מגזין

משאל עם - זה דמוקרטיה?

השריפה הגדולה שהתחוללה ביערות הכרמל בסוף השבוע האחרון הסיטה מסדר היום הציבורי שני נושאים, שהם בעצם אחד, שצריכים להדליק יותר מנורה אדומה לכל מי שחרד לגורל המדינה והחברה בה הוא חי

מאת אמתי מלר. 10-12-2010

תגיות: פוליטיקה

לקראת סוף החודש הקודם אישרה הכנסת בפעם הראשונה בתולדותיה את חוק משאל העם. החוק הזה קובע כי הממשלה מחויבת להביא כל החלטה על נסיגה משטחים בהם חלים חוקי המשפט הישראלי, כלומר יהודה ושומרון ורמת הגולן, למשאל עם. ברור למדי שמי שיזם, תמך והעביר את החוק הזה עשה זאת מתוך הנחה כי תוצאות של משאל עם שכזה יהיו חד משמעיות כנגד החזרת שטחים, וכך תוכל הממשלה לעמוד מול לחץ בינלאומי, ולטעון שאין לה מה לעשות בנדון, העם קבע על פי חוק שהוא מתנגד להחזרת שטחים כבושים לפלסטינאים. עם זאת הדיון כאן הוא לא על החזרת שטחים בעד או נגד, אלא על נושא מהותי הרבה יותר, פניה של הדמוקרטיה הישראלית.

המצדדים בחוק טוענים כי זהו מהלך דמוקרטי מהמעלה הראשונה. מה יותר טוב מאשר לתת לעם לומר את דברו באופן ישיר, היש יותר דמוקרטי מזה? יש ויש. למעשה מדובר פה על התנגשות בין שתי צורות יישום שונות של הרעיון הדמוקרטי. הדמוקרטיה הייצוגית, בה העם בוחר את נציגיו בשלטון ונותן להם מנדט לקבל את כל ההחלטות בענייני המדינה, שנהוגה ברוב מדינות העולם המערבי, והדמוקרטיה הישירה בה האזרחים מצביעים בעד או נגד החלטות וחוקים שונים. אומנם ישנן מספר מדינות שמשלבות בין שתי השיטות הללו (שוויץ וחלק ממדינות ארה"ב למשל) אך לרוב משאלי העם הנערכים בהן עוסקים בנושאים פנימיים כמו כלכלה וחינוך.

מאז הקמתה של מדינת ישראל הועלתה מספר פעמים האפשרות להשתמש במשאל עם, בין היתר גם על ידי ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין בהקשר של נסיגה מרמת הגולן, אך מעולם לא הבשילה ויצאה לפועל. כנראה שיש לכך סיבה טובה. מומחים ואקדמאים רבים מתחום הממשל טוענים בהתייחסויות שונות לרעיון משאל העם, כי הוא בעייתי במקרה הטוב, ועלול לגרום נזק רב לדמוקרטיה הישראלית במקרה הרע. הסיבה העיקרית נעוצה בכך שהחברה הישראלית היא כידוע מקוטבת ומפולגת מאוד, אי לכך הדמוקרטיה שלה מושתתת במידה לא מבוטלת על עקרון של פשרה, שמאפשר התחשבות בצרכיהם של המיעוטים השונים ומציאת פתרונות ביניים לסוגיות חברתיות ומדיניות שונות. החלטות שמתקבלות במשאל עם אינן מאפשרות פשרה שכזו. הציבור צריך להכריע בצורה חדה וחד משמעית "בעד" או "נגד". סוגיות מורכבות, כמו למשל החזרת שטחים, דורשות דיון מעמיק הרבה יותר ויש בהן טווח גדול מאוד של אפשרויות בין כן ללא. בנוסף לכך  ישנה כמובן הטענה השכיחה כי בידי הציבור אין הידע והיכולת לקבל החלטות הרות גורל וכי הוא עלול להיות מושפע מתעמולה דמגוגית כזאת או אחרת.

אם מישהו עדיין לא השתכנע שאין מקום במחוזותינו למשאל עם, התפרסם לאחרונה, בתזמון מעניין במיוחד, סקר דעת קהל שערך "המכון הישראלי לדמוקרטיה"  אשר חושף תמונת מצב מדאיגה ביותר לגבי דעותיו ותפיסותיו של העם היושב בציון. שימו לב לנתונים הבאים, כך נראית "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בשנת 2010:


-  62% מהציבור היהודי בארץ תומך בהתניית זכות ההצבעה בבחירות לכנסת בהצהרת נאמנות למדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, יהודית וציונית.

-  17% בלבד סבורים שהגדרת המדינה כדמוקרטית חשובה מהגדרתה כיהודית.

-   86%   מהציבור היהודי סבורים שהחלטות גורליות למדינה צריכות להתקבל ברוב יהודי.

-  62% מהיהודים סברו כי כל עוד מדינת ישראל נמצאת בסכסוך עם הפלסטינים, אסור להתחשב בדעות של האזרחים הערבים בנושאי חוץ וביטחון.

-  33% מהנשאלים סברו כי במצב מלחמה או משבר ביטחוני חמור, ישראל צריכה לנהוג באזרחיה הערבים כפי שנהגה ארצות הברית באזרחיה היפאנים במלחמת העולם השנייה ולהעבירם למחנות הסגר, מחשש שיעזרו לאויב.

- 55% מהיהודים ענו כי מקובל עליהם שישראל תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודיים מאשר ליישובים ערביים.

-   70% מהנשאלים היהודים בסקר התנגדו למינוי יותר ערבים לתפקידים בכירים במדינה.                                                        

-    67%   התנגדו לצירוף מפלגות ערביות ושרים ערבים לממשלה.

אז לעם הזה, שלא הפנים שאחד העקרונות החשובים ביותר בדמוקרטיה הוא שמירה על זכויות המיעוט, שמסרב להכיר בערביי ישראל כאזרחים שווי זכויות, רוצים לתת את הכוח להחליט בסוגיה מהותית של החזרת שטחים? סוגיה שמן הסתם תעמוד במרכזו של הסדר קבע עתידי עם הפלסטינאים (בהנחה שנגיע יום אחד למצב הזה)?

כנראה שכמאמר השיר הציבור אכן מטומטם, נותר רק לקוות שהציבור לא יצטרך גם לשלם.

התמונה לקוחה מעמוד הפליקר של  lenocהתמונה  מעמוד הפליקר של  lenoclimb

 

 

 

תגובות

  • זו דמוקרטיה במיטבה

    מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אם הרעיון אינו מתאים לאידיאולוגיות של חוגים מסוימים צריך להחליף את העם, כמשתמע מדבריך. האם אין בכך גזענות ופשיזם? ובאשר לתוצאות הסקר – אני בטוח שהצהרת נאמנות זה דבר טבעי ומקובל במדינת לאום. כמו כן 83% מהעם היושב בציון הינם יהודים. החלטות גורליות למדינה דמוקרטית, כל מדינה דמוקרטית, צריכות להיות מקובלות ומטיבות עם רוב אזרחיה. במצב של לחימה אין כל הגיון בעזרה לאויב. 30% מהנשאלים היהודים בסקר תומכים בשיתוף ערבים בתפקידים בכירים במדינה לרבות צירופם לממשלה. ועוד דבר שצרם לי, רעיון החזרת השטחים מעוות במשך שנים על ידי התקשורת. למי בדיוק רוצים להחזיר אותם ומתי היו בבעלותם? האם הכוונה ליוונים, לבריטים, או אולי התורכים?

    עוז, 10-12-2010 21:18

  • מסכימה

    אני לא בוחרת ראש ממשלה כדי שהחלטות הרות גורל יוכרעו על ידי מי שאין ביכולתו לראות את התמונה הרחבה כתבה מעניינת עם טיעונים מעניינים עוד יותר

    ליטל, 12-12-2010 02:06

  • 17% בלבד סבורים שהגדרת המדינה כדמוקרטית חשובה מהגדרתה כיהודית.

    שימו לב לניסוח: 17% בלבד סבורים שהגדרת המדינה כדמוקרטית חשובה מהגדרתה כיהודית. כלומר כל השאר לא אמרו שהם חושבים שהגדרת המדינה כיהודית חשובה יותר מהגדרתה כדמוקרטית, רק שהם לא אמרו גם ההיפך. לא ברורה לי מה הבעיה כאן. בשבילי היות המדינה יהודית חשוב באותה מידה שחשובה לי היותה דמוקרטית. מדינה יהודית טוטליטרית היא לא מקום שארצה לחיות בו ומאידך סתם מדינה דמוקרטית יש מספיק, שלא לדבר על זה שהיו סיבות טובות להקמת המדינה (ולא רק השואה והרדיפות אלא םשוט שיהיה בית לאומי לעם היהודי). אמנם השמאל הרדיקלי מנסה בכל כוחו לשלול את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בכך שהוא טוען שהיהדות היא דת ולא לאום (כאילו שחייבת להיות סתירה ביניהן) אבל היהדות היא לאום וזו הסיבה שגם אוכלי טרפה חסרי אמונה כמוני מגדירים עצמם כיהודים - כלומר שייכים לעם היהודי. אגב, שימו לב את מה השמאל הרדיקלי מנסה לשלול - זכות ההגדרה *העצמית*. כלומר הוא מנסה לשלול את מה שאין לו יכולת כלל לשלול. אף אחד לא שואל את אמתי (אני מניח לאור מאמר זה שדעתך דומה למה שמתואר כאן, תקן אותי אם אני טועה) אם קיים עם יהודי או לא, מספיק שיש 6 מיליון יהודים במדינת ישראל ועוד כמה מיליונים מחוצה לה שמגדירים עצמם כשייכים לעם היהודי. זה הכל. בדיוק כמו שגולדה לא יכלה לשלול את הקיום של העם הפלשתיני (שאמנם באמת הומצא, פשוט בניגוד לרוב העמים שהומצאו לפני זמן רב הוא הומצא ממש לא מזמן). ולסיום, המדינה הזאת, תאהב או לא, הוקמה כבית לעם היהודי. זו היתה מטרתה, תכליתה, הסיבה לקיומה בכלל. במדינה הזאת הרוב המוחלט של היהודים לא חושב שצריך להחליף את ההגדרה הזו. זכותו המלאה, בדיוק כמו זכותם של הפלשתינים למדינת לאום משלהם וכמו שזכותם של ערביי ישראל שמחשיבים עצמם כפלשתינים להתאזרח במסגרת חוק שיבה לפלשתין (כשתוקם ובהנחה שיהיה להם חוק שיבה דומה לשלנו).

    אלון, 13-12-2010 02:43

  • 17% בלבד סבורים שהגדרת המדינה כדמוקרטית חשובה מהגדרתה כיהודית.

    שימו לב לניסוח: 17% בלבד סבורים שהגדרת המדינה כדמוקרטית חשובה מהגדרתה כיהודית. כלומר כל השאר לא אמרו שהם חושבים שהגדרת המדינה כיהודית חשובה יותר מהגדרתה כדמוקרטית, רק שהם לא אמרו גם ההיפך. לא ברורה לי מה הבעיה כאן. בשבילי היות המדינה יהודית חשוב באותה מידה שחשובה לי היותה דמוקרטית. מדינה יהודית טוטליטרית היא לא מקום שארצה לחיות בו ומאידך סתם מדינה דמוקרטית יש מספיק, שלא לדבר על זה שהיו סיבות טובות להקמת המדינה (ולא רק השואה והרדיפות אלא םשוט שיהיה בית לאומי לעם היהודי). אמנם השמאל הרדיקלי מנסה בכל כוחו לשלול את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי בכך שהוא טוען שהיהדות היא דת ולא לאום (כאילו שחייבת להיות סתירה ביניהן) אבל היהדות היא לאום וזו הסיבה שגם אוכלי טרפה חסרי אמונה כמוני מגדירים עצמם כיהודים - כלומר שייכים לעם היהודי. אגב, שימו לב את מה השמאל הרדיקלי מנסה לשלול - זכות ההגדרה *העצמית*. כלומר הוא מנסה לשלול את מה שאין לו יכולת כלל לשלול. אף אחד לא שואל את אמתי (אני מניח לאור מאמר זה שדעתך דומה למה שמתואר כאן, תקן אותי אם אני טועה) אם קיים עם יהודי או לא, מספיק שיש 6 מיליון יהודים במדינת ישראל ועוד כמה מיליונים מחוצה לה שמגדירים עצמם כשייכים לעם היהודי. זה הכל. בדיוק כמו שגולדה לא יכלה לשלול את הקיום של העם הפלשתיני (שאמנם באמת הומצא, פשוט בניגוד לרוב העמים שהומצאו לפני זמן רב הוא הומצא ממש לא מזמן). ולסיום, המדינה הזאת, תאהב או לא, הוקמה כבית לעם היהודי. זו היתה מטרתה, תכליתה, הסיבה לקיומה בכלל. במדינה הזאת הרוב המוחלט של היהודים לא חושב שצריך להחליף את ההגדרה הזו. זכותו המלאה, בדיוק כמו זכותם של הפלשתינים למדינת לאום משלהם וכמו שזכותם של ערביי ישראל שמחשיבים עצמם כפלשתינים להתאזרח במסגרת חוק שיבה לפלשתין (כשתוקם ובהנחה שיהיה להם חוק שיבה דומה לשלנו).

    אלון, 13-12-2010 02:44

  • יצאת פשיסט ?

    מצטער אמתי, אולי ניסית לצאת ליברל נאור ומתקדם - אבל יצאת פשיסט בתחפושת... לא הבאת שום נימוק משכנע לטענה הכל כך רדיקאלית שלך, שמשאל-עם איננו הליך דמוקרטי תקין. ואין שום סתירה - בניגוד לטענה שלך - בין דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה ייצוגית. נהפוך הוא. הדמוקרטיה הייצוגית נועדה לפתור בעייה טכנית שמתעוררת כשמנסים ליישם את הדמוקרטיה המקורית, הישירה (יון, זוכר?) במדינה שאוכלוסייתה גדולה מדי כדי לקיים את ההליך המקורי. ועובדה, כפי שציינת בעצמך, שהיא בכל זאת נהוגה עדיין במדינות יחסית קטנות, ובנושאים שנחשבים לבסיסיים ואקוטיים - ביחס לאותה מדינה (שוויץ וכו") ודווקא אותן דוגמאות שהזכרת, לגבי מקרים דומים בעבר שבהם ניסו - גם מהשמאל (רבין?) וגם מהימין - להשתמש במשאל עם, ונכשלו - הן בדיוק הדוגמאות שכל כך רלוונטיות לימינו אנו. כשלון נסיון העבר איננו סיבה לפסול נסיון בעתיד. נהפוך הוא. רק תנסה להזכר (בן כמה אתה?) בעוצמת המירמור שמלווה כל הרכבה של ממשלה קואליציונית - כשהעם מרגיש שההסכמים, הפשרות והקומבינות הקואליציוניות אינם ביטוי הולם וראוי לדעתו הריבונית. ויוצא שהדמוקרטיה הייצוגית איננה דמוקרטיה כלל. אז אולי רצון העם אינו תואם את רצונך - אבל דמוקרט אמיתי יודע לכבד את רצון האחר. וזה גם מבחנו האמיתי של הדמוקרט. הלא כך הדבר, אמתי? - ואולי זו הנקודה הבעייתית מבחינתך. אבל אז נכשלת בבחינה ויצאת פשיסט. ואתה ממש לא חייב להסכים איתי...

    אייל, 14-12-2010 00:33

  • ליטל מסכימה?

    אני מצטט אותך: "אני לא בוחרת ראש ממשלה כדי שהחלטות הרות גורל יוכרעו על ידי מי שאין ביכולתו לראות את התמונה הרחבה..." מעניין, למי בממשלה את סבורה שיש את היכולת המופלאה הזאת? אולי לברק? או אולי לביבי? או שמא לזועבי? אז זהו, שאף לא לאחד מהם... חבל, אבל אולי הגיע הזמן להפסיק לפחד שהמדינה הדמוקרטית שבה את חיה, תקבל החלטות - ע"פ רצון העם - ובניגוד לרצונך האישי. כי מהפחד - לא צומח שום דבר בריא...

    אייל, 14-12-2010 00:40

  • הבעיה עם מה שאתה אומר לליטל

    הוא שעצם ההנחה שנבחרי העם לא עושים את העבודה או אין להם את הראיה שהיינו רוצים שתהיה להם - עדיין לא מספיקה כדי להצדיק את ההליכה למשאל עם. משאל עם יהיה חופשי מלחצים כאלה אבל חשוף לא פחות ללחצים אחרים. מהבחינה הזאת כל החוק הזה נשמע לי מיותר לחלוטין. על פי אותו עיקרון על הממשלה לא להחליט בעוד אלף ואחד נושאים שלכאורה עדיף "לעם לבחור". אז למה דווקא בנושא כזה ולא בנושא אחר? האם הנושא של החזרת שטחים הוא מהותי פחות מנושאים כלכליים? נושאים שלו היו זוכים למשאל עם לא היו מטיבים עם הממשלה? למה כאן "סומכים עלינו" אבל בנושאים אחרים לא? בסופו של דבר זה נראה כמו חוק שלא עושה כלום בטווח הקצר ויעשה יותר נזק מתועלת בטווח הארוך.

    אופיר בלוז, 14-12-2010 13:17

  • הבעיה עם מה שאתה אומר לליטל

    הוא שעצם ההנחה שנבחרי העם לא עושים את העבודה או אין להם את הראיה שהיינו רוצים שתהיה להם - עדיין לא מספיקה כדי להצדיק את ההליכה למשאל עם. משאל עם יהיה חופשי מלחצים כאלה אבל חשוף לא פחות ללחצים אחרים. מהבחינה הזאת כל החוק הזה נשמע לי מיותר לחלוטין. על פי אותו עיקרון על הממשלה לא להחליט בעוד אלף ואחד נושאים שלכאורה עדיף "לעם לבחור". אז למה דווקא בנושא כזה ולא בנושא אחר? האם הנושא של החזרת שטחים הוא מהותי פחות מנושאים כלכליים? נושאים שלו היו זוכים למשאל עם לא היו מטיבים עם הממשלה? למה כאן "סומכים עלינו" אבל בנושאים אחרים לא? בסופו של דבר זה נראה כמו חוק שלא עושה כלום בטווח הקצר ויעשה יותר נזק מתועלת בטווח הארוך.

    אופיר בלוז, 14-12-2010 13:17

  • מעולה יצא כפול

    זאת בעצם גם הבעיה עם מה התגובה שלך לאמיתי.

    אופיר בלוז, 14-12-2010 15:12

  • תגובה

    ברור שהייתי רוצה שהממשלה תכריע על פי מה שאני מאמינה וחושבת... אבל מצד שני אני מעדיפה להאמין שלממשלה (מעבר לדעות הפוליטיות) יש מידע ממקורות שלי אין והם קצת מבינים יותר את ההשלכות של החלטות כאלו או אחרות. ברור שבמקביל אני גם מתלוננת על דרכיה במקרים רבים (גם ביטוי לדמוקרטיה - הלגיטימציה להעביר ביקורת ולהביע דעתך) אבל לצערי כשאני עוקבת אחרי טוקבקים אני מרגישה שיש בעם כל כך הרבה אנשים שחושבים שהם יודעים הכל ומנועים בדעותיהם משנאה, גזענות ורצון בנקמה כך שאינני רוצה להפקיד את ההחלטות הללו בידי משאל עם. לכן אני מעדיפה ביום הבחירות לצאת ולהשפיע ולנסות להשפיע גם על אחרים להצביע למועמד שלי אבל לא לזרוק לאוויר החלטות ולתת ל"חושבים שיודעים הכל" להכריע.

    ליטל, 15-12-2010 07:43