מגזין

חיי מוזיקאי

לא קל להיות מוזיקאי צעיר בישראל. נדב לשם תפס את הזמר המתחיל אורי אילוז לשיחה על הקשיים הכרוכים, ההווה והעתיד

מאת נדב לשם. 27-10-2010

תגיות: ראיון, אורי אילוז

כבר הרבה זמן אני מוצא את עצמי טרוד. מתחבט בשאלה שמטרידה מאות אלפי אנשים, כל יום במשך שנים. איך לעזאזל עושים את זה? איך מצליחים לשיר, או לכתוב, או לרקוד, או לצלם ושאנשים אחרים ייהנו מזה? החלטתי לבדוק את העניין יותר מקרוב והלכתי לדבר עם אומן צעיר, בתחילת דרכו, אומן שמונע מהרצון להפיץ את הבשורה הפרטית שלו לכמה שיותר אנשים, בכמה שיותר מקומות, בכמה זמן שידרש ולנסות לחיות מזה בכבוד. זאת לא כתבת יח"צ, ואפילו לא קד"ם. למעשה אין כאן ראשי תיבות ושום איש יחסי ציבור לא אישר את המיזם הקטן הזה. יש כאן רק ניסיון לשתף אתכם בקשיי היצירה הישראלית.

taken from doug88888's flickrtaken from doug88888's flickr

 

אורי אילוז בן 29, זמר, מפיק, כותב ומלחין. ירושלמי אסלי בעבר ותל אביבי אורגינלי בהווה. בגיל 12 הוא החליט שהמוסיקה היא החיים שלו ומאז עבר באין ספור הרכבים ופרויקטים לגילוי כשרונות צעירים. הוא ביקר בבתי ספר למוסיקה ביפן, בצרפת, ברמת השרון ובירושלים. באמצע הוא טמן את ידו בצלחת המוסיקה האלקטרונית, יצר טראנס וטכנו ולקח כמה נתחים יפים מאותה צלחת לעבודות שלו היום. אילוז הוא מוסיקאי אמיתי, במלוא מובן המילה. בן אדם טוטאלי שיש לו הרבה מה להגיד, בעיקר על עולם היצירה הישראלי. הוא לא מפסיק להופיע, לא מפסיק לנסות, להשקיע ולשקוע, ליפול ולקום.

אני מתחיל לנסות להבין איך אילוז רואה את הדרך שלו להצליח. הוא הוציא סינגל ראשון מתוך אלבום ראשון, ושלח אותו לכל תחנות הרדיו. בגלגל"צ הוא לא עבר את ישיבת הפלייליסט האכזרית אבל בשאר תחנות הרדיו הוא הושמע כמה פעמים. אילוז תולה את הקשיים של סצינת המוסיקה הישראלית בתרבות צריכת האומנות הקלוקלת בישראל ובאוקיינוס האומנים, כפי שהוא מכנה את זה.   

"האוזן הישראלית נשנעת על העבר. אם בחור בן 20 אומר שהדבר הכי מדהים שהוא שמע זה פינק פלויד, או בוב דילן, אז אנחנו בבעיה. בעיני בן אדם צריך להיות מחובר למה שקורה מסביבו עכשיו.  בכלל החברה הישראלית, כחברה, מאוד מפחדת להפתח לדברים חדשים וכנ"ל גם מוסיקאים בימינו שמאוד מפחדים להפתח ולחדש."

אתה מגדיר את עצמך כאומן שכן פותח את התודעה?

 "אני עושה משהו מאוד שונה ביחס לארץ. האלבום שהולך לצאת עכשיו לא נשען על פולק, על הצלילים האקוסטים והנעימים שמאפייינים את המוסיקה הישראלית. האלבום הזה מלא בצלילים אלקטרונים, בומבסטיות והפקה אחרת, משהו שהאוזן הישראלית פחות יודעת להתמודד איתו."

אילוז מפיק לעצמו את האלבום, עובדה שפוגעת באובייקטיביות שלו כאומן ויוצר. כשאני שואל אותו מה הוא בעצם, מפיק או יוצר, הוא מתמהמה ועונה לבסוף: " אני מפיק כמו יוצר ויוצר כמו מפיק" .

השיחה עם אילוז גורמת לי להבין שחבלי הלידה של המוסיקאי המתחיל ארוכים, כואבים ויקרים יותר ממה שדמיינתי, ויש לי דימיון מפותח. אילוז שמבלה כבר 4 שנים על הבמות, התחיל עם מופע סולו אקוסטי בשם "עירום מלא" ובשנה האחרונה החל להקליט ולהופיע עם בסיסט ומתופף, ניצן אייזנברג וטל כוכבי, שניהם אקס "המושבה". הוא צירף את הנגנים כי לא רצה לוותר על הבומבסטיות והאלקטרוניקה שהוא כל כך מחובר אליהם, משהו שלבד לא יכל לעשות על הבמות.     

 שלוש שנים הרצת מופע ובסופן אתה לא אומן מוכר, איך אתה מסביר את זה, אולי בגלל שלא התחברת למוסיקה שלך?  

"לא. אתה לא נהיה אומן מוכר בין לילה, וגם אומנים מוכרים לא תמיד מפוצצים אולמות. ככה מתחילים, בקטן, אפילו בקטן מאוד אבל יאמר לזכותי שלא היה מופע שאני יזמתי שהיו בו פחות מ50 איש."

אז מה מונע ממך להצליח עכשיו?

"בשביל להצליח באמת צריך לעבוד קשה, צריך פלטפורמה כמו הרדיו. בארץ יש תחנה שהיא מאוד פעילה ומאוד משפיעה, הבעיה היא שכמוני יש עוד אלף שרוצים שימיעו אותם בתחנה הזאת. אז למעשה אתה צריך לעבוד קשה ולעשות את הכל לבד. אני צריך לגרום לקהל שבא להופעה להנות מחווית ההופעה ובפעם הבאה שיבוא להביא חבר. אני יחסית עוד במצב טוב, הוצאתי סינגל שקיבל ביקורות טובות, היו לי השמעות ברדיו, צפיות ביו טויב, יש כאלה שאין להם את זה. אבל עדיין צריך שהשמועה תעבור באופן מסיבי ובשביל זה צריך הופעות ועבודת שטח אין סופית."

אם אתה טוב אז אנשים יבואו להופעה שלך, זאת נוסחא פשוטה לא?

"אני שבאופן יחסי מופיע הרבה נתקל באין ספור קשיים, בעיקר מול בעלי המועדונים והבארים, שהם בעצמם נתקלים בקשיים מול הקהל. ללקוח הישראלי זה נראה טבעי להכנס לבר ריק, להזמין וודקה רד בול ב55 שקל ואחר כך לקחת מונית בעוד 30 שקל במקום ללכת חמש דקות. אבל להוציא 20 שקל על הופעה זה נראה לו שוד, הוא לא יסכים לזה. בכלל זה משהו מאוד ישראלי לחשוב שצריך לקבל אומנות בחינם או לא לצרוך אומנות בכלל."

בשלב הזה אילוז פורט את משנתו על כמה זה קשה להיות כאן מוסיקאי, זה באמת נשמע לא קל. "בכלל אנשים לא מבינים מה כרוך בלהרים הופעה או להקליט אלבום. עלות הקלטה של שיר אחד, רק אחד, בלי יח"צ, בלי קליפ, בלי להוציא אותו באריזה ובלי עיצוב, רק להקליט שיר עולה בין 6000-7000 שקל. להרים הופעה קטנה בבר, עולה לי מהכיס שלי 1000. רק ההופעה."

 

 אז איך אתה עושה את זה?

"בעולם המוסיקה של ימינו אין חוקים. זה יתרון ענק אבל גם חיסרון ענק, בעבר היית יודע שיש דרך מסוימת, אתה כותב שיר, מקווה שיגלו אותך  מתחיל להקליט  ובונה על חברת התקליטים שגילתה אותך שתעשה את העבודה. היום זה לא ככה, רוב הזמן אני מתעסק בלדחוף לעצמי את המוסיקה, במקום לנגן אני מייחצ"ן. העסקתי אשת י"חצ אבל פיטרתי אותה, בכלל עניין השיווק הוא חלק מאוד גדול מהמוסיקה שלי. למעשה היום כדי להצליח אתה צריך להיות גם אומן וגם ביזנס מן. אתה מנהל עסק עם הוצאות והכנסות, שיווק, עבודת מזכירות. המוסיקה הופכת למוצר הסופי."  

יש לך איזה ויז'ן מסוים של איך הדברים הולכים להסתדר מבחינתך?

"יש לי ויז'ן של איך הדברים אמורים לקרות, אבל זה לא קורה. אתה מוציא סינגל לרדיו אבל בתחנה שהכי חשוב לי שישמיעו אותו לא משמיעים, ואז כל המשקל נופל עליך. פייסבוק, אינטרנט, פלייארים. אנשים מוציאים שיר ואחר כך מתעסקים חודשים באיך לגרום לאנשים לשמוע אותו.במופע ההשקה שלי תיכננתי שיבואו 100 איש שחלק מהם אנשי תקשורת, בסוף באו 40 בלי תקשורת, אני יחסית עוד במצב סביר."  

מה זה מצב סביר?

 "בכל הופעה שלי אני רואה פרצופים חדשים, חוץ ממשפחה וחברים שבאים כדי למלא את התפקיד שלהם. עבודת שטח היא הדרך שלי לדחוף את עצמי, אי אפשר לסמוך על המדיה."

אז מה הן השאיפות שלך בתור מוסיקאי?

"השאיפות שלי הן כמו המוסיקה שלי, בומבסטיות. הבעיה היא שאנחנו צריכים לחיות את הדרך ולא התוצאה. תמיד מתעסקים במה שיקרה ולא במה שקורה. מה יקרה שיהיה קהל בהופעה ולא מה קורה שאין קהל. איבדנו את ה"לחיות את הרגע" ובגלל זה אני לא מקבל את הסיפוק מכל מה שאני עושה כרגע. במקום לקום בבוקר ולנגן שלוש שעות אני הולך לעבוד באיזה בר, כדי שיהיה לי כסף לשלם על כל מה שאני רוצה לעשות וזה מחליש אותי מבחינה יצירתית."

 

בימים אלו יוצא סינגל חדש של אילוז אסימון. אילוז העסיק אשת יח"צ חדשה, חידש את את האנרגיות והוא וחברי הלהקה ממשיכים להופיע איפה שאפשר. קצת חבל שההתקדמות של אומן מתחיל תלויה בכישורי הדחיפה של מישהו שלא ניגן מעולם, ולא בכישרון שלך. מצד שני בעולם הדיגטלי של ימינו זה גם יכול להיות נחמד שמישהו יעשה בשבילך את העבודה.אורי אילוז מוכשר, מספיק מוכשר בשביל לעשות את זה, אם או בלי.  

 

תגובות