שחור". (2010). במאי: דארן ארונופסקי. שחקנים: נטלי פורטמן, מילה קוניס, וינסנט קאסל, ברברה הרשי, ווינונה ריידר.

תגובות

  • אכן כן

    בדיוק כמו שכתבת יש תחושת חוסר נעימות לאורכו שנעשת בחכמה רבה וטכניקה קולנועית מושלמת ע"י ארונופסקי. בסיום הסרט חשבתי שלא אהבתי אותו ושלא הבנתי אותו, למחרת בבוקר כשהתברר לי שכל הלילה חלמתי עליו כנראה שהוא מזיז כמה איברים פנימיים. פורטמן אגדית כתמיד, קוינס מפתיעה, ושחכת לציין את ווינונה ריידר שאומנם התפקיד היה קטן אך הליהוק שלה מושלם! זורקים לצד את הרקדנית הבלט הוותיקה (ריידר) בשביל החדשה (פורטמן) - זו ההדגרה המילונית לאירוניה. בן קרת, תודה על הסיקור.

    ברודצקי, 26-01-2011 14:26

  • לדעתי הסרט קצת overrated

    נטלי פורטמן שחקנית מהממת ועל פניו סרט נחמד אבל אני לא מוצא בו כל חידוש. מפחיד או מותח? אולי לילדים בני 16, לי לפחות כל האלמנטים הפסבדו-מפחידים נראו מצועצעים מידי ולא באמת מותחים. לתחושתי, אין כל כך הרבה עלילה שאפשר לבנות סביב אגם הברבורים וככה זה גם נראה. אפשר היה באותה המידה לצלם סרט דוקו על רקדני ורקדניות בלט בבולשוי או בניו יורק (רק לשם הדוג') ולהראות את התחרותיות האכזרית והאמיתית על הסולו בקרב אנשים אמיתיים. האפקט לטעמי היה זהה ואמין יותר... בכל מקרה, המשחק נהדר וסך הכל סרט נחמד אבל בהחלט לא "זוכה אוסקר" לדעתי. אם הייתי יכול להמליץ על סרט באמת מיוחד, פלסטי ומותח - זה 127 שעות. אם לא ישנתם אחרי ברבור שחור, נראה אתכם מנסים אחרי 127 שעות P:!! שבת שלום :)

    יאמי, 28-01-2011 18:36

  • osbprqhNyVTpFi

    75PcCx <a href="http://eycizvkcmaau.com/">eycizvkcmaau</a>, [url=http://bgpjjxglmzfh.com/]bgpjjxglmzfh[/url], [link=http://vybimbfcpolq.com/]vybimbfcpolq[/link], http://oztwuxukgjcm.com/

    bktuzlouhg, 30-01-2011 23:51

  • באמת סרט overrated

    משחק נפלא של פורטמן אך עלילה צפויה עם מוטיבים זולים של אימה מיותרת. סרט עם פוטנציאל לא ממומש לדעתי.

    הרלב, 02-02-2011 12:04

  • fucking מושלם

    הברבור השחור פשוט סרט נהדר. אישית, יצאתי מהסרט בשוק מסויים. כולם באולם גם היו בשקט ולא הבינו מה עבר עליהם בשעה וחצי האחרונות. אחר כך ראיתי את פייטר, וקצת התבאסתי. יכול להיות שפייטר סרט נחמד, אבל החוויה של הברבור נשארה איתי כהנגאובר מהדהדת. אגב, אחלה ביקורת

    תומר, 12-02-2011 02:12