מגזין

מחוברים

יכול להיות שממש בקרוב תראו אותם ברחובות על שלטי חוצות, חולצות, דיסקים, ספרים, עיתונים, מוצרי מזון ועוד. Q R Code, ברקוד ישן-חדש מחבר את האינטרנט לכל מקום

מאת גיל מטוס. 28-10-2010

תגיות: טכנולוגיה, מדיה, אינטרנט, QR -CODE

 

מתוך האתר: redbubble.comמתוך האתר: redbubble.com

אם התחלתם לקרוא את המשפט הזה סימן שאתם און ליין. סימן שאתם יושבים מול מסך, בין אם זה המסך של המחשב הביתי, של הלפטופ או של הסלולר שלכם. גם לאחר שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו תהיו במצב און ליין, המחשב הנייד שלכם תמיד איתכם ואם לא, הסלולר שלכם מחובר. בעולם של היום יותר ויותר קשה להיות במצב אוף-ליין. זה קורה לפעמיים כשנמצאים מחוץ לבית והסוללה של הנייד נגמרת, מה שיוצר תחושת אי נוחות של ניתוק; עכשיו זה רק אני מול העולם הגדול והאכזר, והמכשיר הקטן הזה, לא משנה מאיזה דור וגרסה כבר לא יכול לעזור. למעשה, אפשר לומר שהיותנו און ליין מהווה תחושת ביטחון ללא קשר למיקומנו הגיאוגרפי. חיבור לאינטרנט בחור נידח במדינת עולם שלישי עשוי לייצר תחושת ביטחון גדולה יותר מסוללה שנגמרה בטיול ברחוב ליד הבית. זו אכן הקצנה, אך העולם צועד אל האון ליין הנצחי, ממש בעתיד הקרוב הדבר היחיד שיפריע לו יהיה המוות. מיום לידתנו נהייה מחוברים און ליין וכשנמות נורה אדומה תידלק: "גיל מטוס אוף ליין – ההלוויה תתקיים ביום שני הקרוב". לפרטים נוספים לחצו לייק.

כדי שהאון ליין הנצחי יושלם, חשוב שגם הסביבה תדע לתקשר איתנו. והסביבה גדולה יותר מסך הניידים ומכשירי הסלולר. נניח שאני הולך ברחוב ונתקל בלוח מודעות שמציג ידיעה על הופעה. במידה ואני מחובר לאינטרנט דרך הסלולר, אוכל לחפש את פרטי ההופעה בקלות רבה. אולם שום דבר בלוח מודעות עצמו לא עוזר לי לעשות זאת. לוח המודעות בסך הכול מספק את המידע הרלוונטי. אני עדיין צריך להיות זה שמקליד את הפרטים, שלא לדבר על האפשרות של לרשום אותם על פיסת ניר או גרוע יותר – לזכור אותם. לזכור זו פעולה גסה בעידן האון ליין. ככל שיש לנו יותר זיכרון אנו זוכרים פחות, וככל שהזיכרון החיצוני שלנו גדל, הפנימי קטן. בעידן האון ליין הנצחי גם פעולות כמו רישום או חיפוש הופכות פרימיטיבית.

כיצד ניתן לגשר על הפער בין האני – מדיום און ליין, ללוח המודעת - מדיום אוף ליין? Q R Code היא שיטה פשוטה ונגישה שעונה בדיוק על הצורך הזה. למעשה, מדובר בברקוד, ממש כמו זה שנמצא על כל מוצר. אך בניגוד לברקוד רגיל שמבוסס על מימד אחד של קווים אנכיים, Q R Code הוא ברקוד חכם יותר, בעל שני ממדים, שמאפשר לאחסן עליו יותר מידע, למעלה מ- 4000 תווים. הוא יכול להוביל לטקסט, קישור לאתר, פרטי איש קשר, ואפילו קובץ סאונד ממש קצר. כדי לצפות במידע המקודד, יש לסרוק את ה- QRC באמצעות כל סמארט-פון או מכשיר נייד מספיק חכם.

נחזור ללוח המודעות. במקום להעמיס את המודעה בפרטים, ניתן לרשום את המידע הבסיסי בלבד ולצרף תמונה של ה- QRC. התמונה יכולה להוביל לכל מיני מקומות – לאתר שבו ניתן לרכוש כרטיסים להופעה, לעמוד הבית של האמן, לעמוד האירוע בפייסבוק, או לסנכרן את פרטי ההופעה ליומן. כל דבר שיוצר המודעה בחר לקודד. באופן הזה, כל שנדרש מהמשתמש זה לסרוק את ה- QRC, פעולה שלוקחת שנייה אחת ותוביל אותו למקום הרלוונטי.

(QRC (Quick Response Code תפסו תאוצה ב- 2006 בעיקר ביפן מעוז הדטרמיניזם הטכנולוגי שם גם הומצאו באמצע שנות ה-90. החיבור של הקודים עם הסורקים – מכשירי הסלולר, הופך את השימוש ב- QRC ליעיל ופשוט. לא צריך להיות מתכנת כדי ליצור QRC, ישנם מאות אתרים בהם ניתן לרשום את המידע שרוצים לקודד ולקבל את ה- QRC הרלוונטי אותו ניתן לפרסם בכל מקום. 

הסביבה שלנו רוויה במדיה אוף ליין ותוספת קטנה של QRC תעצים אותה, כחלק מהמגמה של Augmented Reality – הרחבת המציאות באמצעות שכבות מידע דיגיטלי שמעשירות אותה. ישנו מגוון רחב מאוד ויצירתי של שימושים ב- QRC: על גבי מודעות פרסום, ספרים, עיתונים, תקליטורים, כרטיסי ביקור, ביגוד, תוכן טלוויזיוני וכל דבר שניתן לחשוב עליו. ביפן הם מופיעים גם על מצבות ומספקים מידע על המנוח. הוספה של QRC לכל אחת מהאפשרויות שהוצגו מעצימה את חווית המשתמש ולפעמים בכלל יוצרת את החוויה כמו במקרה של עיתונים.

הניסיון של עיתונים לסקר את הווב הוא דוגמא לאימפוטנציה של מדיום אוף ליין. כל מי שניסה להעתיק כתובת של אתר אינטרנט מעיתון יודע כמה מעיק הדבר. במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, בסופה של כל המלצה על אלבום חדש יש הפניה לקליפים ביו טיוב. האם מישהו מחפש? למרות שבסך הכול צריך להקליד כמה מילים, לשון הציווי של העיתון לא מחפרת על העילגות של המדיום. לא מקלידים קישורים – מקליקים עליהם, ובמקום לרשום את שם הסרטון אפשר לשים תמונת QRC קטנה בסופה של כל המלצה.

בשנה האחרונה פרסומות רבות מפנות את הצרכנים אל עמוד הפייסבוק של החברה, כחלק ממרוץ הלייקים האינסופי. באמצעות תוספת של QRC לפרסומות, אפשר לשלוח את הצרכנים ישירות אל עמוד הלייק במקום לבקש מהם בקשה כל כך מורכבת.  

הדפדפנים מאפשרים ליצור QRC לעמוד בו אתם נמצאים ברגע נתון. אם התחלתם לקרוא את הכתבה הזו ועליכם לצאת מהבית ממש ברגע זה. תוכלו להמשיך לקרוא אותה דרך הסלולר על ידי סריקת ה- QRC של הכתבה שמופיע בתחתית העמוד.

שום דבר בדוגמאות האלו אינו מקורי, ביקור קצר ביפן מראה ששם כבר חשבו כמעט על הכול ובגדול. ניתן לראות מודעות פרסום בהן ה- QRC מכסה אחוז ניכר משטח המודעה מתוך הבנה שזה החלק החשוב במודעה. ישנן פרסומות ענק עם QRC על בניינים שניתן לסרוק ממרחקים גדולים. וממש לאחרונה הן גם הופיעו בטיים סקוויר בניו יורק.

QRC משתלבים בעולם רווי גירויים. כשאין זמן לכלום, לא צריך להתעכב על מודעה, אלא רק לסרוק ולהמשיך הלאה. בעוד הברקוד מצטייר כאייקון קודר של שליטה ושעתוק של העולם המודרני, האסתטיקה של QRC שונה והקודים החדשים נתפשים כפשוטים, צבעוניים ונגישים לכל. QRC הוא מעיין כתב סתרים שמגרה את המשתמש לפענח אותו ולגלות מה מסתתר מאחוריו.

Green Day - Album coverGreen Day - Album cover

ובכל זאת, למרות היתרונות הרבים של QRC, וגם אם מדובר בטכנולוגיית ביניים, מעטים מכירים אותם ומעטים יותר עושים בהם שימוש. בארה"ב הם צוברים תאוצה בזמן האחרון בעיקר בזכות גוגל שמשתמשת בהם כסטנדרט הורדה של אפליקציות לאנדרואיד. כמו כן, גוגל הכתירה את "המקומות המועדפים בגוגל", למעלה ממאה אלף בתי עסק שקיבלו מדבקות QRC שמספקות ביקורות על כל אחד מהמקומות.

אצלנו בארץ המודעות עדיין נמוכה, נכון לזמן זה הערך של QRC בויקיפדיה מופיע ביותר מ- 30 שפות. לא בעברית. חוץ מכמה מקרים ספציפיים, נראה שישנו חסם של חברות שחוששות להיות הראשונות לצאת בקמפיין מסוג שלא יהיה מובן למרבית האנשים. גם אם QRC כאפליקציה לא תצליח, היא משקפת את הכיוון שאליו אנו צועדים. אחרי שהפכנו ליצורי און ליין אובססיביים השלב הבא הוא להפוך את הסביבה שלנו לכזו ולהפיח חיים וירטואליים בכל עצם.  

 

 

 

 

תגובות

  • achla katava

    אני מאוד מסכים. אבל הכי קל להיות פסימיסט. יכול להיות, חס וחלילה, שהעתיד, עם כל הטכנולוגיה, יהיה טוב יותר...... פם פם פםםםםםםםםם

    ido, 28-10-2010 19:41