מגזין

אסתר המלכה

חן ינוביץ חזרה מההופעה האינטואטיבית של אתי אנקרי באוזן בר והבינה שבין אם היא תתרגל איתה או תתפלל איתה - אתי אנקרי היא אחת הזמרות הטובות בארץ

מאת חן ינוביץ'. 06-12-2010

תגיות: פינק ליידי, אתי אנקרי

לרגל חג החנוכה זה הזמן להכריז בגאון שאני, חן ינוביץ הקטנה, זכיתי להיות נוכחת בפסטיגל 1986 כשרבקה זוהר שרה בסחיות יתרה וצלולה  את "הדרך אל הכפר" וב-1991 כשאתי אנקרי שרה על "מיכאל". לא אהבתי את השיר הזה. הוא היה לי קשה לאוזן, מסורבל, ובכלליות אנ'לא אוהבת שמשנים לי את השם ולא אוהבת גם את בנו של השכן. עם השנים הבנתי שלא על שיר אחד יקום וייפול דבר. והנה, בערב חמישי האחרון נפתחו להם שערי השמיים וקסם עצום על טהרת האתי אנקרי חלחל אל תוך חדרי הלב.

צילום: אסנת רוםצילום: אסנת רום

אני אוהבת את אתי אנקרי בגלל הפן הסמי-חתרני שלה, בגלל הנשיות שלכל אורך דרכה קראה תיגר מערערת ומחפשת, על סוג הפמניזם שהיא מייצרת בין אם התכוונה או לא, על האינטליגנציה הגבוהה, על השימוש בשפה ובמילים. איך שלא תהפכו את זה גם "מיכאל", "לולו"  ואפילו האלבום האחרון והמצליח "משירי רבי יהודה הלוי" מייצגים נשיות שחוקרת את עצמה, מגדרית או מהותית. אפילו באתי אנקרי גרסת 2010 אני בטוחה שקהל שלם של נשים מאמינות פוקד את ההופעות של מי שלקחה על עצמה את פרוייקט הלחנת שירי הרב. ואחרי ההופעה אני גם אוהבת את אנקרי בגלל הכריזמה הבלתי נדלית, בגלל יכולת המשחק ובגלל היופי הפנימי שקורן ממנה.

אנקרי עולה לבמה עטופה בבדים ובטחון עצמי, פניה יפות וצעירות וחיוך צחור מרוח לה על הפנים. קולה מדויק, עמוק, חם. לצידה וירטואוז הגיטרה אלי צרויה ופרקשניסט שעוטף את שיריה בחמימות אתנית. והיא? היא מאלתרת. זו לא הופעה מהאלבום האחרון, זו לא הופעה של להיטים, זו גם לא הופעה עם רשימת שירים שתורגלה מראש. אתי אנקרי אינטואיטיבית. לעתים זה טוב, לעתים זה משעמם ולעתים יש הרגשה של התפוצצות. וצחוק. יש הרבה צחוק. אנקרי קומוניקטיבית, קטעי המעבר, בין אם הומצאו באותו רגע ובין אם היו בעבר - מצחיקים, מרגשים. לרגע אחד זה סיפור על שידוך, לרגע אחר היא מכוונת את הגיטרה ופוצחת בדימוי סטנדאפי ולרגע אחר היא מעלעלת בחוברת השירים, בוחרת שיר, מתחרטת, מזמזת או שרה שיר שכול כולו תוהה ומזמן את מי יהיה השיר הבא.

אנקרי הגיעה לשלב שהאומנות שלה נוגעת בכל צבעי הקשת. היא אייקון גייז שפוקד את הופעותיה, היא אייקון של נשים מסורתיות, של חילונים עם זיקה מסורתית, של חילונים שסתם מתחברים, של צעירים, של זוגות חברים שקבעו "לצאת" ביחד. נכון, לא ניתן היה להתעלם מההעדפה שלה, האינטואיטיבית כן, לשירה המסורתית, המדברית, היהודית (מים סוף ועד דוד המלך) כאשר פה ושם מבליחים להם "תגידי" המרגש , "אהבה גדולה", "מיליונים"  ואפילו בוב מארלי עם "No woman no cry". ושוב אותו הקסם האישי שהופך, ביחד עם נסיון השנים, פרפורמרית טובה לפרפרומרית אדירה והופעה טובה להופעה חווייתית.

צילום: אסנת רוםצילום: אסנת רום

וכך אזל לו הזמן ואנקרי מסיימת בשיר חנוכה. ניכר שהיא לא צופה אדוקה באמצעי התקשורת החילונית, שכן אין הסבר הגיוני לסיבה שהתעלמה מהחנוכייה האכזרית והעצובה שבערה לה באותה שעה בערי הכרמל, אותו מקום שבו התעמת אליהו הנביא עם נביאי הבעל. היא מודה לקהל ומתנצלת שצפוף ובהופעה כזו הקהל יוצא לפניה. אתי אנקרי באוזן בר זה אחלה קונספט ויפה עשו אנשי הבוקינג שהשכילו לזמנה לבימתן. הופעה נטולת יומרה, ללא פרסומים גדולים בעיר, עם המון אהבה וכבוד ליצירה ובעיקר המון אהבה.

את אנקרי בהופעה, חמישי, 2.12, 20:30, אוזן בר, ת"א

תגובות

  • נשמע כמו משהו שהייתי רוצה לקחת בו חלק

    אני אחפש בשלטי החוצות את ההופעה הבאה. אני אוהבת את אנקרי ולא רק כמוזיקאית אלא גם כשחקנית. אהבתי מאוד את הופעתה העדינה ואם זאת המשמעותית בסדרה "שבתות וחגים" בתפקיד חגית. אנקרי משדרת טלטלה ואם זאת ביטחון. מעורר קנאה <><

    ראקון, 06-12-2010 12:30

  • לעזאזל, פספסתי

    ועוד פרלה הזכירה לי לגבי ההופעה...אני בוש, נכלם והולך לשבת בפינה ולחשוב טוב טוב על מה (שלא) שעשיתי. כתיבה מצויינת, גרמת לי לקנא שלא הייתי שם.

    אופיר בלוז, 06-12-2010 12:31

  • ינוביץ', את הנביאה של הסיקורים

    רק, מתי זה משעמם? ? :)

    פרלה, 06-12-2010 15:57

  • אחלה ביקורת....

    אייקון גייז חח מעניין בגלל מי

    אורן, 06-12-2010 20:21

  • מתי ההופעה הבאה????

    אשמח לשמוע אותה ...

    חגית, 07-12-2010 18:43

  • אחלה סיקור (שלך) ואיזה פיספוס (שלי)

    אויש, איך לא ידעתי ? איך לא הגעתי ? מתי יהיה שוב ? לא ידעתי שהיא אייקון גייז, אבל זה הגיוני, יש לנו טעם משובח : ) תודה על תאור שהצליח להעביר את החוויה

    ליאור מנצ'ר, 09-12-2010 13:11