מגזין

מסאלה פרוג'קט

נועה ברודצקי חשבה שהיא הולכת להופעה של "מטבוחה פרוג'קט" ועל הדרך תראה גם את שי בן צור והראג'יסטן. מה שקרה בפועל זה בדיוק ההפך

מאת נועה ברודצקי. 15-11-2010

תגיות: עולם, אלקטרו, טראנס, שי בן צור, בארבי, מטבוחה פרוג'קט, ראג’יסטאן

10-15 עגבניות
 שיני שום
מוזיקת עולם
מוזיקת אלקטרו מהולה בטראנס
מעט כינור לטיגון
2 פלפלים חריפים - שלומי אברץ (אח של...) ואודי בן כנען, יוצרי האלבום
2 כפות פפריקה מתוקה מעורבבות עם חמת חלילים/זורנה/חליל אירי תלוי במצב רוח
וסוגרים את כל הטעמים האלה עם תופים וכלי הקשה.

לא אתם לא על "מאסטר שף", אבל ביום רביעי האחרון בשתי הופעות ואירוחים של שי בן צור, ראג’יסטאן ושל מטבוחה פרוג'קט אני בהחלט מתחילה להישמע מלודרמטית, פילוסופית עם צרידה קלה כמו זו של אייל שני.

נתחיל במקום הכי טוב שאפשר להתחיל בו, גילוי - להופעה הזו הלכתי אך ורק בשביל מטבוחה פרוג'קט. שי בן צור והראג’יסטאן, לא רק שלא עניינו אותי גם יש לי סלידה קלה מישראלים שלדעתי מגזימים ב"הודיות" שלהם. למרות זאת פרוייקט מטבוחה היה בדיוק מה שמצפים ממטבוחה טעימה וטובה להיות - רוטב למנה העיקרית.

שי בן צור, נולד בניו-יורק והגיע ארצה כשהיה בן 4, אז החליט להגיע לארץ הריחות והטעמים. בהודו בן צור למד מוזיקה בשיטה ההודית המסורתית – דם, יזע וסגפנות אצל הגורו אוסטאד זיה פריד או דין דגאר. לדברי בן צור "כל החיים (של התלמיד) מוקדשים להיות כלי בידיים של המורה, להיות חומר ביד היוצר", וכך העביר שנה בלמידה מאומצת. הנה זה המקום להתנצל עמוקות על נימת הזלזול לגבי "הודיות מוגזמת", כשיש רקע אז יש רקע ועם כזה לא מתווכחים.בן צור במתן דגש הכרחי ונכון לשורשיו של אדם, הבין שהוא אינו יכול להיות "חומר ביד היוצר" של גורו הודי. אמנם בהודו הוא מרגיש בבית אך תמיד יהיה וישאר מיעוט זר יהודי. לכן בחר בן צור לשיר בשפה העברית, השפה שמחברת את כל העולמות - היהודי, העתיק עם לחן ונעימות באווירת ביתו הפיזי שבסופו של דבר יוצרים "מוסיקה מקודשת בין-דתית", להגדרתו. אז אחרי כל מה שנאמר איך מתארים הופעה כזו? פשוט מאוד – כיף כיופאק!

ברקע במה מושקעת ומותאמת לאווירה ההודית השמחה, באוזן מילים פשוטות, לא "חופרות" (שאם יודעים את הרקע של בן צור מקבלות נופך חדש), במגע אנשים שמתנצלים אם נתקעו בך תוך כדאי ריקוד, בהערכה מוסיקאים הודים מקוריים ממחוזות שונים בראג’יסטאן ובן צור אחד לבוש בגד הודי מסורתי שחור, שיער מתולתל כהה וחליל צד לבן שמנצח על הכל יחד ומביא את השמחה הגדולה שלו לבמה. כפי שציינתי קודם זו הייתה הופעה כפולה. בן צור הופיע לפני, וגם התארח אצל מטבוחה.

שני המפולפלים שלומי אברץ ואודי בן כנען הגיחו שוב עם אלבום שני במספר הנושא את השם "Original Style", בשמיעה מרופרפת מדובר באחד האלבומים הישראלים טובים שיצאו השנה (והשנה הייתה תחרות קשה במיוחד). לאברץ ולבן כנען חברו פעם נוספת אורי מיילס, עידן כרמלי והצליל שללא ספק הפך את ההופעה לכדור לבה מתפרץ אותו כינור שנפרט ע"י טניה וינוקור. אז מדוע הם הרוטב ולא העיקרית? 

כמו כל מסיבת טראנס טובה, גם אם זו ספציפית הייתה מעולה, בגלל הייחודיות של אותו פרוייקט, שעושה את המתבקש בעידן שלנו ומחבר בין האלקטרוני לאתני, בין הישראלי לעולמי בין לזר למוכר, היא עדיין בסופו של דבר כזו -  מסיבת טראנס.הצפייה המתמשכת, הארוכה, הנגררת, הנמתחת, הזו בין פיק לפיק בטראנס פשוט מעייפת. אין ספק שמטבוחה ברביעי האחרון הרימה כמו שצריך את כל אותם אוהבי טראנס בנפש אבל אילו שלא נכללים להגדרה הזו, גם אם הם חובבים את הז'אנר לא ייהנו בהופעה כמו שיהנו מהאלבום שמהווה יותר עולם ואפילו אלקטרו מאשר טראנס כמו בהופעה. מטבוחה פרוג'קט לא היתה הופעה זו היתה קרחנה. אבל אי אפשר לצפות לפחות מהרכב שמכיל בתוכו תמצית להקת שבע, מיומנה, שוטי הנבואה וכחול בתוספת סידמפולים ממוחשבים.

 

לידיעה נעזרתי בכתבה מהלינק הבא 

תגובות