מגזין

פנויות להופעה - אבנר גדסי

אדוה יוחנן וחן אלבק יוצאות מדי שבוע לסקר אווירה בת"א, הפעם הן הלכו על רוק-מזרחי ובחרו לצאת יחד להופעה של אבנר גדסי. הכי הארד קור מבחינתן ותענוג מסוג אחר

מאת אדוה יוחנן, חן אלבק. 08-12-2010

תגיות: פנויות להופעה, אבנר גדסי, דודו בוסי, Eggroll

 

כבר הרבה זמן שחן מחפשת חתן מבוגר, מאוד מאוד מבוגר ועשיר, וגם לאדוה די נשבר מהבחור הוירטאולי הנוכחי שמתעתע בה מצגות שווא של עתיד רומנטי ויציב עם אופציה לכמה צאצאים. היום יותר מתמיד אנחנו מבינות שעולם הרווקות הוא לא יותר מסתם מסע יח"צנות אגרסיבי שמנסה למכור לנו כלום ושום דבר במסווה של זוהר, ריגושים וסקס נטול הקשרים.

ממורמרות? כן, קצת (הרבה) ובצדק. חן אומרת שאם לא היו לה סורגים בחלון, ואם היא לא הייתה גרה בקומה ראשונה אז היא בטוח כבר מזמן הייתה גומרת עם כל הסיפור הזה. אך אדוה עם רוח מזרחית, חיבה קוצ'ינית וכאפה מצלצלת אחת, מרגיעה את העניינים ואנחנו חוזרות לפרופורציות.
אז הערב אנחנו ממירות את המרמור ברוק מזרחי נוסטלגי, כי הערב אנחנו פנויות להופעה של אבנר גדסי עושה להיטים של אבנר גדסי במועדון קפה תל-אביב. וזה הכי הארד קור מבחינתנו, כי הפעמים היחידות שאנחנו שומעות מוסיקה מזרחית, רוצות לומר ים-תיכונית, זה בחתונות ואירועים.

22:30 אנחנו נכנסות למועדון, עשן סיגריות, נשים מבוגרות, טפטים אדומים עם עיטורי זהב ושנדלירים ענקיים מקשטים את המקום. התיישבנו על הבר עם הפנים אל הבמה, לידנו מתיישב ק' (השם המלא שמור במערכת) גבר שחצה כבר מזמן את ה-50, עם כרס גדולה, מעיל עור שחור ושיערו צבוע בצבע חום אגוז. על הדלפק הוא מניח בכבדות צרור מפתחות ושלושה סיגרים עבים. אנחנו לא מספיקות למצמץ בעיניים והוא כבר פותח איתנו בשיחה קולחת עמוסת אינפורמציה. אז ככה: הוא גרוש פלוס כמה פלוסים, יש לו חברת רעפים אך בשעות הפנאי הוא גם פורע צ'קים ("אני לא מלווה בריבית" הוא דואג להדגיש), הוא מעיד על עצמו כעל לקוח קבוע, מאמין שהוא החבר הכי טוב של אייל גולן והמוטו שלו בחיים: "קנאה זה רע". אה, ויש לו גם תובנה אחת נוספת: "כל הפרסיות חולות מין".  (בהחלט שיחת עומק, מזל שהבאנו איתנו מצופים, שלא נטבע חלילה).

"חיי הלילה המזרחיים מתחילים מאוחר", אומר לנו ק' ואנחנו נוכחות להבין זאת על בשרנו.
00:05 כשהמקום עמוס אדם גדסי עולה לבמה בפאסון למשמע צהלות, שריקות ומחיאות כפיים. הערב מלווה אותו להקת 'אגרול' להקת רוק שחברה אליו לפני כשנתיים ומאז הם ביחד. עשן הסיגר של ק' שורף לנו מאוד בעיניים, הערב עוד לא החל וכבר מסתמן אצלנו עיוורון קל, העיקר שאת השמיעה שלנו לא נאבד. גדסי פותח עם "שיר שלום" , "לוליטה" ,"שרונה", "מנגן ושר" , "קוראים לי אבנר" ועוד המון להיטים נוסטלגיים.
הקהל משוחרר ונהנה מכל רגע, אנשים קמים לרקוד על פיסת רחבה מול הבמה הקטנה. בזוית העין אנחנו רואות ארבע נשים מסודרות על הבר, מחומצנות כליל, בעלות גבות מקועקעות, אוחזות באצבעותיהן סיגריה דקה- והן מזמרות את מילות כל השירים, כל אחת והסולו שלה, כל אחת ובניית הציפורניים הגרנדיוזית שלה, בהחלט מחזה מרהיב.

גדסי ממשיך לשיר, ממשיך לשמח, הוא משפריץ גבריות ובקולו הספק צרוד, מסביר לנו כאב של גבר מה הוא. ואנחנו שקועות בו בשעה שחיוך דבילי נמרח לנו על הפרצוף. צעקותיו של ק' ("הלו הלו, מה אתן מתעמקות בשירים!") מוציאות אותנו לרגע מפוקוס, אך עד מהרה אנחנו שוב מוצאות את עצמנו נסחפות עם ההמון. באווירה רותחת עד בוערת, ממשיך גדסי עם "חלפו ימי" שמקבל גוון יווני, וכשלפתע פולש אל הרחבה דודו בוסי 'המחובר' עם משקפי קריאה, נטול מצלמה. בשלב הזה המקום קורס, זו חפלה חד-משמעית, אגף השחורדיניות מציף את האזור וחוסם את הכניסה לשירותים.

מעולם לא היינו בהופעה של גדסי, והאמת היא שכבר הרבה זמן לא רואים אותו לא שומעים אותו מה איתו?! " קודם כל אני מטבעי לא מהחרוצים ביותר וזה מתבטא בזה", הוא אומר ומחייך. נכון להיום הוא עובד על מופע חדש, בו יבצע שירים פחות מוכרים מאלבומים קודמים, "יש לי שירים שעם ישראל לא מכיר, שאף פעם לא הופעתי איתם. למשל מכל האלבום 'שרונה' התפרסם רק השיר 'שרונה', אבל יש עוד תשעה שירים שלא קיבלו את הכבוד המגיע להם ואולי הם אפילו יותר יפים", מוסיף גדסי.

גדסי נאמן למקור, נצמד לז'אנר שלו, מאמין שהוא צריך להמשיך ולשמר את הסגנון המוסיקאלי של שנות ה-60 וה-70, ומעדיף את הטקסטים העמוקים של פעם, "אני לא מחפש להתחבר לקהל הצעיר. אני עדיין נשארתי בנישה שלי, אני מאמין בזה. היום מה שקורה זה שהטקסטים פשוטים, הכל עמך, הכל 'טק טק' ואין יצירה", הוא אומר.

החפלה ממשיכה, גדסי יורד מהבמה ושר עם הקהל, הוא שואל האם אנחנו בעניין של "אומנות הפשע" והקהל משיב בחיוב. בזמן שהוא מבצע את השיר, נצמד אל אדוה גבר בעל חזות מרובעת (ולא חשוב מאיזה מוצא הוא), הוא מאובזר בנעלי ספורט לבנות, ג'ינס בהיר וג'קט של טרנינג ספורט בצבע כהה. שערו כסוף לסירוגין, על יד ימין יש לו טבעת עבה וגדולה בצבע נחושת וכשהוא מעשן הוא מוציא עשן מהנחיריים. אדוה אומרת שזה מרגיש לה כמו סצנה מ'הבורר', רק בלי הטחול, האיבגי והיהודה לוי.

אחרי כמעט שעתיים של הופעה, גדסי סוגר את הערב עם השירים המתבקשים : "רעיה" , "נפרדנו כך" ו-"הגברים בוכים בלילה" ואנחנו מסכמות: אבנר הבטיח שנראה כוכבים ושהוא ייתן לנו את הלב והנשמה ואכן כך היה. בהתחשב בעובדה שזו פעם ראשונה שלנו בסצנה הזו, פעם ראשונה שאנו מבלות בסביבת אנשים שיכולים להיות ההורים שלנו, היה לנו מעולה. הפעם צחקנו הרבה, שתינו פחות וחזרנו הביתה שבורות בכל רמ"ח איברינו. בהחלט תענוג מסוג אחר.

אבנר גדסי- שירה
להקת אגרול: תופים- גיל עידן, קלידים- ליאור טלמור, בס- דן קרפמן, גיטרה חשמלית- שגיא אחיאל, גיטרה חשמלית- מני אליהו.

תגובות

  • מזדהה מתוך ניסיון:-)

    גם לי יצא להיות בהופעה שלו בקפה ת"א, כשאלו עוד היו בחיתולים לפני כשנתיים. זה התחיל בהלצה בין חברות, ללכת להופעה מזרחית, לצאת מהבועה התל אביבית המוכרת. הזמנתי גם את אימי וחברותיה. היה פיצוץ! מהנה מאוד, ערב נוסטלגיה על שירים שגדלתי עליהם בילדותי, מוכרים ונעימים, לא כמו אלו של הזמר המזרחי של פרץ שיראל וכו'... ממליצה בחום לשבירת השיגרה!! ושיהיה אחלה סופ"ש.

    יעל, 10-12-2010 00:48

  • למי שמבין רמה גבוהה

    לעולם לא תיראו הופעה ברמה שאבנר גדסי נותן

    מעריץ צעיר, 14-01-2011 03:12