מגזין

הוליווד מפוטרת

הסרט The Company Man איטי, משעמם ומתפתח בדיוק לאן שהיינו מקווים שלא יתפתח

מאת אסף בן-קרת. 29-01-2011

תגיות: the company man

קומפני מן הוא הטיפול העונתי של הוליווד במיתון הכלכלי. כמעט שנחמד לדעת שהתעשייה הרווחית באמריקה מסתכלת מטה על האדם הקטן הנאבק בכלכלה הקפיטליסטית הדורסנית בערגה ויוצרת סרט תדמית מלא הזדהות וחמלה. ייאמר לזכותו של וולס, הבמאי והתסריטאי, כי הטיפול שלו בסוגיה העכשווית, הבוערת והרלוונטית עבור כה רבים מאיתנו, אנושי וריאליסטי מספיק, נטול הזוהר ההוליוודי המאפיין בדרך כלל סרטים מהז׳אנר. לרעתו של הסרט ייאמר כי הטיפול שלו באבטלה האמריקאית גם נדוש, צפוי ושטחי למדי.

 

סרטנו מתעסק ב-GTX, תאגיד ספנות בבוסטון הכורע תחת עומס המיתון המהדהד ושולח רבים מעובדיו הביתה. סיפורנו מתמקד באפלק, ג׳ונס וקופר, כולם עובדים בדרגות ניהול שונות בארגון, כולם מייצגים דורות שונים, כולם אנשי משפחה, כל אחד מהם בעל קילומטראז׳ ניכר וכולם, כל אחד בדרכו, מתמודד עם המצב המבהיל של חוסר הוודאות. הסיפור שלנו, עצוב ככל שיהיה, מוכר לכולנו וקרוב ללבם של רבים. אך מדוע לנו לטרוח לצפות בסרט שאומר לנו את כל מה שאנחנו יודעים מלכתחילה. 

הסרט מתעטר בעובדה שארבעת הכוכבים שלו הם זוכי אוסקר. שניים מהם, אפלק וקוסטנר, מעולם לא זכו בו בקטגוריית המשחק, טומי לי ג׳ונס הכריזמטי כבר מזמן לא שיחק בסרט ראוי, ואילו כריס קופר (זוכה בקטגוריית שחקן המשנה ב'אדפטיישן') נשאר תמיד בגדר שחקן חיזוק. כל השחקנים עושים עבודה מקצועית, אך רחוקה מלהרשים.

המגרעה העיקרית של הסרט היא שהוא איטי, משעמם, מתפתח בדיוק לאן שהייתי מקווה שלא יתפתח ולא מתיר רושם עז. דווקא ״תלוי באוויר״ של ג׳ייסון רייטמן ובכיכובו של ג׳ורג׳ קלוני לפני שנתיים עסק בנושא דומה של פיטורין בזמן המיתון וחיפוש אחר אנושיות, היה סרט רגיש יותר, עם אבחנה חדה יותרו אמירה שהצליחה לחדור. הוליווד אינה צריכה לדאוג מהמיתון והכוכבים יישארו גדולים מהחיים. עצתי האישית להוליווד, במיוחד לאור 2010 העגמומית, היא לעשות סרטים טובים יותר. במיוחד שאנו העמחה הקטנים מדירים רגלנו מהקולנוע לטובת הורדות וקולנוע חסר מעוף. קומפני מן בהחלט נופל להגדרה.

 

קומפני מן (2010). במאי ותסריטאי: ג׳ון וולס. שחקנים: בן אפלק, טומי ליג׳ונס, כריס קופר, קווין קוסטנר, רוזמרי דוויט, מריה בלו.

 

תגובות