מגזין

על החיים ועל המוות

לפני 6 שנים נרצח הגיטריסט האגדי של פנטרה, "דיימבג" דראל על הבמה. ביום רביעי בערב, במועדון הבארבי, הראתה סצינת המטאל הישראלית שרוחם של "דיימבאג" ושל להקת פנטרה נשארה חיה ובועטת בלב של כולנו

מאת אשי אטלס. 10-12-2010

תגיות: מטאל, Pantera, Dimebag, Damageplan

הכל התחיל לפני 6 שנים. שמועות על רצח אחד הגיטריסטים המחוננים ביותר של סצינת המטאל העולמית התחילו לצוץ בכל מיני מקומות. עד סוף היום השמועות הפכו לעובדות: "דיימבאג" דארל – הגיטריסט של להקת דמג'פלאן, ובעבר הגיטריסט של פנטרה האגדית, נרצח על הבמה בזמן הופעה. הרצח, בשביל חובבי המטאל העולמיים, לא רק ציין את מותו של גיטריסט גדול, אלא גם את מות הסיכויים לאיחוד של להקת פנטרה, שהפכה עם השנים לאחת הלהקות המוערכות ביותר בתחום. אבל כבד נפל על הסצינה העולמית, שבא לידי ביטוי מהקדשות שירים של גדולי אמני המטאל (Aesthetics Of Hate של מאשין הד למשל) ועד לערבי טריביוט ברחבי העולם.

ולמה שסצינת המטאל בישראל תהיה שונה?

צילום: אלעד ברנגהצילום: אלעד ברנגה

אמש, במועדון הבארבי בת"א, הגיעו כל המי ומי, מכל תחומי המוסיקה הכבדה בישראל, כדי לחלוק כבוד, ולזכור את האדם ואת הלהקה שכולנו אהבנו לעשות פוגו לשיריה. לשלד שכלל רוב הזמן את חגי Geish no (תופים), גילי מ Eternal Grey (בס) וערן מ Aborted (גיטרה), עלו בזה אחר זה גיטריסטים וסולנים מלהקות מטאל, פאנק והארדקור ישראליות, כדי לשיר לקהל הנלהב שמילא את הבארבי, את השירים הגדולים ביותר של פנטרה.

עוד לפני שנוגן התו הראשון, אפשר היה להרגיש ולראות את התרגשות הקהל, כשעל מסך צפיה, במרכז הרחבה, הוקרנו קטעי הופעה של דיימבאג, מתקופות שונות בקריירה שלו. הקהל מצידו הגיב בקריאה בשמו של דיימבאג, עד לעליה על הבמה של ההרכב הראשון, שניגן את Mouth For War. בסיום כל שיר ירדו חלק מחברי ההרכב שעל הבמה, והציגו את חברי ההרכב החדשים, שישירו את השיר הבא.

 

צילום: אלעד ברנגהצילום: אלעד ברנגה

 

 אפשר להבין את החשיבות הגדולה של הערב הזה, לכל אלו שהייתה להם יד בעניין (וכמובן שגם לקהל הגדול שהגיע), על פי הרצינות שהושקעה בהופעה עצמה. נראה היה שכל מי שעלה על הבמה, עשה חזרות ארוכות על החומר שאותו הוא הולך לנגן. השירים "ישבו" רוב הזמן בצורה מושלמת, הקהל לא נשאר אדיש והתפרע במהלך כל ההופעה. גם כשנראה היה שהקהל מתחיל להתעייף, האמנים השונים דאגו להרים אותו בחזרה על הרגליים.

עם זאת, למרות שבאמת אי אפשר לבוא בטענות להרכבים השונים, היה נראה שברוב המקרים, נעשו ניסיונות להשמיע את הסאונד והשירה המדוייקים של פנטרה. הרבה יגידו שזאת לא בעיה, אבל לפחות לדעתי, במיוחד לאור ההרכב הכל כך מגוון של האמנים, שהגיעו מתחומים שונים, עדיף היה אם כל אמן היה יוצק את סגנון המוסיקה הספציפי שלו לתבנית השיר ויוצר טריביוט שונה מהמקור. בהקשר הזה חשוב לי לציין את אלה שדווקא כן עשו את זה – מתמר (M.E.S.S.) וניר (לשעבר Instinct וה Parvarim Refugeez), שעשו את 13 steps, דרך זוב ופרלמוטר (Testicles), שנתנו טוויסט של פאנק ל Fuckin' Hostile המעולה, ועד לקאבר המצויין של תמר (M.E.S.S.), אריאל (Whorecore) ומתן (Betzefer), שבקלות אפשר היה לקרוא לו The Great Southern Grindcore.

צילום: אלעד ברנגהצילום: אלעד ברנגה

אחרי כמעט שעתיים של נגינה אינטנסיבית, ירדו כל הנגנים להפסקה קצרה, שמייד לאחריה עלו בחזרה עם כוחות מחודשים, ביצעו כשיר אחרון את Cowboys From Hell, אחד מהלהיטים הגדולים ביותר של פנטרה, ולקולות העידוד של הקהל, ירדו מהבמה, והשאירו את כולם בציפיה לערב המחווה הבא.

הערב הזה לא היה הראשון, וכנראה גם לא האחרון שמוקדש כולו למוסיקה שדיימבאג השאיר לנו במותו. דווקא בימים שבהם ישנם קשיים בהפקת ערבי מחווה לגדולי האמנים של מדינת ישראל (כדוגמת מאיר אריאל), הצליחה סצינת הרוק המקומית להראות שהיא רוצה ומסוגלת לדאוג לאלה שיצרו בעבורה המנונים שעד היום מזמרים מבוגרים וילדים כאחד.

יישר כח למארגנים על ערב מקצועי ומהנה, שבו גם איכות הסאונד הייתה טובה. נתראה גם בפעם הבאה.

תמונות נוספות מההופעה ניתן למצוא ב: http://www.facebook.com/pages/Barangapix/134621969919067

 

תגובות